חסידות סטרטין

חסידות סטרטין

בית הקברות בסטרטין, ברקע אוהל אדמו"רי סטרטין
שורשים, סיווג והנהגה
דת	יהדות
קבוצה	תנועת החסידות
מקום ייסוד	סטרטין (אוקראינה)
מייסד	רבי יהודה צבי ברנדויין

חסידות סטרטין (ביידיש: סטרעטין) היא חצר חסידית, שמקורה בעיר סטרטין (Stratyn ובאוקראינית Стратин) סמוך לרוהטין, ובאזור לבוב שבגליציה כיום אוקראינה, ומייסדה היה רבי יהודה צבי ברנדויין.

תולדות החסידות

האדמו"ר רבי יצחק אייזיק לנגנר מסטרטין

רבי יהודה צבי ברנדויין התגורר בעיירה סטרטין שבגליציה, והיה תלמידו של ("השרף") רבי אורי מסטרליסק. בה'תקפ"ו הסמיך רבי אורי מסטרליסק את רבי יהודה צבי כממלא מקומו, ומאז החלו לנהור אליו המוני חסידים, לקבל ממנו עצה וברכה. על פי המסורת, רבי יהודה צבי היה בן אחר בן שישה עשר דורות של בעלי רוח הקודש.

מהמייסד רבי יהודה צבי התפצלו החסידים לשלושת בניו, רבי אליעזר מאוזופולי, רבי שמואל זאנוויל, ובראשם רבי אברהם מסטרטין, ועם השנים ההתפצלות התמסדה והפכה לחסידויות רבות, ובהן סטרטין, טורקא-סטרטין, בורשטיין, אליק, טולנא, סטאניסלב, קוסובה, לבוב ועוד. לאחר פטירתו של כל אדמו"ר נוספו סניפים והתפצלויות רבות לחסידות סטרטין.

אדמו"רי סטרטין

• מייסד החסידות והאדמו"ר הראשון היה רבי יהודה צבי ברנדויין, הנהיג בין השנים: תקפ"ו - תר"ד, נולד בתק"ם בזוואליב, לרבי שמואל זנוויל בן רבי מרדכי פעשיס אב"ד נראיוב. נפטר י"א באייר תר"ד, ונקבר בחלקת אדמו"רי סטרטין, בגליציה.
• האדמו"ר השני הוא בנו רבי אברהם ברנדווין מסטרטין, הנהיג בין השנים: תר"ד-תרכ"ה, נולד תקס"ה, ונפטר בג' בטבת תרכ"ה, ונקבר בחלקת אדמו"רי סטרטין, בגליציה. היו לו ארבעה חתנים. רבי ישכר דב מדולינא, רבי אורי ממלא מקומו, רבי אהרן ברנדוויין מפלעשטין (גזע אליק וקרמניץ) ורבי פנחס ברנדווין מברז'אן (גזע קרמניץ). שניים מחתניו החליפו את שם משפחתם לברנדווין בשביל להקים לו זכר.
• האדמו"ר השלישי הוא רבי אורי לנגנר מרוהאטין (חתנו של רבי אברהם), הנהיג בין השנים: תרכ"ה-תרמ"ט, נולד תק"פ, בראהטין, לרבי יצחק לנגנר מראהטין, נישא לשרה בת רבי אברהם ברנדויין (האדמו"ר הקודם) ונפטר בי"ח באייר תרמ"ט (ל"ג בעומר), ונקבר ברוהאטין, בגליציה. עקב תאריך פטירתו, הפך ציון קברו למקום עליה לרגל ליהודי גליציה, וקיום הילולה במקביל להילולה במירון על ציון קברו של רשב"י.

חתנו: רבי חיים יוסף לנגנר נכדם של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב המגיד הגדול ממעזריטש והבעש"ט, שימש כאדמו"ר בטורקא.

• האדמו"ר הרביעי הוא בנו רבי יהודה צבי לנגנר ("רבי יהודה צבי השני") מסטרטין, הנהיג בין השנים: תרמ"ט-תרס"ז, נולד ט' באלול תר"ה, ונפטר בי"ד באייר תרס"ז, ונקבר בחלקת אדמו"רי סטרטין, בגליציה. היה חתנו של רבי שלמה מראזלה.
• האדמו"ר החמישי הוא בנו רבי יצחק אייזיק לנגנר מסטרטין, חתנו של רבי מרדכי לאווי מטאש. הנהיג בין השנים: תרס"ז-תש"ז, נולד י"א בשבט תרל"ו, היגר לארצות הברית בי"ז באלול תר"ף ונפטר בכ"ב בתמוז תש"ז. נקבר בבית הקברות ליד העיר לייקווד בארצות הברית.
• האדמו"ר השישי הוא בנו רבי (חיים) משולם פייביש לנגנר מסטרטין, הנהיג בין השנים: תש"ז - תשי"ג, נולד תרנ"ז, ונפטר בכ' בחשוון תשי"ג, ונקבר בבית הקברות בניו יורק ארצות הברית,

האדמו"ר משולם פייביש לנגנר מסטרטין

• במקביל לרבי יצחק אייזיק האדמו"ר החמישי, שימש אחיו רבי משה לנגנר אדמו"ר מסטרטין בקוזובה, חתנו של רבי שלום באב"ד אב"ד וואריש. בעת מלחמת העולם הראשונה נמלט ללבוב, וחסידיו הצטרפו אליו. משנת תרפ"א היגר לטורונטו קנדה ושם שימש כאדמו"ר מסטרטין-קוזובא עד פטירתו בתשט"ו. חתניו היו רבי יוחנן טברסקי האדמו"ר מטולנא ורבי דוד פלאם, האדמור מאלעסק מונטריאול.
  • בניו שכיהנו בטורונטו: רבי שלמה, "הנעריווער רב". רבי יצחק-אייזיק "השני". נולד בשנת תרס"ו. חתן רבי אברהם שמואל זילברשטיין, מחבר ספר "קרבן שמואל". כיהן באדמו"רות בשכונת דאון טאון. נודע בפרישותו המופלגת ובריבוי טבילות במקווה. נפטר ללא ילדים בא' בטבת תש"מ.
  • בנו הבכור של רבי משה, הרב מרדכי הנהיג קהילה יהודית גדולה בשכונת הצומת בטורונטו ונקרא הג'נקשונר. עוד בן היה ושמו רבי אברהם שנקרא הפילאדלפיער.
  • חתנו רבי דוד פלאם האדמו"ר מאלעסק בנו של רבי יצחק מקארטשין, מגזע המגיד מלוצק. לאחר שהתייתם בגיל צעיר יחסית גדל על ברכי קרוב משפחתו רבי ישכר דב מבעלז. עזב את אירופה למונטריאול ובסוף ימיו היה אדמו"ר בשכונת מאה שערים בירושלים. חתנו היה רבי אברהם יהושע השיל פרנקל אב"ד היבנוב.
    • בנו רבי שלום פלאם התחתן עם ביילא ברנדווין בת הזקונים של הרב יחיאל מיכל ברנדווין האדמו"ר מסטרטין-טורקא (בנו של רבי אהרן מפלעשטין חתן רבי אברהם מסטרטין). לאחר פטירת אביו בתש"ל הנהיג את קהל חסידי סטרעטין בברוקלין, נפטר תשס"ד ונקבר בהר הזיתים בחלקת גליציא. חתנו הוא רבי שמשון משה שטרנברג מקוז'ניץ. אחיו הוא הרב ישראל פלאם מייסד בית הספר התיכון היהודי במונסי.
      • בנו רבי משה ממשיך אחריו. בן נוסף הוא הזמר החסידי אברומי פלאם.

רבי אברהם מקנייהניטש (מימין) עם רבי אברהם חיים מפלאנטש

• עוד בנים של רבי יהודה צבי לנגנר היו: רבי אברהם מקנייהניטש (תרכ"ג-כ"ח בתמוז תרע"ז). חתנו של דודו זקינו רבי פנחס ברנדוויין מברז'אן. בגיל 18 התמנה לרב בקנייהניטש ולאחר פטירת אביו כאדמו"ר לחלק גדול מחסידי אביו. בשנת תרע"ד ברח לבודפשט שם נפטר. בניו היו רבי משה מקנייהניטש ורבי אורי (תרנ"ו-תשל"א). רבי אורי החל לכהן בשנת תרפ"א כרב ואדמו"ר בקנייהניטש ובשנת תרפ"ב היגר לארצות הברית שם כיהן כאדמו"ר עד פטירתו. חיבר כ-15 ספרים. היה חתנו של דודו זקינו רבי פנחס ברנדויין מברז'אן. חתנו הוא רבי ברוך נתן מקשאנוב; רבי שלמה מרוהטין כיהן בבורדשאן ורוהטין; רבי ישראל מרוהטין-ברוד.
• חתניו של רבי יהודה צבי לנגנר היו: רבי יחיאל מיכל מהורודנה (תר"כ-תר"צ), בן הרב שמעון מגליגורה ומתלמידי הרב אליעזר סג"ל מישל, שכיהן ברבנות גליגורה וחותנו מינהו לרב העיר במקומו. במלחמת העולם הראשונה עבר לסטרי; רבי משה פנחס תאומים-פרנקל מחודורוב-טרנוב, בנו של רבי יהושע העשיל נכדו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא; רבי חיים אייזן בן הרב אביגדור שכיהן כרב ואדמו"ר בסווירז'. בני ר' חיים אייזן וחתנו היו: רבי אורי (נפטר כ"ב בטבת תרצ"ו), חתן דודו הרב יחיאל מיכל מהורודנה, שכיהן כרב בסווירז', סטרטין, ברזן ובתר"צ בבוברקה שבה כיהן גם כאדמו"ר, וחיבר ספר בשם "יאיר חיים" שאבד בשואה; ורבי משה פנחס, חתנו וממלא מקומו של דודו רבי ישראל מרוהטין-ברוד, שנרצח בשואה; רבי דב בער שפירא מסטרטין בלבוב, בנו של רבי אלחנן מקאלושין (מיוחס לגזע דומברובה), ובנו היה רבי יעקב יצחק אב"ד בירטש.

ממנהגי סטרטין

• בימים שישי וראשון נהגו לא לומר תחנון.
• לא אמרו קדיש יתום אחרי עלינו לשבח.
• בשמיני עצרת לפני ההקפות היו האדמו"ר והחסידים אומרים את שיר השירים, חזן וקהל, פסוק פסוק.
• בראש חודש אלול היו אומרים לדוד ה' אורי בפתיחת הארון.
• את הקדיש דרבנן לפני התפילה היה אומר החזן ולא היתום כנהוג.
• מתעטפים בטלית בתפילת ליל שבת.

חסידות סטרטין כיום

לאחר שחרבה לגמרי קהילת סטרטין באירופה, נשארו לפליטה קהילות בארצות הברית ובארץ ישראל.

בשנת תשכ"ו עבר רבי שלום פלאם מטורונטו לגור בברוקלין שבניו יורק, שם פתח את בית מדרשו בשכונת פלטבוש. התפרסם בתפילותיו הנלהבות. בשמחה משפחתית הכריז עליו דודו רבי יעקב יוסף טברסקי כאדמו"ר מסטרטין אך הוא סירב לקבל עליו את התואר. בשנת תש"מ עם פטירת דודו רבי יצחק אייזיק השני מסטרטין החל לנהוג באדמו"רות עד פטירתו בשנת תשס"ג, לאחר פטירתו מונו בניו לממלאי מקומו. בבית מדרשו מכהן בנו הרב משה פלאם, כמו כן בניו הרב דוב בער והרב דוד מכהנים בלייקווד (ניו ג'רזי), שם פתחו בתי מדרש סטרטין.

בברוקלין שבניו יורק קיים "קלויז" נוסף בית כנסת ובית מדרש של חסידות סטרטין, ובהנהגתה עמד האדמו"ר רבי אהרון יעקב ברנדויין (תרצ"ה - ט"ז בסיוון תשע"ד) חתנו של רבי נפתלי מעטשד (נכדו של רבי אברהם אהרן מקולבוסוף). רבי אהרן יעקב הוא בנו של רבי יחיאל מיכל מסטרטין-טורקא (בנו של רבי אהרן מפלעשטין חתנו של האדמו"ר השני רבי אברהם). התייתם בילדותו. למד בישיבת תורה ודעת ובישיבת בית מדרש עליון. לאחר נישואיו החל לכהן באדמו"רות בהוראת רבי יעקב יוסף מסקווירא. הוציא לאור מספרי אדמו"רי סטרטין ואליק.

בארץ ישראל עלו במהלך המאה ה-19 לצפת אישים רבים משושלת החסידות, שכיהנו כאדמו"רים בירושלים, בני ברק ובעיקר בצפת. למשפחה חלקת קבר משפחתית ב"מערת הבאר מים חיים" בבית הקברות העתיק בצפת. הרב יוסף שמואל ברנדויין-מוריה נודע כרבי מסטרטין בארץ ישראל. הרב אברהם ברנדווין בנו של הרב יהודה צבי ברנדויין היה ידוע כ'רבי מסטרטין' בעיר העתיקה בירושלים עד לפטירתו בשנת ה'תשע"ג. את מקומו ממלא בנו רבי משה חיים ברנדוויין. חתנו ותלמידו של רבי יהודה צבי הרב מרדכי שיינברגר מכהן כרב היישוב 'אור הגנוז' שליד צפת. כמו כן הוקם בשנת תשע"ו הארגון 'איגוד צאצאי הרה"ק מסטרעטין העולמי' המנציח את צדיקי השושלת, ואף מארגנת נסיעות להילולא בתאריך י"א אייר בעיירה סטרטין באוקראינה.

גזעים אחרים

בני רבי יהודה צבי

• בנו השני של רבי יהודה צבי היה רבי אליעזר מאוזופולי. רק חלק קטן מחסידי אביו נסעו אליו אך משך חסידים רבים מהונגריה. נפטר בכ' באב תרכ"ה. חתניו היו: רבי יהושע העשיל מחודורוב, רבי שמעון בן רבי אברהם חיים השני מלינסק ורבי ישכר בער מסאטמר.
• בנו השלישי של רבי יהודה צבי היה רבי שמואל זנוויל תלמידם של רבי אורי מסטרליסק, אביו ורבי ישראל מרוז'ין שהסמיכו לאדמו"רות. נדד מעיר לעיר וסירב להתיישב במקום קבוע. נפטר בג' באדר תרמ"ז.

אחרי רבי אליעזר מאוזיפולי כיהנו בניו רבי נחום מבורשטיין ורבי אורי מאוזיפולי שכיהן בסטניסלב. רבי נחום היה חתנו של רבי צבי הירש מפטשניזין. כיהן כאדמו"ר בבורשטיין ((Бурштин (місто) ובשנת תרע"ד עבר לסטניסלב. חיבר את הספרים:"אמרי טוב" על התורה, "אמרי רצון" על מסורת בראשית, "אמרי ברכה" על אגדות חז"ל ואמרי חיים על תרי"ג מצוות. לאחר פטירת אביו, תבע רבי נחום את ירושת בית הכנסת בסטרטין שהוחזקה בידי חתן דודו, רבי אורי לנגר, בטענה שחתן אינו יורש. רבי חיים מצאנז פסק שהירושות מתחלקות בין שלושת בני רבי יהודה צבי ככל ירושה (מלבד דברים המסופקים), אך לגבי האדמו"רות סירב לפסוק באומרו שאינה שררה העוברת בירושה אלא לפי קדושת הרבי.

בני רבי נחום:

• רבי אליעזר (השני) מאוזופולי-סטניסלב ("הצדיק מבורשטיין"), חתנו של רבי שמואל רובין מסערט. נולד בשנת תרכ"ט. החל לכהן בשנת תרע"ח בסטניסלב. נפטר במחנה ריכוז בשבט תש"ג.
  • רבי משה מבורשטין חתנו של רבי שלמה מסאסוב. בזמנו גדלה חסידות בורשטין. נחנק למוות בשנת תש"ב והובא לקבורה בסטניסלב.
  • רבי מרדכי חתן רבי לייבוש מברז'אן.
• חתנו רבי משה אריה מושקוביץ משאץ צ'רנוביץ'.
• חתנו רבי יוסף אייכינשטיין מטרנופול (בנו של רבי סנדר מזידיטשוב)
• חתנו רבי יצחק מנחם מפודהייץ.

בנו של רבי אורי, רבי אלעזר מאוזיפולי, כיהן בסטניסלב שם נרצח בשנת תש"ב.

רבי פנחס מבערז'אן חתן רבי אברהם

רבי פנחס היה בנו של רבי יעקב יוסף משנה, בן רבי יחיאל מיכל מוישנוביץ בנו של רבי מרדכי מקרעמניץ בנו של רבי יחיאל מיכל מזלטשוב, כמו כן היה נכדם של הצדיקים רבי יעקב יוסף מאוסטראה רבי פנחס מקוריץ ורבי דוד לייקעס . הוא נשא את הרבנית בלומה, כשנפטר חותנו הוחלט שהאדמורו"ת תעבור בגורל למי שיזכה במקל ובבגדים של הרבי, והוא עלה בגורל, אך סירב לשמש באדמורו"ת ומסר אותה תיכף ומיד לגיסו רבי אורי מרוהאטין. הוא היה דבוק באדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה, ובבנו רבי יצחק מבויאן.

הוא עלה לארץ ישראל בשנת תרס"ז ונפטר בכז' כסליו תרע"ז.

הותיר אחריו בן יחיד ו3 בנות:

• רבי ישראל הי"ד שימש כאדמו"ר בבערזאן, נספה בשואה ביום כיפור תש"ב.

נשא את הרבנית יענטא גיטל, בתו של רבי חיים יוסף לנגנר מטורקא (סמורזא) חתנו של רבי אורי לנגנר מרוהטין. רבי חיים יוסף היה בנו של רבי יעקב מרדכי רבינוביץ, חתנו של האדמו"ר רבי יחיאל מיכל מזוויהל (בנו של רבי משה מזוויהל בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב וחתן רבי ישראל חיים מלודמיר בנו של רבי אברהם המלאך ונכדו של המגיד הגדול ממעזריטש), ובנו של רבי משה יוסף מוילקוביסק, חתן רבי יצחק מיאמפלא (חתן רבי ברוך ממז'יבוז') בנו של רבי יוסף מיאמפלא, בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב .

מזיווג זה נולד לו בנו,

• רבי יעקב מרדכי בראנדוויין, נולד בבערז'אן, ועלה לארץ ישראל ביחד עם זקינו רבי פנחס מבערז'אן, נשא את הרבנית בריינא פריידא, בתו של הרב החסיד רבי ברוך בנימין זאב ויינשטוק מירושלים (נכדו של הדיין רבי ברוך ויינשטוק).

היה תלמידו הקרוב של רבי יהודה לייב אשלג בעל 'הסולם', נפטר ד' כסליו תשט"ו. מקום מנוחתו בסמיכות לאוהל של רבו בעל 'הסולם'. בניו:

• רבי פנחס, חסידי סטרעטין בירושלים פנו אליו כמה פעמים על מנת שישמש באדמורו"ת אך הוא סירב.
• רבי חיים יוסף, מחשובי חסידי באיאן חתן הרב ר' משה יעקב אייזנברג נקבר בסמוך לאביו ר' יעקב מרדכי, נפטר י"א בניסן תשנ"ד מקום מנוחתו בסמוך לאביו ר' יעקב מרדכי,
• רבי יהודה צבי, חתנו הוא האדמו"ר הנוכחי מסטרעטין רבי משה חיים ברנדויין.
• רבי אברהם, שימש כגבאי צדקה מפורסם בירושלים, וכחבר הנהלת כולל גאליציה.
• הרבנית בלומה, נישאה לאדמו"ר מטשרנוביל רבי משולם זוסיא טברסקי.
• הרבנית אסתר יענטא, אשת הרב אברהם יהושע פדר מירושלים, מפארי וחשובי חסידי בעלזא, ומראשי ישיבת בעלזא בטלז סטון.

זיווג שני נשא את הרבנית נעכא דבורה בתו של רבי אלימלך רובין מיאריטשוב, נכדתם של הרב מאפטא השר שלום מבעלזא ורבי נפתלי מראפשיץ, נספתה בשואה. וממנה נולדו לו:

• • רבי יהודה צבי מגורליץ, חתן רבי אפרים טמפלר מדמביץ, נכדו של רבי פנחס מבריגל. נספה בשואה עם כל בני משפחתו.
  • רבי יצחק. נספה בשואה.
  • מרים. נספתה בשואה.
• הרבנית בת שבע, אשת הגאון רבי אברהם צבי שור ראב"ד ירושלים, בנו של הגאון רבי שמואל יצחק שור ממונסטריץ', בעל 'מנחת שי'.
• הרבנית טויבא רחל, אשת אחיינו האדמו"ר רבי אברהם מקנייהניטש.

רבי אהרן מפעלשטין חתן רבי אברהם

רבי אהרן היה בנו של רבי צבי אריה מפעלשטיין בן רבי יוסף דוד מאליק וחתן רבי יצחק מגראנוב. גדל אצל רבי ישראל מרוז'ין. לאחר פטירת חותנו שינה את שם משפחתו מלנדא לברנדוויין. עלה לישראל והתגורר בצפת. נפטר בכסלו תרס"ז ונטמן במערת הבאר מים חיים. חתנו היה רבי פינחס דוד הורוביץ מבוסטון.

בניו היו:

• רבי אברהם חתנו של רבי זושא ויסבלום מנדבורנה (נכדו של רבי אלימלך מליז'נסק). נפטר בכ"ג בחשוון תרצ"ט
  • רבי יהודה צבי, תלמידו וגיסו של בעל הסולם. מחבר פירוש מעלות הסולם על תיקוני הזהר.  
    • בנו, רבי אברהם. כיהן כממלא מקומו של אביו בעיר העתיקה. חתן הרב אהרן זלצר מחבר הספר ליקוטי זוודא קלילא. חיבר את פירוש אור חדש על מאמר מהות הדת ומטרתה של בעל הסולם, וההדיר ספרים רבים אך לא הזכיר עליהם את שמו. עסק רבות בקירוב רחוקים והעמיד תלמידים הרבה. נפטר י' באדר תשע"ג.
      • בנו, רבי משה חיים. האדמו"ר הנוכחי. חתן הרב יהודה צבי ברנדוויין בנו של רבי יעקב מרדכי ברנדוויין וחתן הרב מנחם מנדל גפנר.
    • חתנו הרב מרדכי שיינברגר, רק קהילת ויישוב אור הגנוז.
    • חתנו, רבי חיים נפתלי וייסבלום, רב שכונת נוה שאנן בחיפה.
  • הרב נפתלי אביו של רבי יוסף שמואל ברנדויין-מוריה. ושל הרב משולם זישא. נעלם בגיל צעיר.
    • הרב משולם זישא- ממייסדי ^{[דרושה הבהרה]} הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון מדי שנה.
      • הרב אליעזר ברנדוין- רב קהילה בבית וגן.
        • בתו מנוחה פוקס סופרת ילדים חרדית
        • הרב משולם זישא ברנדוין- ראש מוסדות חדוות התורה
• רבי יחיאל מיכל מטורקא סטרטין בניו יורק. נולד בשנת תרל"ח בפלשטין. נישא לבתו של הרב אלתר אברהם יוסף סגל (חתן רבי נפתלי צבי מטבריה, נכדו של רבי צבי בן הבעל שם טוב) בנו של רבי חיים פייבוש נכד רבי אריה לייב מוואלטשיסק. היה נוסע לרבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב והתיישב בטורקא על פי עצת רבו רבי דוד משה שהכתירו לאדמו"ר. כשנפטר אביו חזר לארץ ישראל. בזמן מלחמת העולם הראשונה יצא לניקלשבורג ובשנת תרפ"ה היגר לארצות הברית והתיישב בבוסטון אצל גיסו וחתנו בזיווג שני רבי פינחס דוד הורוביץ האדמו"ר מבוסטון. בשנת תרפ"ו עבר לניו יורק לבקשת חסידי סטרטין ופתח שם בית כנסת. דברי תורתו הודפסו על ידי בנו רבי אהרן בספר "אור הצדיקים". נפטר בכ"ג באדר תרצ"ט.
  • רבי נחום דוד משה, האדמו"ר מטורקא סטרעטין בישראל. נפטר בח' בכסלו תשמ"ח ונטמן בנחלת אדמו"רי בוסטון, בחלקת גליציא בהר הזיתים בירושלים.
    • רבי אהרן, אדמו"ר מטורקא בני ברק. חתן רבי ברוך פנחס גולדברג-ידלר, מחבר הספר "פני ברוך" על הלכות אבילות, ונכדו של הרב יצחק זאב ידלר. נפטר בח' בכסליו ה'תשפ"ד.
    • רבי יהושע חיים, נפטר בי"ב באלול תשע"ג ונטמן בהר הזיתים בירושלים.
  • רבי אהרן יעקב מטורקא סטרטין בורו פארק.
  • חתניו: רבי שלום פלאם מסטרטין (נכד רבי משה מסטרטין-קוזובה), רבי דוד מסקווירא בורו פארק, רבי אהרן צבי לנדא מוורצקי.
• רבי יוסף דוד בעל ה"כתר מלכות" חתנו של רבי מנדל מגלגוב. חותנו של הרב פנחס בן רבי דוד בידרמן מלעלוב.

ספרים על אדמורי סטרטין וחסידיה

• דגל מחנה יהודה, ובו שלושה ספרים - סדר הדורות, תולדות רבי יהודה צבי הראשון, וספר סגולות ורפואות לקט מן הסיפורים ניתן לראות באתר דעת.
• קן ציפור על תהלים, על פי דרך הקבלה, ובסופו מודפס תולדות אדמור"י החסידות.
• מעלות הסולם על תיקוני הזהר, מהאדמו"ר רבי רבי יהודה צבי ברנדויין מסטרטין זצ"ל מירושלים, על דרך הפירוש שחיבר רבו בעל 'הסולם' על הזהר.
• צבי לצדיק, דברי תורה אגרות מאמרים, ותולדות האדמו"ר רבי יהודה צבי ברנדויין מסטרטין זצ"ל מירושלים.
• על רבני סטרטין - שלמה זלמינא וינברג (אח הרבי מטולנא) ה'תשס"ו
• יחד כולם קדושה - ר' שלמה קרליבך סיפורים הוצאת קול מבשר ה'תשס"ג
• המדריך לעסקים של רב האומן החסידי, משה קרנץ, (אנגלית, באתר אמזון) הו"ל דבורה (אב ה'תשס"ד)
• על סיפורי חסידות סטרטין והתאמתם לתלמיד בית ספר חילוני(הקישור אינו פעיל) מאמר אקדמי באתר מכללת ליפשיץ.

סיפורים

סיפורי החסידים מחצר זו סופרו שוב בידי סופרים ומספרי סיפורים כש"י עגנון, הרב שלמה זוין, יצחק בשביס-זינגר, ר' שלמה קרליבך ואחרים.

בספר "לגעת בשמים לגעת בארץ" מסופר על חסיד סטרטין שהתעשר, אך חש שלא בנוח בסביבתם של שאר החסידים שהיו עניים מרודים. משום כך החל לחלק את עשרו בין החסידים, ולהיפטר מכספו. שמע על כך רבי יהודה צבי, קרא אותו אליו ונזף בו: אם הקב"ה החליט לנסותך ולבדוק אם אתה יכול להישאר בן אדם גם בהיותך עשיר, מי אתה שתוותר על ניסיון זה?

עיירות שהונהגו בידי חצר חסידות סטרטין

בסביבתה של סטרטין רבות היו העיירות שבהן יהודי העיירה דבקו בחצר זו. על כך העיד מספר פעמים הסופר ש"י עגנון, שבעצמו התפלל בירושלים בבית הכנסת של חסידים אלו וכתב עליהם בחלק מספריו.

בין העיירות שהושפעו מהחסידות או הונהגו בידי חצר זו, העיירות: יזופול (יידיש: איזיפאהל), נרייבה, סטרליסק, רוהטין. בעיירות רבות היה בית מדרש פעיל וגדול של חסידי סטרטין ובהן העיירות: לבוב, בודאניב, בוטשטש, נדבורנה

קישורים חיצוניים

• מאמר על חסידות סטרטין באתר "Tog - חדשות ותוכן יהודי"
• אשכול על החסידות בפורום "אידישע וועלט פארומס". (ביידיש)
• העיירה סטרֶטין - כיום בגבולות אוקראינה (גוגל ארץ באתר מפות גוגל)
• על חסידי סטרטין בעיירה נרייוב הסמוכה
• כתב ידו של רבי יהודה צבי בכתב קמע לרפואה (אתר מכירות פומביות 'אסופה')
• חסידות סטראטין, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חסידות סטרטין37078267Q12407578