יהודה שחורי
| פטירה | כ"ה בחשון תשכ"ז |
|---|---|
| תקופת פעילות | 1926–1966 (כ־40 שנה) |
יהודה שחורי (1904 – 8 בנובמבר 1966) היה שחקן תיאטרון ישראלי, ממייסדי תיאטרון "האהל", בו שיחק בו למעלה מ-40 שנים ומילא בו למעלה מ-100 תפקידים.
נולד כאידל חיים שוורצמן בן מרדכי זאב בלודביפול שבאימפריה הרוסית (כיום במערב אוקראינה), במשפחה בת ארבעה אחים. אביו שימש כשוחט העיירה ("מוט'ל דער שוחט"). עבר הכשרה מקצועית כשוליית נגר. ביוני 1922 הגיע באונייה "גסטיין" ליפו ונשלח לשכונת בורוכוב, שם הצטרף לפלוגת "גדוד העבודה".
תפקידים בולטים מילא ב"המכשפה" (את האיפור המורכב לתפקיד היה מבצע בעצמו[1]), "פישקה החיגר", ב"מסעות בנימין השלישי, "הבן יקיר לי", "עת הזמיר", מחזה של חיים סלובס (בכורה בדצמבר 1950), "צריפים וירח" (1952). הצגות נוספות בהן השתתף: "פינה נידחת", "מירנדולינה", "יושה עגל", "ירמיהו","סדום" (1939), "בתיה "(1940; מבוסס על יצירתו של צבי שץ) "שלטון החושך", "סמטאות ירושלים", "אגדת חורף", מספורי הלבנה, "שאפ", "ריחיים", "בשפל", "קולחוז של נשים", "ד"ר קנוק", "לפי רוח הזמן", "בר כוכבא", "קערת העץ", "משי ולחם", "גיבורי העורף" (1956). שחורי שימש גם כמנהל אדמיניסטרטיבי של התיאטרון ונודע כבעל "ידי הזהב" - הוא השתתף בבניית מבנה התיאטרון ובבניית ביתו הפרטי (בצמוד לגדה הדרומית של הירקון, אז בפאתי העיר, בשולי הכפר הערבי סומייל). בנוסף, היה בונה תפאורות לתהלוכת ה"עדלאידע".
בשנותיו האחרונות חלה והתקשה בדיבור, על כן נפנה לעסוק בעניינים מנהליים בתיאטרון. ההצגה האחרונה בה שיחק הייתה "בלי עין הרע", בתפקיד של קבצן אילם.
עיריית תל אביב הציבה שלט לזכרו בחזית הבניין שבו גר ברחוב אוסישקין 30 בעיר.
הערות שוליים
- ↑ yosi, תיאטרון אהל 111, באתר גולה ותקומה, 2019-04-27
יהודה שחורי41547304Q135451191