יוהאן כריסטיאן פבריציוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוהאן כריסטיאן פבריציוס
Johann Christian Fabricius
Fabricius Johann Christian 1745-1808.png

יוהאן כריסטיאן פבריציוסדנית: Johann Christian Fabricius;‏ 7 בינואר 17453 במרץ 1808) היה אנטומולוג דני המתמחה בחרקים, שכללו באותה תקופה את כל פרוקי הרגל: חרקים, ארכנידים, סרטנים ואחרים. הוא היה תלמידו של קרל לינאוס, ונחשב לאחד האנטומולוגים החשובים ביותר של המאה ה-18, לאחר שתיאר כמעט 10,000 מינים של בעלי חיים, וביסס את הבסיס לסיווג המודרני של החרקים.

ביוגרפיה



עבודתו

פברוסיוס נחשב לאחד האנטומולוגים הגדולים של המאה ה-18.[2] הייתה לו יכולת מופלאה להתבונן בחרקים ובכך התעלה על מורו קרל לינאוס שנטה לצד הבוטני. פבוטיוסיוס תיאר 9,776 מינים של חרקים, בהשוואה לכ-3,000 שתיאר לינאוס.[3] הטקסונים שתוארו על ידי פבריציוס מסומנים בקיצור F.,‏Fab. ‏ או Fabr.

פברוסיוס הוסיף שני תחומים חדשים למערכת הסיווג. הוא החשיב מאפיינים מלאכותיים וטבעיים כאחד. מאפיינים מלאכותיים מאפשרים קביעת המין, ותכונות טבעיות מאפשרות את הקשר בין סוגים וזנים אחרים.[3]

בניגוד למערכת סיווג החרקים של לינאוס, שהתבססה בעיקר על מספר הכנפיים, וצורתם, השתמש פביציוס בצורת חלקי הפה כדי להגדיר מחלקה.[3] הוא הצהיר כי "אלה שניזונים באותה צורה ובעלי ביולוגיה זהה, חייבים להיות שייכים לאותו סוג".[4] המערכת של פברוסיוס נותרה כיום בסיס לסיווג חרקים, אף כי השמות שהציע השתנו. למשל השם שנתן לסדרת החיפושיות היה "Eleutherata", ולא "Coleoptera", והוא השתמש ב-"Piezata" עבור דבוראים שהיום מכונים Hymenoptera. פברוסיוס גם צפה כי איברי הרבייה הזכריים יספקו מאפיינים שימושיים לסיווג, אך לא יכול היה ליישם את התובנה הזו בעצמו והיא אכן הוכחה כנכונה רק עם התפתחות המקרוסקופיים מאוחר יותר.

עבודותיו העיקריות בנושא מיון אנטומולוגיה היו:[3]

  • Systema entomologiæ (1775)
  • Genera insectorum (1776)
  • Species insectorum (1781). הכותרת המלאה: Species insectorum, exhibentes eorum differentias specificas, synonyma auctorum, loca natalia, metamorphosin, adjectis observationibus, descriptionibus
  • Mantissa insectorum (1787)
  • Entomologia systematica emendata et aucta (1792–1799)
  • Systema eleuthatorum (1801)
  • Systema rhyngotorum (1803)
  • Systema piezatorum (1804)
  • Systema antliatorum (1805)
  • Systema glossatorum (1807)

רבות מהעבודות שלו ניתן למצוא בספריות דיגיטליות:

פברוסיוס כתב גם כמה עבודות על כלכלה, אם כי אלה חשובות הרבה פחות מיצירותיו הזואולוגיות. הם כוללים Begyndelsesgrundene i de økonomiske Videnskaber (1773), Polizeischriften (1786–1790) Von der Volksvermehrung, insonderheit in Dänemark (1781).[7]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Kragh, Helge; Nielsen, Henry. (2008). Science in Denmark: A Thousand-year History. Aarhus University Press. p. 210. מסת"ב 978-8779343177 "Some historians of science have pointed out so many similarities between Fabricius and Lamarck that they find it possible the Frenchman in Paris was inspired by the Dane, implying that the latter was, in reality, "the father of Lamarckism".
  2. ^ Jon-Arne Sneli, Jørgen Knudsen & Antonia Vedelsby (2009). "Johan Christian Fabricius and his molluscan species, Acesta excavata (J. C. Fabricius, 1779)". Steenstrupia. 30 (2): 153–162. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-07-19.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 S. L. Tuxen (1967). "The entomologist J. C. Fabricius". Annual Review of Entomology. 12: 1–15. doi:10.1146/annurev.en.12.010167.000245.
  4. ^ David A. Grimaldi & Michael S. Engel (2005). "Diversity and Evolution". Evolution of the insects. Volume 1 of Cambridge Evolution Series. Cambridge University Press. pp. 1–41. ISBN 978-0-521-82149-0.
  5. ^ Date 2015-03-28.
  6. ^ Species insectorum: vol. 1, vol. 2
  7. ^ "Johan Christian Fabricius". Dansk biografisk leksikon (בדנית). Vol. 5 (1st ed.). Projekt Runeberg. 1891. pp. 24–30.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0