יוונית דורית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
היסטוריה של היוונית
אלפבית יווני - כתב ליניארי ב'
פרוטו-יוונית
(בערך 2000 לפנה"ס)
יוונית מיקנית
(בערך 1600 לפנה"ס–1100 לפנה"ס)
יוונית עתיקה
(בערך 800 לפנה"ס–300 לפנה"ס)
דיאלקטים יווניים:
איולית, ארקדו-קיפריוטית, אטית-איונית,
דורית; יוונית הומרית
דיאלקט אפשרי: מקדונית

יוונית קוינה
(מ-300 לפנה"ס)
יוונית ביזנטית
(בערך 330 אחרי-הספירה–1453)
יוונית מודרנית (מ-1453)
צאקונית, יווניטיקה, קאתארבוסה, דימוטיקי, יוונית פונטית,
יוונית מודרנית סטנדרטית, קפריסאית יוונית, יוונית כרתאית

יוונית דורית היא קבוצת ניבים יווניים עתיקים. בזמנים עתיקים הניבים מקבוצה זו דוברו בדרום ובמזרח הפלופונסוס, בכרתים, רודוס, ובאיים אחרים בים האגאי.

בעבר הייתה מסורת שלפיה הדורית הגיעה לראשונה לאזורים הללו מן הצפון, על ידי פלישה דורית שהתרחשה בערך ב-1150 לפנה"ס. נוכחותה של מדינה דורית (דוריס) ביוון, מצפון למפרץ קורינתוס, הובילה לתאוריה שמקורות הניב הדורי נמצאים בצפון-מערב יוון ואפילו בחבל הבלקן. כל מקום שבו דוברה השפה הדורית חייב להשתייך ליוון, מכיוון שאין אף עדות ארכאולוגית או מסורת עתיקה שמראה שהיוונים נכנסו ליוון ממדינה אחרת. למרות זאת, הגבול העתיק המדויק בין דוברי הדורית לבין דוברי המקדונית אינו ידוע.

ניבים

יש מספר תאוריות שונות על סיווג ומיון היוונית הדורית. הדעה הרווחת היא שדורית היא תת-קבוצה של היוונית המערבית. חלק מהמומחים משתמשים במונחים יוונית צפונית או יוונית צפון-מערבית. עם זאת, ההבחנה הגאוגרפית היא מילולית בלבד ומכונה בשם שגוי למראית עין: כל הניבים המסווגים כדורים דוברו דווקא באזורים הדרומיים של יוון (ראו מפה).

ה"יוונית צפונית" מבוססת על ההנחה שהדורים הגיעו מהצפון ומהעובדה שהדורית קרובה ביותר לשפה היוונית הצפון-מערבית. מועד ההפרדה בין שני הניבים אינו ידוע. רוב תושבי צפון-יוון דיברו כנראה ניב אחד בזמן הפלישה הדורית; ללא ספק, הדורית יכלה להיבדל עוד יותר לניבים הקלאסים שלה כשהדורים הגיעו למקומם בדרום יוון. לכן יוונית מערבית היא השם המדויק ביותר לניבים הקלאסים.

יוונית טסאקונית, צאצא של הניב הדורי, עדיין מדוברת על ידי תושבים בדרום החוף הארגולי של הפלופונסוס במחוז ארקדיה, ומהווה מקור עניין רב ללשונאים.

הניבים הנכללים בקבוצת היוונית הדורית

מפת ארגוליס
מפת קורינתוס
  • יוונית קורינתית דוברה במצר שבין הפלופונסוס ומרכז יוון; כלומר, במצר קורינתוס. ערים ומדינות שדיברו בניב זה היו קורינתוס, סיקיון, קלאונאי, פליוס ובמספר מושבות שלהם. כתבים עתיקים של קורינתית נמצו בקורינתוס קיימים מתחילת המאה ה-6 לפנה"ס, ובהם כתוב באותו הכתב כמו ביוונית אטית.
    קורינתוס סותרת את הדעה הקדומה שהדורים היו מיליטריסטים. קורינתוס, שהייתה ממוקמת על נתיב מסחר בינלאומי, שיחקה תפקיד ראשי בתִרְבּוּת-מחדש של יוון, אחרי מאות שנים של קריסה והתבודדות שבאו בעקבות התמוטטות יוון המיקנית.
  • ניבים נוספים: יוונית מגארית ממגארה, יוונית רודית מרודוס, יוונית קואית, יוונית תרית, יוונית קירנית מקירנה ויוונית כרתית מכרתים.
  • ניבים צפון-מזרחיים: קבוצה זו שונה במקצת מהקבוצה הדורית. בין אם נחשבת כחלק מיוונית דורית, או אחת משתי תתי-הקבוצות של יוונית מערבית (כשהשנייה היא יוונית דורית), ההבדל בין שתי הקבוצות הוא מילולי בלבד. הניבים הצפון-מזרחיים שונים מהניבים הדורים בשני מאפיינים: האחד, מושא עקיף בגוף שלישי-רבים (בצפון-מזרחית יש תוספת של "οις", שנהגת כ-ois; בדורית תוספת של "σι", שנהגת כ-si). השני, "εν" + יחסת הפעול (אקוזטיב), במקום "εις" (נהגה: eis). הניבים הם: פוסית, דלפית, לוקרית, אלית וקוינה צפון-מזרחית.

ראו גם

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0