יוז'ף באלוג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. יוז'ף באלוגהונגרית: Balogh József גדלה, 12 ביוני 1893 - בודפשט (?), 2 באפריל 1944) היה היסטוריון ספרות הונגרי-יהודי, עורך עיתון, מתרגם, פילולוג קלאסי. המתרגם להונגרית של היצירה "וידויים" של אורליוס אוגוסטינוס.

חייו

באלוג נולד למשפחה יהודית משכילה כבנם של ארמין באלוג (18571937)[1] ושל פאולה רייניץ. אביו (נולד בשם: ארמין בלום) היה מורה להיסטוריה וספרות וספרן בבית המדרש לרבנים בבודפשט. סבו וסבתו היו ליפוט בלום וקרולינה בלום. בין השנים 19111915 יוז'ף באלוג למד בבודפשט, בברלין, במינכן ובפרייבורג. הוא היה קצין טייס חיל אוויר במלחמת העולם הראשונה וקיבל עיטורים מספר פעמים. בשנת 1918 קיבל דוקטורט למדעי הרוח בבודפשט.

בשנים 19271935 עבד כמזכיר הכללי הראשי של "חברת הסקירה ההונגרית", שנוסדה תחת נשיאותו של הרוזן אישטוואן בתלן. באלוג השתתף בעריכת המגזין "מדיאר סמלה" (Magyar Szemle) כלומר ה"סקירה הונגרית" וגם בעריכת סדרת הספרים באותו שם. בעזרת חוג חבריו המשפיע, בחסותו של הרוזן אישטוואן בתלן שהיה ראש ממשלת הונגריה במשך עשר שנים (1920-1930), הוא התחיל וערך את המגזין בשפה הצרפתית Nouvelle Revue de Hongrie בשנת 1932, ובשנת 1936 את המגזין בשפה האנגלית Hungarian Quarterly. שני מגזינים אלה העבירו בעיקר ערכים תרבותיים הונגריים בחו"ל, והם מילאו חלק גם בהפצת הערכים המערב אירופיים בבית. הוא ערך את הרבעון ההונגרי בשפה האנגלית יחד עם ג'רג' אוטליק, ואחר כך משנת 1939 לבד. העיתון השמרני תמך בהשפעה הפרנקו-אנגלית לנוכח ההשפעה הגרמנית שהלכה וגברה בהונגריה ושירת את יעדי מדיניות החוץ של אישטוואן בתלן.

יוז'ף באלוג השתתף גם בעריכת הפרסומים הדו לשוניים של "התאחדות פרתנון". עבודתו העיקרית בסדרה זו הייתה תרגום ה"וידויים" של אוגוסטינוס (1943). כפילולוג קלאסי, הוא היה מומחה לספרות נוצרית קדומה ולהיסטוריה של ימי הביניים המוקדמים. עם זאת, עבודתו המדעית נדחקה בהדרגה לרקע בשל פעילותו העיתונאות ופעילויות התעמולה שלו בחו"ל.

באלוג נפל קורבן עד מהרה לשואה לאחר הכיבוש הגרמני (הוורמכט ב-19 במרץ 1944) של הונגריה. נסיבות מותו מעורפלות. על פי גרסה אחת, הישועים מסגד הסתירו אותו ומישהו בגד בו; לפי גרסה אחרת, הוחבא בספריה של מנזר טיהני ונלכד שם. חבריו שמעו עליו לאחרונה ממחנה הריכוז שארוואר. לפי טענה מסוימת, העוצר מיקלוש הורטי בעצמו ביקש בעזרת עוזריו לחלצו על ידי גיוסו לצבא, אך ללא הועיל. עם זאת, נראה כי לפי נתוני הלקסיקונים השונים הוא נפטר בבודפשט ב־2 באפריל 1944.

מעניין לדעת

מיקלוש הובאי וזולטאן האפנר סיפרו על באלוג, כי בכותרת מכתביו הודפס המשפט !Ama nesciri כלומר, תאהב לא לדעת!

מבחר מיצירותיו

בשפת המקור:

  • A szerzetesség. Ideáljai és története (Adolf von Harnacktól ford., Bencze János álnéven. Budapest, 1911)
  • Vasa lecta et pretiosa. Szent Ágoston konfessziói. Egy stílustörténeti tanulmány vázlata (Doktori disszertáció a budapesti Tudományegyetemen. Budapest, 1918)
  • Voces Paginarum. Adalékok a hangos olvasás és írás kérdéséhez (Budapest, 1921; németül: Lepzig, 1927)
  • Dante Alighieri „Über das Dichten in der Muttersprache”. De vulgari eloquentia. Aus dem Lateinischen übers. und erl. von Franz Dornseiff, Joseph Balogh. (Darmstadt, Reichl, 1925) [Dante De vulgari eloquentia c. művét Franz Dornseiff-fel együtt latinról németre fordította és magyarázatokkal ellátta.]
  • Szent Gellért és a „symphonia Hungarorum” (Budapest, 1926)
  • A magyar műveltség sorsa (Budapest, 1927)
  • Rex a recte regendo (Cambridge, 1928)
  • A magyar királyság megalapításának világtörténeti háttere (Századok, 1932)
  • A klasszikus műveltségért (Budapest, 1934)
  • Szent István „Intelmei”-nek forrásai (Budapest, 1936)
  • Libellus de institutione morum, Szent István Intelmei (Scriptores rerum Hungaricum, II. Budapest, 1938)
  • Szent Ágoston vallomásai. Ford. és magyarázta Balogh József (Budapest, 1943). Két kötet
  • Szent Ágoston vallomásai. Ford. és magyarázta Balogh József (2. jav. kiad., Budapest, 1944). Két kötet.

בתרגום לעברית:

  • הנזירוּת. האידיאלים וההיסטוריה שלה (בתרגום מאת אדולף פון הרנאק, שם הבדוי ג'אנוס בנצ'ה). בודפשט, 1911)
  • Vasa lecta et pretiosa. הודאותיו של סנט אוגוסטינוס. מתווה של מחקר היסטורי בסגנון (עבודת דוקטורט באוניברסיטת בודפשט. בודפשט, 1918)
  • Voces Paginarum. תוספים לנושא הקריאה בקול רם וכתיבה (בודפשט, 1921; גרמנית: לפציג, 1927)
  • "Über das Dichten in der Muttersprache" של דנטה אליגיירי. הרהוטה הוולגרית. Aus dem Lateinischen übers. und erl. פון פרנץ דורנסייף, ג'וזף בלוך. (דרמשטאט, רייכל, 1925) [Dante De vulgari eloquentia c. יחד עם פרנץ דורנסייף הוא תרגם את עבודותיו מלטינית לגרמנית וסיפק הסברים. ]
  • סנט גלרט ו"סימפוניה הונגארורום "(בודפשט, 1926)
  • גורל החינוך ההונגרי (בודפשט, 1927)
  • Rex a recte regendo (קיימברידג', 1928)
  • רקע היסטורי עולמי להקמת הממלכה ההונגרית (מאות שנים, 1932)
  • לחינוך קלאסי (בודפשט, 1934)
  • מקורות ל"אינטלמי "של סנט סטפן (בודפשט, 1936)
  • Libellus de institutionale morum, Szent István Intelmei (Scriptores rerum Hungaricum, II. בודפשט, 1938)
  • וידויים של סנט אוגוסטינוס. בתרגום והסבר על ידי יוז'ף באלוג (בודפשט, 1943). שני כרכים
  • וידויים של סנט אוגוסטינוס. בתרגום והסבר על ידי יוז'ף באלוג (מהדורה שנייה, בודפשט, 1944). שני כרכים.

מקורות


מידע נוסף

  • Simon Attila. "Olvasás és vallomás (Balogh József Szent Ágoston-értelmezése)" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2014-04-13.
  • Tamás Demeter: מבשרו ההונגרי של פילוסופיית התקשורת: יוז'ף באלוג . בסקירה ורה (עורכת. ), דפוסי יצירה, בודפשט: ארון קיידו, 2004, 178-203.
  • Tamás Demeter: ממחקרים קלאסיים לעבר אפיסטמולוגיה: יצירתו של יוז'ף באלוג . מחקרים במחשבה מזרח אירופית 51, 1999, 287-305.
  • Neumer Katalin. "Vasa lecta et pretiosa. A 17-20. századi szóbeliség-kutatások és Balogh József a hangos olvasásról" (PDF). In: Nyíri Kristóf – Palló Gábor (szerk.), Túl az iskolafilozófián. A 21. század bölcseleti élménye, Budapest: Áron Kiadó 2005, 168–190. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2014-04-13. נבדק ב-2014-04-12.
  • לקסיקון חדש של רוואי. הקולגה איסטוון טרסולי. שקסארד, תינוקות, 1996-.
  • לקסיקון הזמנים החדשים., זינגר וולפנר, 1942-1942.
  • לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. László Markó. Bp., מועדון הספרים ההונגרי.

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0