יוז'ף קסלר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. יוז'ף קסלר (בהונגרית: Keszler József; פאסטו, 4 בספטמבר 1846[1] – בודפשט, 18 בספטמבר 1927)[2] [3] היה עיתונאי, מבקר אמנות יהודי-הונגרי הוא היה גם אחד ממבקרי התיאטרון המוערכים ביותר בתקופתו.
ביוגרפיה
יוז'ף קסלר נולד במשפחה יהודית כבנם של איגנץ קסלר (1819–1902)[4] [5] סוחר, ושל פולי אצ'די. הוא סיים בית ספר תיכון בג'נג'ש, ולאחר מכן בפשט. הוא סיים גם את לימודי המשפטים שלו בפשט, ולאחר מכן הפך לעיתונאי. הוא עבד עבור:
- פסטר לויד
- השבועון "הונגריה והעולם הגדול" (Magyarország és a Nagyvilág)
- "העיתון הלאומי" (Nemzeti Hírlap)
- בורשסם ינקו
לאחר שלמד ספרות, היסטוריה ופילוסופיה בפריז במשך שנה וחצי, שר החינוך הציבורי, אגושטון טרפורט, שלח אותו בחזרה לפריז בשנת 1876 לשלוש שנים כדי, להמשיך בלימודיו ולאחר מכן להכשיר מורים לצרפתית בהונגריה. במהלך שהותו בפריז, כתב מאמרי מגזין לספרות, תיאטרון ואמנות פלסטית עבור מספר עיתונים, כגון:
- "המולדת" (A Hon),
- "רפורמה" (Reform),
- פסטר לויד
- "עיתוני הבירה" (Fővárosi Lapok)
שרובם פורסמו תחת השם הבדוי Du Chaudron. לאחר שחזר הביתה, מונה כמורה לשפה וספרות צרפתית במכון הלאומי להכשרת מורים. כעיתונאי עבד תחילה עבור:
- ה"מפקח" (Ellenőr)
- לאחר מכן עבור"האומה" (Nemzet) עד דצמבר 1897
- אז הפך לעובד פנימי (שכיר) של "העיתון הלאומי" (Országos Hírlap)
- משנת 1903, הוא היה מבקר האמנות והתיאטרון של "העיתון" (Az Ujság) ב
- סוף ימיו הוא תפקד כעורך האחראי של העיתון היומי האסור
הוא גם היה חבר בוועדה לביקורת דרמה של התיאטרון הלאומי של בודפשט.
יוז'ף קסלר היה אחד ממבקרי התיאטרון ההונגריים המשפיעים ביותר בתקופה שבין 1880–1925. הוא קבע סטנדרט שהגדיר בביקורת ושהיה צורך לכבד את דעתו, ודעתו הופיעה בכותרות העיתונים המובילים. הוא היה נערץ... הוא היה אדון החיים והמוות - אפשר לומר, כי כתביו קבעו את גורל המחזה הנתון, לפעמים את סדרת ההצגות כולה, ובכך ההכנסה, ובכך את גורל השחקנים.
נכתב עליו לאחר מותו: "בגיל 82, מבקר התיאטרון המפורסם ו"המפחיד" עזב את ממלכת החיים ועם עזיבתו, נראה שהדיו על כתביו הנועזים דועכת, ואולי יום אחד יהפכו "האמיתות" שלו לבלתי קריאות ולבלתי קבילות... הסיפור עשוי לשמש לקח למבקרים ולצופים של ימינו כאחד."
חייו הפרטיים
אשתו הייתה זמרת האופרה הצ'כית אירמה רייך, לה נישא ב-18 בפברואר 1896 בבודפשט.[6]
עבודותיו
- שלושה נאומים על הבית העליון Thiers, Royer-Collard and Guizot (הוצאת Trefort Ágoston, בודפשט, 1883)
- הגאלאוטו של דנטה. תמונה משירת הסיפור הרומנטי (בודפשט, 1890)
- דמות באמנות. תמונה מהאסתטיקה הצרפתית (בודפשט, 1890).
הוא ערך את כתב העת למוזיקה "הרמוניה" (Harmonia) בשנים 1883–1884. כינוייו הספרותיים: Bolygó, Lucius Verus, Patatras.
לקריאה נוספת
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái VI. (Kende–Kozocsa). Budapest: Hornyánszky. 1899. (חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת.
- ינה פינטר :A magyar irodalom története: tudományos rendszerezés Budapest, 1930–1941
ראו גם
- Takács István: Keszler József. Színészkönyvtár, 2006. [2007. július 7-i dátummal az eredetiből archiválva]. (Keszler Józsefről. In: Juhász Gyula: A tékozló fiú. Novellák, emlékek, szatírák. Budapest, 1995. 195-198. o.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Születési bejegyzése a pásztói izraelita hitközség születési akv. 17/1846. folyószáma alatt".
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 1296/1927. folyószáma alatt".
- ^ Gyászjelentése (1927. szeptember 20.) Ujság, 3. évfolyam, 212. szám, 8. oldal
- ^ "Keszler Ignác halotti bejegyzése a pásztói polgári halotti akv. 150/1902. folyószáma alatt".
- ^ Keszler Ignác elhunyt (1902. december 30.) Pesti Hírlap, 24. évfolyam, 357. szám, 9. oldal
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 23/1896. folyószáma alatt".
