יוזיאס, נסיך סקסוניה-קובורג-זאלפלד
.png) | |||||||||
| יוזיאס, נסיך סקסוניה-קובורג-זאלפלד | |||||||||
| לידה |
26 בדצמבר 1737 קובורג, דוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
26 בפברואר 1815 (בגיל 77) קובורג, דוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד | ||||||||
| שם מלא | פרידריך יוזיאס, נסיך סקסוניה-קובורג-זאלפלד | ||||||||
| מדינה | גרמניה | ||||||||
| בת זוג | תרזה שטרופק | ||||||||
| שושלת בית סקסוניה-קובורג-זאלפלד (ענף של בית וטין) | |||||||||
| |||||||||
יוזיאס, נסיך סקסוניה-קובורג-זאלפלד (בגרמנית: Josias von Sachsen-Coburg-Saalfeld; 26 בדצמבר 1737 - 26 בפברואר 1815), היה גנרל בצבא האוסטרי במהלך המלחמות הנפוליאוניות.
ביוגרפיה
יוזיאס נולד ב-26 בדצמבר 1737 בקובורג, לפרנץ יוזיאס, דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד ולאנה סופיה משוורצבורג-רודולשטדט, בתם של לודוויג פרידריך הראשון, נסיך שוורצבורג-רודולשטדט ואנה סופיה מסקסוניה-גותה-אלטנבורג. בצעירותו התחנך יוזיאס על ידי יוהאן אוגוסט פון שנפלד וקספר פון ברביסדורף, והשתלם בשפות ובמדעים. בשנת 1755 ליווה יוזיאס את אחותו שרלוטה סופיה, נסיכת סקסוניה-קובורג-זאלפלד בדרכה לחתונתה עם לודוויג, דוכס מקלנבורג-שוורין, ולאחר מכן ביקר ברוסטוק, מגדבורג, הנובר ודרזדן.
באותה שנה ליווה יוזיאס את אחותו פרדריקה קרולינה, נסיכת סקסוניה-קובורג-זאלפלד לחתונתה עם קרל אלכסנדר, מרקיז ברנדנבורג-אנסבך בווינה, ומונה על ידי הקיסרית מריה תרזה לריטמייסטר בצבא הקיסרי. יוזיאס השתתף במלחמת שבע השנים, ונלחם בקרב לובוסיץ. בשנת 1757 הוא לחם בקרב על פראג, ולאחר מכן לחם בקרב קולין. לאחר מכן הוא לחם בקרב ברסלאו, ובשנת 1758 הוא נפצע בידו. בשנת 1759 הוא מונה על ידי הזוג הקיסרי למפקד רגימנט של קירסירים - אנסבך,ולאחר מכן השתתף תחת פיקודו של פילדמרשל פון לאודון בקרב ליגניץ וכיבוש שוויידניץ.
ב-30 ביולי 1766 הועלה יוזיאס לדרגת גנרל מיור, וב-1 במאי 1773 הועלה לדרגת פלדמרשל-לוטננט. בין השנים 1778–1788, הוא היה מפקד העיר ברטיסלבה, ובשנת 1785 הוא מונה למושל הכללי של גליציה ובוקובינה. ב-22 באוגוסט 1786 הוא הועלה על ידי הקיסר יוזף השני לדרגת גנרל חיל הפרשים.
במהלך המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1788–1791) שפרצה בשנת 1788 פיקד יוזיאס על קורפוס תחת פיקודו של פון לאודון, והשתתף בכיבוש מולדביה, לכידת חוטין בבסרביה, ובניצחון הגדול בקרב פוקשאן תחת פיקודו של אלכסנדר סובורוב. לאחר הניצחון בקרב רימניק תפס יוזיאס את חלקה הגדול של ואלכיה, כולל בוקרשט, והתקבל בברכה על ידי האוכלוסייה.
בתקופת כיבושה של מולדביה פגש יוזיאס את תרזה שטרופק, וב-24 בספטמבר 1789 התחתן עמה בעיר רומאן, ונולד לו ממנה בן בשם פרידריך. ב-25 באוגוסט 1808 קיבל פרידריך תואר אצולה מפרנץ הראשון, קיסר אוסטריה, וב-17 בפברואר 1853 נתן לו ארנסט השני, דוכס סקסוניה-קובורג-גותה את התואר "פרייהר פון רומאן", הקרוי על שם מקום הולדתו.
בשנים 1793 ו-1794 פיקד יוזיאס על הצבא בארצות השפלה האוסטריות במהלך המערכה בפלנדריה. בשל ניצחונו בקרב נירווינדן במרץ 1793, חזר האזור לשליטה אוסטרית. לאחר מכן הוא פלש לצרפת, וכבש את הערים קונדה, ואלנסיין, לה קוסנוי ולנדרסייה. עם זאת, בשל מצוקה קשה, בין היתר בעקבות הפירוד בקרב כוחות בעלות הברית, הוא סבל משורת מפלות קלות מול הצבא המהפכני על הסמבר, ולאחר מכן ספג תבוסה מכריעה בקרב פלרוס.
לאחר מכן הוא נטש את בלגיה, שהדיפלומטים ההבסבורגיים כבר החליטו לוותר עליה. בשל כעסו על כך וביקורתו הגלויה נגד מדיניותו של הברון תוגוט, התפטר יוזיאס מתפקידו כמפקד העליון (רוזן קלרפייט מילא את מקומו) ופרש לקובורג, שם מת מאוחר יותר ב-26 בפברואר 1815.
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
