יום שלישי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יום שלישי הוא היום השלישי מצאת השבת. בחלק ממדינות אירופה ועל-פי תקן ISO-8601 הוא היום השני בשבוע (השבוע מתחיל ביום העבודה הראשון). מקובל לקשר יום זה עם כוכב הלכת מרס, ומכאן שמו בחלק מלשונות אירופה. בבודהיזם הטיבטי יום שלישי הוא יום המנוחה.

יום שלישי בעם ישראל

שמו של היום בעברית מופיע לראשונה בסיפור בריאת העולם בתנ"ך כי הוא היום שבו נבראו היבשה והימים וגם הצמחים:

וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי-כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים; וַיַּרְא אֱלֹקִים, כִּי-טוֹב. וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן. וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹקִים, כִּי-טוֹב. וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שְׁלִישִׁי.

בעקבות העובדה כי בספר בראשית נאמר עליו הביטוי פעמיים כי טוב, הוא נחשב כיום שיש בו מזל טוב במיוחד, ולפיכך יש המשתדלים לקבוע אותו כמועד לנישואין[1], וכן יש שכתבו כי היוצא לדרך, ישתדל לצאת ביום שלישי[2].

בפרק א' בספר בראשית נאמר על כל יום מימי הבריאה "כי טוב", מלבד יום שני שבו לא נגמרה המלאכה עד יום שלישי. ביום שלישי נאמר פעמיים כי טוב – אחת על מלאכת השמיים והארץ והשנייה על עולם הצומח[3]בישראל, קובע חוק יסוד: הכנסת: "הבחירות לכנסת יהיו ביום ג' השלישי לחודש חשון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת, אולם אם הייתה השנה שלפניה שנה מעוברת, יהיו הבחירות ביום ג' הראשון לאותו חודש". גם כאשר הכנסת מקדימה את מועד הבחירות, נהוג לקבוע אותן ליום שלישי. יש המסבירים זאת במגמה להרחיק את ההכנות לבחירות ואת המלאכה שלאחריהן מיום השבת. זאת, בהתחשב בעובדה שההכנות לבחירות וספירת הקולות צריכות להתבצע בלא הפסקה כדי למנוע אפשרות לזיופים. את הקביעה הזו מקובל לייחס גם למסורת היהודית המייחסת ליום זה מזל טוב במיוחד.</ref>.

יום שלישי ברחבי העולם

במדינות המערב הלטיניות מקובל לזהות את יום שלישי עם האליל הרומי מרס וכוכב הלכת מאדים. בצרפתית נקרא היום Mardi, באיטלקית martedì, ובספרדית martes, כולם גלגולים של dies Martis הלטיני.

לעומת זאת, בשפות גרמאניות יום שלישי נקרא על שם האליל הנורדי טיר, המקביל במעמדו למארס: באנגלית Tuesday, בגרמנית Dienstag (גלגול הצורה Ziestag, בעקבות שמו הגרמני של אותו אל, Zio),שוודית Tisdag, דנית Tirsdag.

ברוסית השם הוא וְטוֹרְנִיק (במקור: Вторник), שמקורו במילה שפירושה "השני".

בערבית يوم الثلاثاء - יום א-ת'לאת'אא -היום השלישי.

בארצות הברית נערכות הבחירות לנשיאות ביום השלישי הראשון בחודש נובמבר ובלבד שאינו חל באחד בו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב ישעיה גולד, חזון ישעיה - נישואין, ברוקלין תשמ"ח, עמ' קל"ג; הרב צבי יהודה קוק, שיחות הרב צבי יהודה - בראשית, ירושלים תשנ"ג, עמ' 75; רבי יוחנן סופר, אפריון חתנים, סימן ג', ירושלים תשס"ב, עמ' ט'.
  2. ^ רבי אליעזר פאפו, חסד לאלפים, סימן ק"י, אות ה', ירושלים תשמ"ה, עמ' קס"ד; רבי יעקב חיים סופר, כף החיים, אורח חיים, סימן ק"י, ס"ק ל', ירושלים תרס"ה, דף מ"ט, טור ג'.
  3. ^ ynet, מדוע אומרים על יום שלישי "פעמיים כי טוב"?, באתר ynet, 9 במאי 2007