יון סוק-יאול
 | |||||
| לידה |
23 בדצמבר 1960 (גיל: 65) סיאול, קוריאה הדרומית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
קוריאה הדרומית | ||||
| השכלה | האוניברסיטה הלאומית של סיאול | ||||
| עיסוק | משפטן, תובע, פוליטיקאי, מדינאי | ||||
| מפלגה | מפלגת כח העם של קוריאה (PPP) | ||||
| בת זוג | קים קון-הה | ||||
| |||||
| |||||
יון סוק-יאול (בקוריאנית: 윤석열; נולד ב-18 בדצמבר 1960) הוא פוליטיקאי קוריאני אשר כיהן כנשיא קוריאה הדרומית מ-2022 עד 2024. במסגרת הליך הדחה שנפתח נגדו, ב-14 בדצמבר 2024 הצביעו חברי האספה הלאומית של קוריאה הדרומית בעד הדחתו. בעקבות זאת נשללה ממנו הסמכות לבצע את תפקיד הנשיא. ב-3 באפריל בית המשפט לחוקה פסק לסיום כהונתו. בפברואר 2026 נידון למאסר עולם בשל "תכנון מרד".[1] ראש הממשלה האן דאק-סו ממלא את התפקיד בפועל עד לבחירתו של נשיא חדש.
ביוגרפיה
יון למד באוניברסיטה הלאומית של סיאול, וקיבל תעודת הסמכה לתובע ציבורי ב-1994. הוא התפרסם בציבור ב-2016 לאחר שהוביל את החקירות נגד הנשיאה המודחת פאק גון-הייה בגין שחיתות וניצול לרעה של סמכות. הוא גם חקר את קודמה של פאק, לי מיונג-באק, בגין חשדות לשחיתות.
יון הועלה למשרת התובע כללי של קוריאה בממשל הנשיא מון ביוני 2019 אך התפטר מתפקידו ב-2021 כאות מחאה על ניסיון הממשל להפחית מסמכויות המשרד. הוא פנה נגד הממשל והתמנה למועמד מפלגת האופוזיציה הגדולה לקראת הבחירות לנשיאות, כאשר במהלך מערכת הבחירות הפנה אצבע מאשימה כלפי הממשלה על התמודדות כושלת עם משבר התפרצות מגפת הקורונה ולנוכח משבר כלכלי גובר.
נשיא קוריאה הדרומית
ב-29 ביוני 2021, הכריז יון על מועמדותו בבחירות לנשיאות שהתקיימו ב-2022.
ב-30 ביולי 2021, הצטרף רשמית למפלגת הכח השמרנית, עת הייתה באופוזיציה. לפני כן היה יון פוליטיקאי עצמאי.
ב-5 בנובמבר 2021, זכה יון באופן רשמי להיות מועמד מפלגת כח העם לבחירות לנשיאות ב-2022. הוא זכה ב-47.85% מהקולות.[2]
בבחירות לנשיאות שהתקיימו במרץ 2022 ניצח יון בבחירות בפער קטן את יריבו, לי ג'יאה-מיונג מטעם המפלגה הדמוקרטית של קוריאה, והוא החליף את הנשיא המכהן, מון ג'יאה-אין.[3] הוא נכנס לתפקידו ב-10 במאי 2022.[4]
ב-3 בדצמבר 2024 הכריז סאק יאול על ממשל צבאי ופורסם כי הוא מונע את כניסת המחוקקים לפרלמנט (בו יש רוב לאופוזיציה), תוך האשמת האופוזיציה באהדה ותמיכה לצפון קוריאה.[5] ביטל הכרזה זאת מאוחר יותר באותו היום לאחר שהפרלמנט הצביע פה אחד נגד ובעקבות לחץ ציבורי ופוליטי רב.[6][7][8] מאוחר יותר, הביע חרטה על ניסיון להפעיל משטר צבאי בהצהרה שנשא לאומה. הוא סירב להתפטר והפרלמנט החליט על הדחתו מתפקידו לאחר שהושג הרוב הנדרש.[9][10]
מחנה יון הפיץ קונספירציות על זיופי בחירות, והתערבות מאורגנת של סין וצפון קוריאה לטובת האופוזיציה.[11] צוות ההגנה של יון הציג את האופוזיציה כ"חבורות אנטי־דמוקרטיות" עם יכולת זיוף בחירות.[12][13][11] ועדת הבחירות הלאומית, גופי חקירה רשמיים וסיקור תקשורתי מרכזי דחו את טענות ההונאה וההתערבות הזרה כבלתי מבוססות לחלוטין.[14][12] בנוסף, חקירה מאוחרת יותר קבעה שיון תכנן במשך תקופה ארוכה להשתמש במשטר צבאי כדי לרכז כוח ולהחליש יריבים פוליטיים, ולא כתגובה מיידית לאיום אמיתי.[15]
ב-14 בדצמבר הצביע הפרלמנט בדרום קוריאה בעד הדחת הנשיא יון סוק-יאול, בעקבות הכרזתו על משטר צבאי. 204 מחוקקים הצביעו בעד ההדחה.[16]
בינואר 2026 הורשע בכך שהכריז על משטר צבאי במדינה באופן לא תקין, בזיוף מסמך רשמי הקשור להכרזתו על משטר צבאי, בהשמדת ראיות ובכך שמנע מהרשויות לעצור אותו אחרי ההכרזה. הוא נידון לחמש שנות מאסר.[17]
בפברואר 2026 נידון למאסר עולם בגין הובלת מרד ושימוש לרעה בסמכות.[18][19]
עמדות פוליטיות
יון הצהיר טרם נבחר לנשיאות כי ידרוש מארצות הברית לפרוס מחדש נשק גרעיני טקטי בדרום קוריאה.[20] נשק גרעיני לא הוצב על ידי ארצות הברית בקוריאה הדרומית מאז תחילת שנות ה-90, לאחר הסכם עם רוסיה ובמאמץ להקל על המתיחות בין צפון ודרום קוריאה.
יון הוא אנטי פמיניסט ומאשים את התנועה הפמיניסטית בילודה הנמוכה במדינה. לקראת הבחירות ב-2022 אמר כי יבטל את משרד הנשים והמשפחה.
יון מתנגד להתערבות ממשלתית בכלכלה ונוהג לצטט את מילטון פרידמן. הוא הבטיח כי יבטל את שבוע העבודה של 52 שעות ואת שכר המינימום.
אנרגיה ואקלים
יון בעד חיזוק מקורות האנרגיה המסורתיים כמו דלקים מאובנים ואנרגיה גרעינית. יחד עם זאת, הוא גם תומך במקורות אנרגיה מתחדשים והצהיר שעל דרום קוריאה לחזק ולהגדיל את יעדי האנרגיה המתחדשת ל-2030 ולתת דחיפה למעבר לאנרגיה מתחדשת בדרום קוריאה. בנוסף הוא אמר "שאי אפשר לעבור ל-100% אנרגיות מתחדשות עד 2050". יון הביע את אי הסכמתו לגבי רעיון אפס נטו פליטות פחמן עד 2050 והוסיף "שעל דרום קוריאה להמשיך להשתמש במקורות האנרגיה המסורתיים תוך כדי עבודה למען צמיחה בת קיימא". יון תומך נלהב בכוח הגרעיני באנרגיה גרעינית ובכורים גרעיניים והוא הבטיח להעביר את דרום קוריאה לאנרגיה גרעינית על מנת להיגמל מהגז הרוסי ולהגיע לעצמאות אנרגטית. הפתרון הכי גדול שהוא מציע למשבר האקלים מתבטא באנרגיה גרעינית והוא שואף לבנות כמה שיותר תחנות כוח גרעיניות. הוא תומך בהגדלת הייצור החשמל הגרעיני בתחנות כוח גרעיניות. יון תומך בהעברת דרום קוריאה ל-100% מכוניות חשמליות ותחבורה חשמלית להפחתת פליטות.[21]
קישורים חיצוניים
יון סוק-יאול, ברשת החברתית פייסבוק
יון סוק-יאול, ברשת החברתית אינסטגרם
יון סוק-יאול, סרטונים בערוץ היוטיוב- עוזב את בלפור ומשקיע במעון חדש – נשיא חדש לקוריאה, בבלוג ״הקוריאנים - על אנשים ועסקים בקוריאה״
- יון סול-יאול, באתר The Diplomat (באנגלית)
- יון סול-יאול, באתר The Straits Times (באנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ↑ רם ברנדס, קוריאה הדרומית: מאסר עולם לנשיא לשעבר שהטיל משטר צבאי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בפברואר 2026
- ↑ Former top prosecutor wins presidential nomination of main opposition party, koreatimes, 5 בנובמבר 2021 (באנגלית)
- ↑ Sang-Hun, Choe (2022-03-09). "Live Updates: Opposition's Yoon Wins Tight Race for South Korean Presidency". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-03-09.
- ↑ דן קריבולוטי, עוזב את בלפור ומשקיע במעון חדש – נשיא חדש לקוריאה, באתר ״הקוריאנים״ - על אנשים ועסקים בקוריאה, 27 במרץ, 2022
- ↑ כאוס בדרום קוריאה: הנשיא הכריז על משטר צבאי, הפרלמנט ביטל את ההחלטה, באתר ynet, 3 בדצמבר 2024
- ↑ Kelly Ng, South Korea MPs vote to impeach Yoon Suk Yeol over martial law attempt, BBC News, December 14, 2024 (באנגלית)
- ↑ Philippe Mesmer, South Korea President Yoon Suk Yeol impeached by the National Assembly, Le Monde, December 15, 2024 (באנגלית)
- ↑ Hyung-Jin Kim, Kim Tong-hyung, South Korea's ousted president Yoon plotted martial law to eliminate rivals, probe finds, AP News, December 15, 2025 (באנגלית)
- ↑ נשיא דרום קוריאה התנצל, אך לא התפטר - וההצבעה על הדחתו נפלה: "לא אתנער מאחריות", באתר ynet, 7 בדצמבר 2024
- ↑ איתמר מרגלית מיכל רשף, הפרלמנט בקוריאה הדרומית הדיח את הנשיא יון סוק-יאול בהצבעה תקדימית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 בדצמבר 2024
- ^ 11.0 11.1 KTimes, Why people believe fake news on China's election interference, The Korea Times, January 20, 2025 (באנגלית)
- ^ 12.0 12.1 Park Chan-kyong, South Korea's Yoon accused of using China as a 'scapegoat' in martial law defence, South China Morning Post, January 20, 2025 (באנגלית)
- ↑ Park Chan-kyong, Did China meddle in South Korea's election? Concern over claims by Yoon supporters, South China Morning Post, February 12, 2025 (באנגלית)
- ↑ The Associated Press, South Korea's ousted president Yoon plotted martial law to eliminate rivals, probe finds, NBC News, December 15, 2025 (באנגלית)
- ↑ Hyung-Jin Kim, Kim Tong-hyung, South Korea's ousted president Yoon plotted martial law to eliminate rivals, probe finds, AP News, December 15, 2025 (באנגלית)
- ↑ רויטרס, דרמה בדרום קוריאה: הפרלמנט אישר את הדחת הנשיא שהכריז על משטר צבאי, באתר ynet, 14 בדצמבר 2024
- ↑ סוכנויות הידיעות, נשיא דרום קוריאה לשעבר שהכריז על משטר צבאי נידון ל-5 שנות מאסר, באתר ynet, 16 בינואר 2026
- ↑ מחיר שיכרון הכוח: מאסר עולם לנשיא דרום קוריאה שהטיל משטר צבאי כדי לעקוף את הפרלמנט, באתר ynet, 19 בפברואר 2026
- ↑ דודי קוגן, רויטרס, דרום קוריאה: הנשיא לשעבר הורשע במרד ונשלח למאסר עולם, באתר ישראל היום, 19 בפברואר 2026
- ↑ 김수연, Yoon says he will request redeployment of U.S. tactical nukes in case of emergency, Yonhap News Agency, 22 בספטמבר 2021 (באנגלית)
- ↑ Eric Koons, The Future of Energy Transition Under S. Korea’s New President Yoon Suk-Yeol, Energy Tracker Asia, 2022-03-25 (באנגלית בריטית)
יון סוק-יאול42779974Q16090635