משבר האקלים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משבר האקלים הוא מונח המשמש לתיאור ההשלכות של שינוי האקלים והתחממות כדור הארץ.

המונח נועד להמחיש את דחיפות הטיפול בנושא שינוי האקלים, ואת ההנחה שתתרחש כבר בעתיד הנראה לעין הסלמה חמורה במקרים של מזג אוויר קיצוני, אם הכלכלה העולמית תמשיך כסדרה. המונח שגור בקרב פעילים סביבתיים, כמו גם בעיתונות ובמדיה החברתית, ומצוי בשימוש גם במוסדות רשמיים בישראל ובעולם.[1][2][3][4][5][6]

היסטוריה

טרום המשבר

מאז תחילת העידן התעשייתי, עם ייצורו ההמוני של מנוע הקיטור ומאוחר יותר גם של מנוע הבנזין - החל האדם להשתמש בדלקים מאובנים באופן אינטנסיבי בהרבה ממה שהיה עד אז. המיכון והאוטומטיזציה הביאו לגידול מעריכי בדרישת האנרגיה וחומרי הגלם מצד האנושות, כמו-גם בגידול אוכלוסייה, פליטת גזי חממה, עיבוד שטחי חקלאות ומרעה (ובכלל זה חקלאות תעשייתית), חציבת משאבי טבע ועוד.

כבר במחצית השנייה של המאה ה-19 בחנו מספר מדענים, כמו ג'ון טינדל וסוונטה ארהניוס את השפעותיהם של פליטת גזי חממה על האקלים והעלו השערות ראשוניות שייתכן שבכוחה של התעשייה האנושית לשנות את האקלים העולמי. בשנות ה-30 הציג לראשונה גאי סטיוארט קלנדר (אנ') הוכחה אמפירית להשפעות אנושיות על האקלים.[7]

בסוף העשור השני של המאה ה-21, הוגשו תביעות על ידי מדינות בארצות הברית וגופים נוספים שהאשימו את חברות הנפט והגז הגדולות על כך שידעו, כבר לפני 50 שנה ויותר, את ההשלכות המסוכנות לפעילותן מצד אחד, ומצד שני השקיעו משאבים בהסתרת המידע מהציבור ובהפצת ספק וחוסר אמון במדע, כל זאת על מנת שהכנסותיהן לא יפגעו.[8][9]

התחממות של כדור הארץ היא זו שעומדת במרכז ההשפעות מרחיקות הלכת על האקלים. בהשוואה לתקופות קודמות, בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 נמדדו מקרים תכופים יותר ויותר של אירועי קיצון אקלימיים.[10]

התעוררות ותגובה לנזקים

"הגולה הכחולה". התמונה היוותה השראה להגנה על כדור הארץ הקטן, המבודד והשביר.

במהלך המאה ה-20, נוסדו ברחבי העולם מספר לא מבוטל של ארגונים סביבתיים אזרחיים שונים, עוד בטרם צצו מוסדות בחסות המדינות, ובטרם הגדרת ההתחממות העולמית ושינוי האקלים כמשבר. בעברם, נטו הארגונים להתייחס לתופעות נקודתיות, כגון הכחדת מינים או הפשרת קרחונים, מבלי לשזור אותן לחיזוי של קריסת מערכות כוללת. בין הארגנים הוותיקים והבולטים בעולם, ניתן למנות את מועדון סיירה, הקרן העולמית לשימור חיות הבר, גרינפיס ועוד. בישראל פועלות החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, הקרן הקיימת לישראל ועוד.

בין הגורמים שסייעו לעורר מודעות למצבו השברירי של כדור הארץ, ניתן למנות את התמונה "הגולה הכחולה" (בתמונה) שצולמה בידי נאס"א בשנת 1968. זוהי אחת התמונות הראשונות של כדור הארץ במלואו, והראשונה בו נראה כל הצד המואר שלו. בתמונה ניתן לראות את כדור הארץ כגוף קטן, מבודד ושברירי - בניגוד לאופן בו ניתן היה לראות אותו בצילומים עד-כה.


לקראת סוף המאה ה-20, נוסדו בזה אחר זה גם מוסדות מדינתיים ובין-מדינתיים, במטרה למנוע את המשבר או למזער את נזקיו. בשנות ה-50 החלו חוקרים לעבוד בשיתוף פעולה עם גורמי ממשל אמריקאים ולהגביר את המודעות לצורך לפעול להקטנת נזקי האקלים, והחל משנות ה-60 פורסמו דו"חות ממשלתיים רשמיים שהזהירו מפני עליית ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה והשלכותיה.[7] שיתוף הפעולה הבינלאומי התחיל בוועידת האומות המאוחדות על סביבת האדם (אנ'), ואיתה ייסוד התוכנית הסביבתית של האו"ם. בהמשך, הוקמו הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, ועידת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים, וכן ועידות האומות המאוחדות לשינוי אקלים, אשר מתכנסת בקביעות מדי שנה מאז 1995. ההסכם הבינלאומי הראשון הנחתם הוא פרוטוקול קיוטו, בשנת 1992.

השימוש במילה "משבר" במקום "שינוי", נעשה שגור בידי סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, אל גור, מאז סוף שנות ה-80 של המאה ה-20.[11] בשנת 2004 הוקמה קואליציית משבר האקלים,[12] ובעקבותיה המונח הפך רשמי.

תשומת הלב העולמית למשבר האקלים התגברה גם בזכות סדרת אירועים בינלאומיים של פעילי אקלים, שהחלה עם שביתת בתי הספר למען האקלים שיזמה גרטה טונברי.

הכרזה על מצב חירום אקלימי

מדינות בהן הוכרז מצב חירום אקלימי.
בכחול כהה: הוכרז מצב חירום אקלימי בכל המדינה.
בכחול בהיר: הוכרז מצב חירום אקלימי בחלק מהמדינה - למשל מחוזות או ערים מסוימות.
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מצב חירום אקלימי

מצד אחד - במשך מספר עשורים התקיימה הכרה רשמית מצד מדינות העולם בכך שקיימת סכנה ממשית לאנושות; אך מצד שני - לא ננקטו צעדים נרחבים בקנה-מידה עולמי או ארצי להפחתת פליטות גזי החממה (ננקטו צעדים להקטנת יעדי הגברת הפליטות, אך לא לצמצום שלהן). לכן, הוחלט בקרב מספר ארגונים לדרוש ממנהיגי העולם להתייחס אל המצב כאל מצב חירום. התגבשה מטרה משותפת למספר ארגונים, להפעיל לחץ על פוליטיקאים בעולם לנקוט צעדי חקיקה שיצמצמו את השימוש במקורות אנרגיה מתכלים, יעודדו מעבר לשימוש במקורות אנרגיה חלופיים, ובאופן כללי יפחיתו את חותם הפחמן (כלומר, כמות גזי החממה הנפלטים) של מדינות העולם.[13][14]

עד שנת 2020, מספר מדינות וגופים הכריזו על מצב חירום אקלימי, בהם הפרלמנט האירופי,[15] צרפת[16] וקנדה.[17]

בארצות הברית הוקמה ועדת בית הנבחרים על משבר האקלים.

בסוף שנת 2018 חתמו 415, גופי השקעה מוסדיים על הצהרה משותפת ובה דרישה למדינות העולם לנקיטת פעולות מידיות לטיפול במשבר האקלים כדי למנוע נזקים פיננסיים כבדים. בתחזית שפרסמה במקביל חברת ההשקעות שרודרס, העריכה שאם לא יינקטו כל פעולות מנע למשבר האקלים, צפויים הפסדים שנתיים בגובה 23 טריליון דולר לכלכלה העולמית לטווח הארוך.[18]

ב-9 באוגוסט 2021 פורסם דוח מיוחד של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם שקבע חד משמעית ששינויי האקלים הם תוצאת מעשה ידי אדם. הדוח אף קבע כי התחממות נוספת היא בלתי נמנעת, וכי ניתן למנוע התחממות דרסטית אף יותר על ידי הפחתה ניכרת בפליטת גזי החממה.[19] בפברואר 2022, פורסם החלק השני של הדו"ח, המציג את הפגיעות בבני האדם דרך מערכות אקולוגיות שנפגעו, או ישירות דרך אירועי מזג אוויר קיצוניים,[20] ותיאר כיצד פעולות לטווח הזמן הקרוב יכולות לצמצם, אך לא למנוע לחלוטין, את הנזקים הצפויים.[21]

השלכות המשבר

ההשלכות השונות של המשבר משפיעות זו על זו באופנים רבים. כך, למשל, אסונות הטבע משפיעים באופן מיידי בצורה של הרוגים ונזק לרכוש ולערכי טבע, וגם פוגעים אנושות ביכולת לקיים חקלאות כלכלית, מאיצים הכחדת מיני בעלי חיים, ועוד. דוגמה נוספת היא המידבור, אשר פוגע ביכולת של צמחים לגדול, מה שמאיץ את המידבור עצמו. בהתאם לשתי הדוגמאות המובאות לעיל - ניתן לומר כי ישנו קשר של השפעה הדדית בין השלכות המשבר השונות המובאות להלן.

התחממות עולמית

השוני בטמפרטורות הממוצעות ברחבי העולם משנת 2014 עד שנת 2018, ביחס לממוצע הטמפרטורות בין השנים 1951–1980, לפי מכון גודארד ללימודי החלל של נאס"א
Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – התחממות עולמית, שינוי אקלים

השפעותיה של ההתחממות העולמית כוללות את עליית גובה פני הים, שינויים בכמויות המשקעים ואופן פיזורם. שינויים אלו עלולים גם להגדיל את התדירות ואת העוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו שיטפונות, בצורות, גלי חום והוריקנים, לגרום למדבור, להקטין את כמות המים הזורמים בנחלים בקיץ, או לתרום להכחדת מינים ביולוגיים, הנתונים כבר היום בסכנת הכחדה. ההשפעות של שינוי האקלים על בני האדם הן, בין היתר, איום על הביטחון התזונתי בשל ירידה בתנובות החקלאיות, נטישה של אזורים מיושבים ונזק לתשתיות שנגרם מעליית מפלס פני הים.[22][23]

העליות הקיצוניות ביותר בהתחממות פני השטח של הכדור נמצאות באזור הארקטי, ושם הן גורמות לנסיגה של קרחוני יבשה, קרחוני ים, וקפאת-עד (פרמפרוסט). באופן כללי, טמפרטורות גבוהות יותר מביאות ליותר גשם ושלג, אבל במספר אזורים שיטפונות ושרפות יער מתגברות במקום.[24] השפעות סביבתיות כוללות הכחדה של מערכות אקולוגיות או הגירה שלהן. המערכות האקולוגיות שנמצאות באיום מיידי הן שונית האלמוגים,[25] מערכות אקולוגיות הרריות (אנ'), ומערכות אקולוגיות באזור הארקטי (אנ').[26] מפני שלמערכת האקלים יש הרבה "אינרציה" וגזי החממה יישארו באטמוספירה לזמן רב, השינויים האקלימיים והשפעותיהם ימשיכו להתבטא יותר ויותר אפילו אם פליטות נוספות של גזי חממה יופסקו.[27]

חקלאות ומדבור

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מדבור

שינויי מזג האוויר הקיצוניים יוצרים קושי רב לקיום חקלאות. הדבר בא לידי ביטוי בסחיפת קרקע,[28] עודף משקעים, שינויי טמפרטורה קיצוניים, בצורות, יובש, סופות חזקות ועוד. בנוסף לטיפול קרקע לא מקיים - משבר האקלים צפוי להביא לייקור המזון, עד כדי רעב המוני בעולם המערבי.[29]

עליה מתמדת בטמפרטורת כדור הארץ מרחיבה את רצועת המדבריות העולמית. כך, למשל, קו הצחיחות מצפין בישראל במהלך השנים. עם הרחבת אזורי המדבר בעולם - גובר הקושי לגדל גידולים חקלאיים רבים.

השפעות חברתיות

משבר האקלים יכול להשפיע במידה שונה על קבוצות שונות באוכלוסייה. ייתכן קשר בין יכולת ההסתגלות לשינוי אקלים לבין עוני ותנאי מחיה. קבוצות בעלות מדרג סוציו-אקונומי שונה עלולות להיות מושפעות במידה שונה.[30]

תופעת הגירה סביבתית כבר קיימת בעולם, והצפי הוא שההגירה תלך ותגדל, ככל שמשבר האקלים יחריף. אל"ם (מיל') ד"ר איתן ישראלי כותב:

המשבר הזה הוא אחד הגורמים לכך שמאות פליטים מאפריקה מסתננים לארץ (ישראל) מדי חודש. ... את המשמעויות של משבר האקלים קשה לעכל, מה גם שהנטייה הטבעית של האנשים בכלל ושל הפוליטיקאים בפרט היא לעסוק בדחוף ובמיידי ולא בתהליכים איטיים שמתפרסים על פני עשרות שנים.

— מתוך כתב העת מערכות, גיליון 492[31]

בשנת 2020 סימנו חוקרים שונים נקודות השקה בין העלייה בטמפרטורה העולמית לבין עליה באלימות[דרושה הבהרה]. הדבר מקושר עם הקושי לייצר מזון והתגברות כוחן של מיליציות אזרחיות. ד"ר שירה עפרון מהמכון למחקרי ביטחון לאומי הודיעה: "שינוי האקלים הוא לא הגורם היחיד שמביא לטרור, אבל הוא מכפיל סיכון ומעודד אי יציבות".[32]

הכחדת מינים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אירוע ההכחדה בהולוקן

ביחד עם פעולות נוספות של האדם, משבר האקלים הוא גורם משמעותי להכחדת מינים רבים של בעלי חיים. הכחדת מינים מהווה ביטוי של הפרת המאזן האקולוגי, וכן מגבירה את הפרתו בעצמה. מדענים מעריכים שהמשך הכחדת המינים תפגע, בסופו של דבר, גם באדם - התלוי במיני בעלי חיים לצורך הישרדותו הוא.[33][34]

אסונות טבע

קיים קושי עקרוני לשייך אסון טבע למשבר האקלים, שכן מאז ומעולם התרחשו אסונות טבע אקלימיים. כמו כן, עלולים להיות מעורבים מספר גורמים שונים לאסון בודד. דוגמה: שרפה עלולה להיגרם באופן ישיר בשל הצתה (או כל גורם אחר שאינו מקושר למשבר האקלים), ולהתפתח לכדי שרפת יער קטלנית בשל יובש קיצוני ששרר באזור בחודשים שקדמו להצתה - יובש שכן מקושר למשבר האקלים. כך היה עם כמה מן האירועים המוצגים בפרק זה.

עם-זאת, קיימת הסכמה נרחבת בקרב מדענים כי עצימות ותדירות אירועי הקיצון האקלימיים הולכות וגדלות, וכי פעילות האדם על כדור הארץ (בעיקר פליטת גזי חממה) היא הסיבה העיקרית לכך. שיאים חדשים - הן של מידות החום, הן של הקור, והן של כמויות משקעים אטמוספיריים נשברים בתדירות גבוהה ממה שניתן היה לצפות שיהיה אילו העולם היה מתנהל כסדרו ללא השפעת האדם.[35]

שרפות

עובד רשות היערות הלאומית של אוסטרליה מטפל בגור קנגורו, שניגש אל כבאים תוך שהוא מחפש הגנה משריפת היער אליה נקלע.
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שרפת יער

לאורך שנים חלה מגמת עליה בתדירותם ובעוצמתם של גלי חום, מה שמגביר משמעותית את ההסתברות לשריפות יער. פרופ' קורין לה קוור מאוניברסיטת מזרח אנגליה אומרת בנוגע לגל השרפות באוסטרליה (2019–2020):

מה שאנחנו רואים כיום זה תוצאה של התחממות של מעלה אחת בערך, והאימפקט רק ילך ויחריף ככל שנתמהמה ולא נעשה את מה שדרוש על מנת ליצב את האקלים העולמי. (...) זה לא הנורמלי החדש, זה שלב מעבר בדרך לאירועים חמורים יותר.

— מתוך כתבה באתר כלכליסט, 15.1.2020[36]

הוריקנים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הוריקן

מחקר משנת 2011 הראה כי קיימת פעילות מוגברת של סופות הוריקן בעלות תנועה צפונה בצפון האוקיינוס האטלנטי.[37]

עליית גובה פני הים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – עליית מפלס הים

רוב תושבי כדור הארץ חיים בסמוך לים. בשל כך, העלייה הצפויה בשל נסיגת קרחונים בקטבים צפויה להביא לגלי פליטים בכל העולם, ולפגוע בחייהים של מיליארדים.

על פי צוות מחקר מאוניברסיטת אוהיו שבחן את עונתיות הקרחונים במשך 40 שנים, בשנת 2020 עבר מדף הקרחונים בגרינלנד נקודת "שיווי-משקל" בהאצת איבוד המסה של הקרחונים, ומכיוון שנסיגת קרחונים מגרינלנד היא התופעה התורמת ביותר לעליית מפלס הים, המשמעות היא שכבר לא ניתן יהיה למנוע לחלוטין עלייה של מפלס פני הים, אלא להקטין אותה או להאט אותה.[38][39]

גלי חום

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גל חום

מחקר משנת 2004 צופה גידול בעוצמתם, תדירותם ומשכם של גלי חום בעולם במהלך המאה ה-21.[40]

שיטפונות

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שיטפון

אירעים של כמות משקעים גבוהה בזמן קצר מביאים לשיטפונות - ואלו נעשים נפוצים יותר ויותר.[41]

גל קור

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גל קור

אף על פי שהמגמה הכללית העולמית היא התחממות - זו גורמת בעקיפין גם לאירועי קיצון של גלי קור חריפים.[42][43]

רשימה חלקית של אסונות שקרו, המקושרים למשבר האקלים

סוג האסון שנה מדינה/אזור אבדות בנפש נזק נוסף הערות, הפניות ומקורות
בצורת 2006 הודו 1300 מס' ההרוגים מיוחס לחקלאים שהתאבדו בשל הקושי הכלכלי שמביאה איתה הבצורת.[44]
שרפת יער 2009 אוסטרליה 231 7,562 פליטים, ונזק ברכוש בשווי 4.4 מיליארד דולר אוסטרלי. שריפות היער של השבת השחורה - אירוע שריפות היער הקטלני ביותר באוסטרליה.
שיטפון 2017 דרום אסיה 1300 גל שיטפונות חריג בעותמתו גובה את חייהם של כ-1,300 איש, ופוגע בחייהם של כ-45 מיליון. השיטפונות בדרום אסיה (2017)
שרפת יער 2018 קליפורניה, ארצות הברית 103 נשרף שטח של 6,749 קמ"ר, ונגרם נזק בשווי של כ-3 מיליארד דולר אמריקני. שריפות היער בקליפורניה (2018) - השרפה הקשה בתולדות קליפורניה.
בצורת 2019 הודו נרשמו מספר מקרי רצח במריבות על מי שתייה מחסור חמור במים לחקלאות ואף לשתייה. [45]
גל חום 2019 אירופה 869 בצרפת נרשמה הטמפרטורה הגבוהה בהיסטוריה[46][47]
גל קור 2019 אמריקה הצפונית 22 גל הקור באמריקה הצפונית (2019) - מערבולת פולארית חריגה בהיקפה, הביאה לשבירת שיאי קור של כל הזמנים.[48][49]
שיטפון 2019 איטליה אקווה אלטה קיצונית בוונציה - נרשם השיא השני בגובהו מאז תחילת הרשימות בשנת 1923 - 187 ס"מ. הנזקים הוערכו ביותר ממיליארד יורו. [50]
שרפת יער 2020 אוסטרליה 34 במהלך השריפות נהרסו למעלה מ-6,500 בניינים (כולל יותר מ-1,300 בנייני מגורים) נהרסו גל השריפות באוסטרליה[51]
שיטפון 2020 אינדונזיה 66+ [52][53]
שרפת יער 1995 ישראל - שער הגיא 0 נשרפים 20,000 דונם של יער נטוע, ועשרות בתים ניזוקים בשורש (מושב) ונוה אילן השרפה בשער הגיא (1995) - יום פריצתה של השרפה נודע כיום החם ביותר בישראל מזה ארבעים שנה.
שרפת יער 2010 ישראל - הר הכרמל 44 מעל 4 מיליון עצים נשרפו, בשטח של כ-25,000 דונם. נזק לרכוש ולערכי טבע בשווי מוערך של 240–270 מיליון ש"ח. השרפה בכרמל (2010) - השרפה הקטלנית בתולדות ישראל.
שרפת יער 2016 ישראל 0 מעל 600 דירות נשרפות בגל שריפות ברחביי הארץ, משולמים פיצויים על-סך 227 מיליון ש"ח באלפי תביעות נזיקין לרשות המיסים גל השרפות בישראל (2016)
שרפת יער 2019 ישראל 0 רוב היישוב מבוא מודיעים נשרף כליל, כמו גם כ-15,000 דונם יער, ומבנים נוספים בקיבוץ הראל. גל השריפות בישראל (2019)
שיטפון 2020 ישראל 5 נזק כבד לרכוש ההצפות בערי חוף בישראל (2020) (בתמונה) - גורמות באופן ישיר לחמישה הרוגים.[54][55]
גל חום 2021 קנדה 700 נשבר שיא חום של כל הזמנים בקנדה - 49.6 מ"צ [56]


ספקנות לגבי משבר האקלים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הכחשת שינוי האקלים

אף על פי שישנו קונצנזוס מדעי לגבי שינויי האקלים,[57] והקביעה שבני האדם הם גורם משמעותי לכך הולכת ומתבססת,[19] עדיין מצויות בשיח דעות המביעות ספקנות לגבי מידת המעורבות של בני האדם בגרימה למשבר, ההשפעות שלו על האנושות, או לפוטנציאל ההסתגלות של האדם לשינויים.

מכחיש משבר האקלים המפורסם ביותר, הוא ככל הנראה נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ. טראמפ ידוע בדעותיו המתכחשות לעצם קיומה של בעיית התחממות, ואילו הציטוט המפורסם ביותר שלו בנושא, הוא, כפי הנראה: "קפוא בחוץ, איפה לעזאזל 'ההתחממות הגלובלית'??".[58] הציטוט מתייחס לגל הקור באמריקה הצפונית בשנת 2019, בו נשברו מספר שיאי קור (כתוצאה ממשבר האקלים).[59]

טענה נוספת היא שתופעות אקלימיות שאינן קשורות למשבר "מגויסות" על ידי פעילים מוטי אג'נדה על מנת לייחס למשבר חומרה רבה, תוך ביטול הגישה המדעית שאינן מובילה למסקנות חד משמעיות לגבי חלק מהתופעות.[60]

בשנת 2010, המדענית נעמי אורסקס וההיסטוריון אריק קונווי הציגו בספר סוחרי הספק הקבלות בין הדיון בנושא הכחשת ההתחממות הגלובאלית לבין מחלוקות ציבוריות מדעיות קודמות, בדגש על הקמפיין של תעשיית הטבק לייצרת ספק מכוון בנוגע לקשר הסיבתי שבין עישון לבין נזקי בריאות (אף שכבר התקיים קונצנזוס מדעי בנושא). אורסקס הוכיחה כבר ב-2004 במאמרה "הקונצנזוס המדעי על שינוי האקלים" שהתפרסם בכתב העת Science, שלא קיימת מחלוקת משמעותית בקהילה המדעית בנוגע לממשות של ההתחממות העולמית מסיבות הקשורות לפעילות האנושית.[61]

משבר האקלים בישראל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

בשנת 2016, חתמה ישראל על הסכם פריז. בשנת 2019, פורסמה החלטת ממשלה בנושא משבר האקלים[62] אך בישראל לא נוצרה תוכנית היערכות מתוקצבת להתמודדות עם סכנות המשבר.[63][64]

במרץ 2022 נערכה בתל אביב הפגנה למען האקלים בה השתתפו כאלף בני נוער[65].

תוכניות להתמודדות עם משבר האקלים בישראל

תוכנית "שינוי כיוון 2020" היא תוכנית פעולה מקיפה שהוכנה על ידי גורמים מקצועיים, אוניברסיטאות וארגוני סביבה, שהושקה בבית הנשיא בחודש פברואר 2020. התכנית מיועדת לממשלה לוגורמי ממשל מקומי. היא קוראת למקבלי ההחלטות לשנות כיוון בכל פעולה הנעשית במסגרת אחריותם, בהקשר למשבר האקלים.[66]

במקביל ובהתאמה לתוכנית זאת, מפתחים משרדי ממשלה את התכנית לאומית לאקלים ולאנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות. זו תוכנית משולבת של משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי ופורום ה-15. במסגרת התכנית, משרד האנרגיה יעודד ויתמוך ברשויות המקומיות להגדלת ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ולהפחתת גזי חממה, המשרד להגנת הסביבה יוביל את המינהלת להיערכות לשינוי אקלים שהוקמה במסגרת יישום החלטת ממשלה להיערכות לשינוי אקלים מיולי 2018 ומשרד הפנים יקדם את התוכנית האסטרטגית להיערכות ולהגברת חוסן השלטון המקומי לשינויי אקלים ולהגדלת מנועי הצמיחה הכלכליים.[67]

בשנת 2021 אושרה הממשלה אישרה תוכנית הפחתת פליטות כמתחייב בהסכם פריז.[68] בנוסף אושרה תוכנית "מאה צעדים".[69]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משבר האקלים: 11,000 מדענים מזהירים מפני "סבל בל יתואר", שני אשכנזי, גלובס, 6/11/2019
  2. ^ משבר האקלים: איום על הכלכלה ועל החיים עצמם, תמי גנות-רוזנשטרייך, כלכליסט, 13/12/2019
  3. ^ משבר האקלים - לא בצלחת שלי, מתוך אתר מגמה ירוקה
  4. ^ פוסט מתוך עמוד הפייסבוק של תנועת המרד בהכחדה ישראל(הקישור אינו פעיל, 18.6.2021)
  5. ^ איך משבר האקלים הורג אותנו?, דניאלה אפלבלט, מכון דוידסון, 14/1/2020
  6. ^ אתר ועדת בית הנבחרים של ארצות הברית על משבר האקלים (באנגלית).
  7. ^ 7.0 7.1 Naomi Oreskes, Testimony before the Committee on Environment and Public Works- United States Senate, אוניברסיטת סטנפורד
  8. ^ https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-MAGAZINE-1.9645488 "חברות דלק ידעו לפני עשורים על הנזק הבריאותי שבדלקי מאובנים והסתירו זאת". עיתון הארץ, מרץ 23, 2021.
  9. ^ https://www.washingtonpost.com/climate-environment/2020/09/14/states-cities-scramble-sue-oil-companies-over-climate-change /" States and cities scramble to sue oil companies over climate change". The Washington Post, September 15, 2020
  10. ^ Extreme Weather, U.S. Global Change Research Program
  11. ^ How climate change got labeled a 'crisis' (באנגלית)
  12. ^ אתר האינטרנט של The Climate Crisis Coalition (באנגלית)
  13. ^ הצעת חוק: ישראל במצב חירום אקלימי, עצומה בהגשת סתיו שפיר והתנועה הירוקה
  14. ^ בית המשפט העליון בהולנד: הממשלה מחויבת להגן על אזרחיה נוכח משבר האקלים, הארץ, 21.12.2019
  15. ^ הפרלמנט האירופי הכריז על "מצב חירום אקלימי", הארץ, 28/11/2019
  16. ^ Assemblée Nationale - Energie et climat, Amendement n° ce566, ‏14 ביוני 2019 (בצרפתית).
  17. ^ National climate emergency declared by House of Commons, ‏17 ביוני 2019 (באנגלית).
  18. ^ ענקיות ביטוח ופנסיה באזהרה חסרת תקדים על שינויי האקלים, באתר כלכליסט
  19. ^ 19.0 19.1 הולך הולך ומתחמם – דו"ח המומחים הבין-ממשלתי על שינויי אקלים – IPCC, באתר GOV.IL
  20. ^ פישר, נעה (2022-02-28). ""חשש מהשלכות חמורות ובלתי הפיכות": דו"ח מדאיג של האו"ם על משבר האקלים". Ynet. נבדק ב-2022-03-01.
  21. ^ Climate Change 2022, ICPP, ‏28 February 2022
  22. ^ Bruce M. Campbell, Sonja J. Vermeulen, Pramod K. Aggarwal, Caitlin Corner-Dolloff, Reducing risks to food security from climate change, Global Food Security 11, 2016-12, עמ' 34–43 doi: 10.1016/j.gfs.2016.06.002
  23. ^ מועצת המחקר הלאומית של ארצות הברית, Climate Change: Evidence, Impacts and Choices, Scribd (באנגלית)
  24. ^ Global Warming Effects, National Geographic, ‏2019-01-14
  25. ^ N. Knowlton, The future of coral reefs, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 98, 2001-05-08, עמ' 5419–5425 doi: 10.1073/pnas.091092998
  26. ^ OA US EPA, Climate Impacts on Ecosystems (באנגלית)
  27. ^ Peter U. Clark, Jeremy D. Shakun, Shaun A. Marcott, Alan C. Mix, Consequences of twenty-first-century policy for multi-millennial climate and sea-level change, Nature Climate Change 6, 2016-4, עמ' 360–369 doi: 10.1038/nclimate2923
  28. ^ החקלאות התעשייתית הורסת את הקרקעות. האם נתעשת לפני שנביא לאסון?, לימור אלוף, אתר הארץ, 11.9.19
  29. ^ Mass starvation is humanity’s fate if we keep flogging the land to death, ג'ורג' מונביוט, הגרדיאן, 11.12.2017 (באנגלית)
  30. ^ ניתוח חברתי של משבר האקלים: האם מתבסס אי-צדק אקלימי ברמה המקומית?, באתר אקולוגיה וסביבה, ‏2021-04-04
  31. ^ התחזית: יהיה לוהט, אל"ם (מיל') ד"ר איתן ישראלי, כתב העת מערכות גילון גיליון 492 עמ' 22
  32. ^ "שינוי האקלים ישפיע על המוכנות של צה"ל", ynet, אילנה קוריאל, 17/8/20
  33. ^ שילוב קטלני: משבר האקלים והכחדת מינים על ידי האדם, אסף רוזנטל, הידען, 22.12.2019
  34. ^ דו"ח דרמטי של האו"ם: האנושות מסכנת את המשך החיים על כדור הארץ, צפריר רינת והניו יורק טיימס, אתר הארץ, 6.5.2019
  35. ^ גל החום באירופה: "היום החם בהיסטוריה", ynet, 25/7/2019
  36. ^ מדענים: השריפות באוסטרליה הן רק קדימון לעתיד לבוא, עומר כביר, כלכליסט, 15.1.2020
  37. ^ Wang; Gillies (2011). "Observed Change in Sahel Rainfall, Circulations, African Easterly Waves, and Atlantic Hurricanes Since 1979". International Journal of Geophysics. 2011: 1–14. doi:10.1155/2011/259529.
  38. ^ חוקרים: אבדו הסיכויים להצלת הקרח בגרינלנד, באתר ‏מאקו‏‏, ‏15 באוגוסט 2020‏
  39. ^ Warming Greenland ice sheet passes point of no return, אוניברסיטת אוהיו
  40. ^ Tebaldi, Claudia; Meehl, Gerald A. (2004-08-13). "More Intense, More Frequent, and Longer Lasting Heat Waves in the 21st Century". Science (באנגלית). 305 (5686): 994–997. doi:10.1126/science.1098704. ISSN 0036-8075. PMID 15310900.
  41. ^ שני אשכנזי, ‏הגשם בתל אביב הוא רק חלק משינויי האקלים, וגם חברות הביטוח מבינות את זה, באתר גלובס, 5 בינואר 2020
  42. ^ אם כדור הארץ מתחמם - איך זה שארה"ב קופאת?, באתר הארץ
  43. ^ תוכנית בנושא ההתחממות הגלובלית ושינוי האקלים לעל יסודי, תוכנית בהוצאת מגמה ירוקה, מרכז השל לקיימות והרשת הירוקה
  44. ^ בגלל הבצורת הקשה בהודו: 1,300 חקלאים התאבדו בתוך חצי שנה, TheMarker, 4.5.2016
  45. ^ לעיר של 10 מיליון איש נגמרים המים, ynet, 23.6.2019
  46. ^ גל החום באירופה: “צריכים להיערך לערכים קיצוניים כאלה", סיגל בן דוד, מעריב, 1/7/2019
  47. ^ Summer heat killed nearly 1,500 in France, officials say, BBC News, 9.9.2019(באנגלית)
  48. ^ "מספר ההרוגים כתוצאה מהמערבולת הפולארית עלה ל-21", כתבה באתר ה-BBC ‏(1 בפברואר 2019)
  49. ^ "גופתו של אדם נמצאה ליד אצטדיון", כתבה באתר Edmonton Journal ‏(3 בפברואר 2019)
  50. ^ ונציה מוצפת: "תוצאה ישירה של שינויי האקלים", באתר כלכליסט, 13/11/2019
  51. ^ שלושה הרוגים בהתרסקות מטוס כיבוי באוסטרליה, מדרום לקנברה, אתר הארץ, 23/1/2020.
  52. ^ 66 People Have Died in Indonesia's Devastating Floods, HILLARY LEUNG, time.com, 8/1/2020
  53. ^ מי הים עולים, בירתה שוקעת ועשרות מתים בהצפות, אך אינדונזיה אדישה למשבר האקלים, הארץ, 5.1.2020
  54. ^ שבוע הצפות: חמישה קורבנות ונזק אדיר, אחיה ראב"ד, ynet, 10/1/2020
  55. ^ הקשר בין השריפות באוסטרליה להצפות בישראל, ד"ר יונתן אייקנבאום, ynet, 12/1/2020
  56. ^ גל החום הקיצוני בקנדה ממשיך לגבות קורבנות: כ-700 בני אדם מתו בשבוע, הארץ, 3/7/2021
  57. ^ van der Linden, S. L., Leiserowitz, A. A., Feinberg, G. D., & Maibach, E. W. (2015). The scientific consensus on climate change as a gateway belief: Experimental evidence. PloS one, 10(2), e0118489
  58. ^ ציוץ של דונלד טראמפ ברשת החברתית טוויטר
  59. ^ Ethan Siegel ,This Is Why Global Warming Is Responsible For Freezing Temperatures Across The U.S., Forbes, Jan 30, 2019
  60. ^ אתר למנויים בלבד ניר סתיו, לא כל הצפה היא בגלל משבר האקלים, באתר הארץ, 9 בפברואר 2021. ניתן לקרוא את טקסט הכתבה גם כאן
  61. ^ Naomi Oreskes, The Scientific Consensus on Climate Change., Science, 5702 306, December 2004, עמ' 1686 doi: 10.1126/science.1103618
  62. ^ החלטות ממשלה בנושא שינוי אקלים, באתר GOV.IL
  63. ^ "מבקר המדינה משרטט כישלון נרחב בהיערכות למשבר האקלים ומתריע: האזרחים בסכנה". הארץ. נבדק ב-2021-10-26.
  64. ^ דן לביא, ‏דו"ח מבקר המדינה: 84% מהגופים הציבוריים לא מוכנים להתמודדות עם משבר האקלים, באתר ישראל היום, 26 באוקטובר 2021
  65. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, "דור שלם דורש עתיד": כאלף בני נוער השתתפו בצעדת האקלים בתל אביב, באתר הארץ, 25 במרץ 2022
  66. ^ תוכנית שינוי כיוון – אקלים ישראל
  67. ^ תכנית לאומית לאקלים ולאנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות – אקלים ישראל
  68. ^ אשכנזי, שני (2021-07-25). "הממשלה אישרה תוכנית אקלים, אך היישום שלה מוטל בספק". Globes. נבדק ב-2021-11-03.
  69. ^ חשיפה: תוכנית 100 הצעדים של הממשלה להתמודדות עם משבר האקלים, באתר www.ynet.co.il, ‏2021-10-24


משבר האקלים
מושגי יסוד איכות הסביבה • התחממות עולמית • קיימות • שינוי אקלים שינויי טמפרטורה בכדור הארץ ב-50 השנים האחרונות.png
יוזמות מדיניות בינלאומיות בולטות ועידות האומות המאוחדות לשינוי אקלים • הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים • התוכנית הסביבתית של האו"ם • ועידת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים • אג'נדה 21 • פסי התחממות
הסכמים מדיניים בינלאומיים פסגת כדור הארץ (1992) • פרוטוקול קיוטו (1999) • הסכם קופנהגן (2009) • הסכם פריז (2015)
גופים וארגונים אזרחיים בולטים בעולם גרינפיס • הקרן העולמית לשימור חיות הבר • המרד בהכחדה • אנדה גלנדה
ראו גם אירוע ההכחדה בהולוקן • אפקט החממה • הקונצנזוס המדעי באשר לשינוי האקלים • חרדת אקלים
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=משבר_האקלים&oldid=1995450"