יוסוף בן תאשפין
יוסוף בן תאשפין (בערבית: يوسف بن تاشفين) היה השליט הרביעי של שושלת אל-מוראביטון ששלטה על ספרד וצפון אפריקה בימי הביניים. הוא מייסד העיר מרקש והיה המנהיג שהוביל את הכוחות המוסלמים בקרב א-זלאקה. הוא שלט בין השנים 1061–1106.
ביוגרפיה
בן תאשפין הוא מנהיג ממוצא ברברי שעלה לשלטון בשנת 1061, לאחר משא ומתן עם השליט הקודם, בן דודו, אבו בכר בן עומר ושכנועו לפרוש ולמסור את כס השלטון. בתקופה זאת אל-מוראביטון היו עדיין שליטים של אזור קטן במגרב. הוא אחראי לכיבושים שהפכו את אל-מוראביטון לאימפריה של ממש, ששולטת על רובו של המגרב ועל חלקיה המוסלמים של ספרד. תחילה הוא כבש את הערים פאס (1075), טנג'יר (1079), תלמסאן (1080) וסאוטה (1083). הוא נחשב אחד השותפים להקמתה של מרקש.
בהזמנת שליטי הממלכות המוסלמיות של ספרד, הוא הגיע כדי להדוף את התקדמות ממלכת קסטיליה הנוצרית בראשות אלפונסו השישי. בקרב א-זלאקה הוא השיג ניצחון גדול אך במחיר יקר, ולכן הוא החליט לחזור אחריו למגרב. עם זאת הוא חזר לספרד שנים לאחר מכן בראשות צבא גדול, והפך את ספרד המוסלמית לכפופה לשלטון אל-מוראביטון. הוא נזכר כאחד המנהיגים הצבאיים הדגולים בתולדות עולם האסלאם. בן תאשפין נפטר בשנת 1106, יורשו ובנו היה עלי בן יוסוף.
לקריאה נוספת
- יוסוף בן תאשפין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קישורים חיצוניים
