יוסף בן שמואל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בן שמואל יוסף
סא"ל בן שמואל מפקד מספנת חיל הים
סא"ל בן שמואל מפקד מספנת חיל הים
לידה 1913
פטירה 15 בספטמבר 1995 (בגיל 82 בערך)
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל,
חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים
תקופת הפעילות 19461960 (כ־14 שנים)
דרגה סגן-אלוף (ים) סגן-אלוף
תפקידים בשירות
מכונאי ראשי, מפקד מספנת חיל הים.
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאותמלחמת העצמאות
מלחמת סינימלחמת סיני

יוסף בן שמואל (1913 - 15 בספטמבר 1995) היה מראשוני חיל הים ומבוני התשתית הטכנית שלו. החל מקצין מכונות ראשי דרך ניהול שיפוצי אניות שנרכשו ברחבי העולם ועד לתפקידו האחרון כמפקד המספנה. דרך חייו מאז נעוריו הייתה בסימן החלום הציוני: לעלות לארץ ישראל ולהיות שותף בהקמת הבית הלאומי. לשם הגשמת חלום זה הוא הכשיר את עצמו למקצוע שלהערכתו יידרש שם ואכן בכל שלב בחייו הוא היה שותף בעשייה ותרם את חלקו למדינה המתפתחת.

נעורים בחו"ל

יוסף בן שמואל נולד ב-1913 בקרונשטט שבקרבת סנקט פטרבורג, ברוסיה, בשם יוסף איצוך. שם המשפחה הזה ניתן לסבו שהיה מן ה"חטופים" לצבא הרוסי. אביו שמואל עבד כמלח באוניית נוסעים שהובילה מהגרים, בעיקר יהודים, מרוסיה לנמל ניו יורק. עם פרוץ המהפכה הבולשביקית בשנת 1917 עברה המשפחה לגור באסטוניה. יוסף גדל באסטוניה העצמאית אשר נוסדה עם סיום מלחמת העולם הראשונה.

עבור הקהילה היהודית תקופה זו הייתה תור הזהב וזכתה לתשומת לב בכל העולם היהודי. המדינה האסטונית העניקה לאזרחיה היהודים אוטונומיה תרבותית שבמסגרתה הוקמו מוסדות חינוך ותרבות עבריים, תנועות נוער ציוניות, ארגוני סטודנטים, ספריות ואפילו בנק.

בטאלין, הבירה, נבנה בית כנסת מפואר שבו נחוגו ברוב הדר מועדי ישראל ונערים עלו לראשונה לתורה. בנוסף, הוקם ארגון ספורט "מכבי" שטיפח את כל ענפי הספורט וחבריו השתתפו בתחרויות פנים ארציות ובינלאומיות.

האידיליה חוסלה עם הכיבוש הסובייטי של אסטוניה רבים הוגלו אז לסיביר. ושנה מאוחר יותר נרצחו כל היהודים שנותרו, כאלף איש, על ידי הנאצים ועוזריהם האסטונים.

שלושת ילדי משפחתו של שמואל איצוך למדו עברית בבית-הספר היהודי, היו חברים בתנועות נוער ציוניות וספגו גם בבית את השאיפה לעלות לארץ ישראל. יוסף הוכשר, בטרם יעלה, למקצוע המכונאות הימית אותו למד בבית הספר למהנדסי-ים.

איצוך הפליג שנה בתפקיד של מהנדס זוטר ואחר כך התגייס לשרות חובה בחיל הים האסטוני; דבר שהתקבל בתמיהה על ידי מכרי המשפחה אבל תרם עוד נדבך לניסיונו המקצועי.

עליה לארץ

מצויד בידע וברצון עז לתרום למולדתו החדשה עלה יוסף איצוך לארץ ישראל בשנת 1935 אחרי שנשא לאישה את דורה חיטוב, שהיגיעה בנפרד זמן קצר אחריו.

איצוך התקבל לעבודה בחברת "עתיד", חברת ספנות יהודית בבעלות משפחת בורכרד. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גויסו אוניות החברה לשרות בצבא הבריטי והובילו אספקה וציוד צבאי בין נמלי הים התיכון, בין השאר לטוברוק הנצורה. אוניות החברה הניפו את דגל צי הסוחר הבריטי שעליו הוטבע עיגול עם השם "פלסטיין". האוניות היו חמושות בשני תותחים ומספר מכונות ירייה להגנתן. המסעות האלה נוצלו על ידי הצוות היהודי גם להעברה מחתרתית של נשק ותחמושת לידי ארגון ה"הגנה".

איצוך שרת באניות אלה בתפקיד של ממלא מקום המכונאי ראשי (צ'יף אינג'יניר). בתום המלחמה נסע לאנגליה להיבחן לקבלת תעודת הסמכה פורמלית לתפקיד הנ"ל.

שירות צבאי

עם קום המדינה התגייס לחיל הים הצעיר. הוא שרת במלחמת העצמאות על אח"י וג'ווד (ק-18), קורבטה קנדית שהוסבה לשימוש כאניית-מעפילים וחזרה לתפקד כספינת מלחמה. האונייה השתתפה במספר קרבות במלחמת השחרור, וגם הייתה אחת מהספינות ששטו לקראת אוניית הנשק של האצ"ל - אלטלנה. לאחר המלחמה, נשאר יוסף בחיל הים וקבל דרגת סגן-אלוף. הוא היה מעורב בהבאת רוב אניות המלחמה של החיל לארץ: פריגטות, אח"י נוגה והמשחתות.

לפני נסיעתו הראשונה לחו"ל, בהיותו נציג רשמי של צה"ל ומדינת ישראל, נידרש לאמץ לעצמו שם עברי. באופן טבעי הוא בחר בשם בן-שמואל. בשנת 1956 כאשר חיל הים איפיין טרפדות חדשות יצא בן שמואל לליברפול ולאחר בדיקה ובחינה המליץ על מנוע "דלטיק" של חברת נפייר. מנועים אלה שפעלו בדיזל הותקנו בשלוש טרפדות שהיוו כוח משמעותי בזירה הימית במלחמת ששת הימים.
תפקידו האחרון בחיל- הים היה מפקד מספנת חיל הים. בשנים - 1957–1960, המספנה התפתחה בצורה נכרת. ממצב שבו שיפוצים פשוטים היו נעשים בעלות יקרה במספנות הצי הבריטי במלטה, עברו למצב שבו שיפוצים כללים של משחתות נעשו בארץ. המספנה נערכה גם לשיפוצי צוללות.
עם פרישתו של בן שמואל לגמלאות, כתב לו מפקד החייל, יוחאי בן נון, מכתב פרידה שמתוכו מצוטטות השורות הבאות: ”עקבתי מקרוב אחרי עבודתך בתקופת שיפוץ המשחתות באנגליה והתרשמתי עמוקות מהיסודיות והמסירות בהם ביצעת את עבודתך כקניין מכונות בכיר בצוות הטכני. לא הייתה עבודה שהייתה כבדה מדי לכתפיך ולא הייתה עבודה שהייתה מלוכלכת מדי לידיך. בתקופה בה פיקדת על 'יחידת אחזקה ימית' עלתה בה הרמה המקצועית וגולת הכותרת הייתה ללא ספק שיפוץ המשחתות בארץ.”

תפקידים אזרחיים

לאחר שחרורו מצה"ל ב-1960 הגיע לצי"ם. בתחילה הפליג כמכונאי ראשי על אניות נוסעים, בהמשך היה מפקח שלהן בחוף. לאחר חיסול ענף הנוסעים עבד כמפקח בטיחות עד לפרישתו לגמלאות. ב-1978.

בן-שמואל איצוך נפטר ב-1995 ונטמן בבית העלמין בקריית טבעון. על מצבתו נחקקו המלים: "אשר עשה את חלומו במו חייו" -ציטטה מתוך השיר "חלום" של יונתן רטוש. דרך חייו מאז נעוריו הייתה בסימן החלום הציוני: לעלות לארץ ישראל ולהיות שותף בהקמת הבית הלאומי. לשם הגשמת חלום זה הוא הכשיר את עצמו למקצוע שלהערכתו יידרש שם ואכן בכל שלב בחייו הוא היה שותף בעשייה ותרם את חלקו למדינה המתפתחת. בנו ישראל בן שמואל הוא בוגר מחזור ה' של בית הספר לקציני ים עכו ושירת גם הוא בתחום הטכני בחיל הים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסף בן שמואל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ עומדים מימין לשמאל: אריה ברוש, לא ידוע, אריה פלדי, לא ידוע, בנימין תלם, יצחק דביר והדר קמחי. יושבים מימין לשמאל: אליהו אורן, יוסף בן שמואל, חיים רפאלי, מפקד הקורס אלכס שור, סגן מפקד הקורס יעקב עציון, יהושע (שוקה מקובר) מרום ואדם ענב.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0