יעקב עציון

יעקב עציון

לידה	1927
פטירה	1984 (בגיל 57 בערך)
תאריך עלייה	1934
השתייכות	פלמ"ח צבא הגנה לישראל
דרגה	סא"ל
תפקידים בשירות
מפקד שייטת 13 מפקד שייטת הטרפדות ראש מחלקת כח אדם מפקד זירת ים סוף
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות מבצע קדש מלחמת ששת הימים
תפקידים אזרחיים
מנהל בחברת אבן וסיד

יעקב עציון (צסיס) (1927 – 1984) היה מפקד שייטת 13 בשנים 1951–1953.

ביוגרפיה

עציון נולד בשם יעקב צסיס בברית המועצות, בנם של חוה ויצחק צסיס, מורה. בגיל שש עלה לארץ ישראל עם הוריו. משפחתו התגוררה בירושלים והוא למד בבית הספר תחכמוני בעיר. כעבור זמן קצר עבר עם משפחתו לנהלל, שם שימש אביו מורה ומנהל בית הספר (בהמשך היה מייסד בית הספר הממלכתי בטבעון). עם סיום לימודיו בנהלל עבר בגפו לחיפה, שם למד בבית הספר הימי שהיה בחצר הטכניון בשכונת הדר הכרמל. לאחר מכן התגייס לפלי"ם, ונשלח למחנה אימונים בקיבוץ מעברות. עם סיום הכשרתו במעברות הצטרף לצי הסוחר ושימש איש קשר של המוסד לעליה ב'. עסק בהורדת עולים לחופי הארץ ובהברחת יהודים שהיו מבוקשים על ידי הבריטים. הוא פעל בנמלי צפון אפריקה, אירופה, סוריה ולבנון.

לאחר מכן שב לארץ וסיים קורס מ"כים בג'וערה, וקורס מפקדים בסידני עלי. בפרוץ מלחמת השחרור עלה לירושלים עם חבריו לפלי"ם, והצטרף ללוחמי הגדוד הרביעי. לחם ונפצע בקרבות על הדרך לירושלים ובקרבות בתוך העיר. בקרב על גבעת הרדאר נפצע קשה, ועם פתיחת הדרך לשפלה הועבר לצפון הארץ להחלמה ולאחר שהחלים חזר לשרות.

לאחר קום המדינה והקמת צה"ל היה ממקימי חיל הים וממפקדיו הראשונים. בין תפקידיו היה מפקד שייטת 13, ראש מחלקת כח אדם, מקים ומפקד שייטת הטרפדות (היה אחראי על העברת סירות הטורפדו לאילת), מפקד זירת (מז"ר) ים סוף (זי"ס) במבצע קדש.

לאחר שחרורו מצה"ל בדרגת סגן-אלוף התיישב בקריית טבעון ועבד בחברת "אבן וסיד" כמנהל מחלקת הציוד המכני, ולאחר מכן בניהול אזור מרכז ודרום בחברה.

בשנת 1984 נפטר לאחר שלקה בסרטן. נקבר בבית העלמין גבעת שאול בירושלים.

יעקב היה נשוי לימימה ואב לשלושה בנים. אבנר, אחד מהם, הלך בעקבות אביו. הוא התגייס לשייטת 13 בשנת 1969 ובשנת 1972, נהרג בתאונת אימונים בשייטת.

קישורים חיצוניים

• עציון (צסיס) יעקב (יענקלה), במרכז מידע פלמ"ח

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0