יוסף גוטפרוינד
יוסף (קורט) גוטפרוינד (כ"א בחשוון תרצ"ב, 1 בנובמבר 1931 - כ"ז באלול תשל"ב, 6 בספטמבר 1972) היה מאמן היאבקות ושופט וחבר משלחת ישראל באולימפיאדת מינכן (1972), מקרבנות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.
ביוגרפיה
יוסף גוטפרוינד נולד בטרנסילבניה, רומניה, ומנעוריו היה פעיל בספורט ההיאבקות. לאחר לימודיו התיכוניים למד רפואה וטרינרית ורצה לעסוק בתחום, אך האהבה לספורט ניצחה.
בגיל 17 הוא עלה לארץ עם משפחתו, התגורר בירושלים ולפרנסתו עסק במסחר של מוצרי חשמל לאזור יהודה ושומרון. הוא הצטרף לאגודת ההיאבקות של הפועל ירושלים והצטיינותו בענף הובילה אותו גם לתחום השיפוט והוא אף שימש כשופט באולימפיאדת טוקיו 1964.
נסיבות מותו
אור ליום שלישי 5 בספטמבר 1972 פרצו מחבלים לבניין בו התגוררו חברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדת מינכן. הם נקשו על הדלת וגוטפרוינד, שהתעורר ראשון משנתו, זיהה שמדובר במחבלים, נשען בגופו על הדלת וצעק: "חבר'ה, תברחו!". הוא לא הצליח לעצור את המחבלים בגופו והם פרצו לחדר, בו שהו שישה ישראלים. המחבלים דרשו מהישראלים ללוות אותם לחדרים של שאר חברי המשלחת ובדרך אספו עוד שישה ספורטאים ישראלים.
המחבלים הכריחו את 12 הספורטאים לרדת איתם במדרגות. בעודם יורדים ניסו שניים להימלט. אחד, משה ויינברג, נורה ונהרג והשני הצליח להימלט. בין המחבלים, שהחזיקו עשרה בני ערובה, לבין הרשויות הגרמניות נפתח משא ומתן מתיש שנמשך יום שלם. במהלכו ירו המחבלים בחטוף נוסף, מרים המשקולות יוסף רומנו.
בסופו של היום הוסכם בין המחבלים לגרמנים, שבני הערובה והמחבלים יועברו במסוקים לנמל התעופה הצבאי של מינכן ומשם ימריאו לקהיר. תשעת בני הערובה הועלו על שני מסוקים שנחתו בנמל התעופה הצבאי, שם נעשה ניסיון חילוץ כושל על ידי המשטרה הגרמנית. במהלך הניסיון רצחו המחבלים את תשעת בני הערובה, וביניהם גם את גוטפרוינד.
הובא למנוחות בבית העלמין "הר המנוחות" בירושלים.
יוסף גוטפרוינד היה בן 40 במותו. הותיר אחריו אישה ושתי בנות. נכדתו היא אשת התקשורת לירון שמם, ממגישות תוכנית הבוקר "הבוקר של קשת".
קישורים חיצוניים
- דף לזכר יוסף גוטפרוינד, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- דף לזכרו באתר הוועד האולימפי בישראל
- דף לזכר הנספים באתר מכון וינגייט
- לירון שמם על סבא יוסף גוטפרוינד
