יוסף הורוביץ
| לידה | 26 ביולי 1874 |
|---|---|
| פטירה | 5 בפברואר 1931 (בגיל 56) |
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים | גרמניה, הודו |
| הערות | יהודי |
| תרומות עיקריות | |
| חקר השפות שמיות, חקר הקוראן | |
יוסף הורוביץ (Josef Horovitz; 26 ביולי 1874, תרל"ד, לַאוּאֶנְבורג, פומרניה, גרמניה – 5 בפברואר 1931, תרצ"א, פרנקפורט) היה פילולוג ומזרחן יהודי-גרמני נודע, חוקר האסלאם.
תולדות חייו ומחקריו
הורוביץ נולד בעיר לַאוּאֶנְבורג בפומרניה שבגרמניה (כיום לֶמְבּוֹרְק (Lębork) בפולין), בנו של הרב מרקוס הורוביץ (1844–1910), למד באוניברסיטת ברלין אצל אדוארד זכאו (Sachau), ובשנת 1902 התמנה שם לדוֹצֵנְט.
בין השנים 1907–1915 שהה בהודו ולימד ערבית באוניברסיטה המוסלמית של עליגרה (Muhammedan Anglo-Oriental College, MAO College). בתקופת שהותו שם עסק בין 1909 ל-1912 במיון אוסף האפיגרפיות ההינדו-מוסלמיות, ופרסם ספר שסיכם את מחקרו.
בשנת 1914 התמנה לפרופסור לבלשנות שמית בסמינר למזרחנות של אוניברסיטת פרנקפורט ועבד בו עם שובו לגרמניה ועד מותו. עם הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים היה חבר בחבר נאמניה, ייסד בה את המכון למדעי המזרח והיה מנהלו הראשון.
מחקריו התמקדו בספרות ערבית היסטורית, והוא פרסם קונקורדנציה של שירה ערבית. עבודתו המרכזית הייתה ביאור הקוראן – מלאכה שלא השלים עד מותו. בין פרסומיו: ניתוח שפתו של הנביא מוחמד, ניתוח היחסים בין היהדות לאסלאם, ובשנת 1928 עבודת מחקר היסטורית על הודו מתקופת שושלת דלהי ועד השלטון הבריטי על המדינה ועלייתו של מהטמה גנדי.
נפטר בפרנקפורט בראשית שנת 1931, בגיל 56. נקבר בבית הקברות היהודי החדש ברח' אקנהיימר (Eckenheimer Landstraße) שבצפון העיר.[1]
לקריאה נוספת
- ולטר יוסף פישל, ביבליוגרפיה של חבורי יוסף הורוביץ ז"ל, ירושלים: חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית, תרצ"א.
- שלמה דב גויטיין, ולטר יוסף פישל, יוסף הורוביץ ז"ל (תרל"ד-תרצ"א), ירושלים: חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית, תרצ"ב-1932.
קישורים חיצוניים
- ש.ד. גויטיין, יוסף הורוביץ, דבר, 13 במרץ 1931
- האוניברסיטה על פרופ' הורוביץ, דבר, 11 בפברואר 1931
- כתביו של יוסף הורוביץ, ב-Open Library
הערות שוליים
