רבי יונה עמנואל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יונה עמנואל
יונה עמנואל.jpg
לידה דצמבר 1925
המבורג
פטירה פברואר 2002 (בגיל 76)
עיסוק העורך הראשי של כתב העת המעין, ממקימי תנועת הנוער השלשלת

יונה עמנואל (כ"ב בכסלו תרפ"ו, 9 בדצמבר 1925 - כ"ה בשבט תשס"ב, 7 בפברואר 2002) היה עורך תורני, ממקימי תנועת הנוער היהודית בהולנד "השלשלת", והעורך הראשי של כתב העת "המעין".

קורות חייו

נולד בהמבורג שבגרמניה בכ"ב בכסלו תרפ"ו (דצמבר 1925) למרדכי וחנה (לבית גולדשמיט) כבן שלישי למשפחה בת שמונה ילדים. סבא רבה שלו הוא מנדל רוזנבאום. סבו אבי אמו הוא הרב יונה רוזנבאום (ה'תקפ"בה'תרנ"ה), ששימש ראש הישיבה בצלל (אנ'), ועמנואל קרוי על שמו.

כשעלו הנאצים לשלטון בגרמניה עברה המשפחה להולנד.

לאחר כיבוש הולנד בידי הנאצים, הסתתרה המשפחה זמן מה בבית משפחה הולנדית ובעליית גג של בית ספר מקומי. בהמשך נלקח עם משפחתו למחנה וסטרבורק ומשם למחנה הריכוז ברגן-בלזן. במחנות נספו אביו, שלושה מאחיו ואחותו הקטנה. אמו נספתה במסע הרכבת האבודה מברגן בלזן לטרביץ. בהמשך, חיבר יחד עם אחיו שמואל עמנואל את ספרו "יסופר לדור" בו תיאר את קורות משפחתו בשואה. בספר מתוארת המשפחה עוברת את המלחמה תוך שמירה על צלם אנוש, קיום מצוות והקפדה על לימוד תורה.

לאחר השואה יסד בהולנד עם אחיו שמואל את תנועת הנוער 'השלשלת', במטרה להחזיר ליהדותם מאות ילדים ובני נוער ובמטרה לחנכם לעליה לארץ ישראל.

בשנת תשי"א עלה לישראל ונישא לחנה בת ד"ר שלמה אדלר, והתגורר בירושלים, שם נולדו להם שבעה ילדים. בין בניו פרופ' שמחה עמנואל. בין חתניו הם הרב זאב וייטמן רבה של תנובה, והרב מתניה בן שחר רבו של היישוב נוה דניאל.

לפרנסתו עבד כאופטיקאי, ובשאר זמנו למד תורה וכתב מאות מאמרים תורניים, ביקורות ספרים ומאמרי הגות בענייני השעה. דגש מיוחד שם על עיסוק במצוות התלויות בארץ, ובפרט במצוות השמיטה[1]. השתתף בקביעות בשיעורו של הרב שלמה זלמן אוירבך, אליו היה קרוב במיוחד. כמו כן למד אצל הרב שלמה יוסף זוין, הרב יוסף ליברמן והרב אברהם אליהו ברנשטיין.

עסק רבות בצרכי ציבור תוך בריחה מפרסום[2]. רבים ראו בו מודל של המשך קיום מורשת יהדות אשכנז בארץ ישראל[3]. את חשיבותה של מורשת זו הוא ראה בעיקר בחשיבותו של מוסד הקהילה, במעמדו של מרא דאתרא, בדקדוק בהלכה ובמנהג, ובמתן דגש ללימוד תנ"ך, טעמי המקרא ודקדוק. לדבריו, "יש להצטער על כך, אם תצומצם מורשת אשכנז למנהגי בית הכנסת בלבד", והוא אף מתח ביקורת על ניסיונות לשמר בארץ חלק ממנהגי בית הכנסת של יהדות אשכנז, השונים מהמנהג המקובל בארץ ישראל.[4]

נפטר בכ"ה בשבט תשס"ב (פברואר 2002).

עץ משפחת במברגר


רבי יעקב אטלינגר
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יצחק דב במברגר
 
 
 
קילה (וורמסר)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שרה
 
רבי משה אריה במברגר
 
רבי שמחה במברגר
 
רבי שלמה במברגר
 
יצחק
 
רבי נתן במברגר
 
רעכל רבקה
 
רבי פנחס זליגמן פרום
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף אהרן במברגר
 
הענדל (נאנעט)
 
יצחק זקל במברגר (גר')
 
הרב פינחס במברגר
 
שלמה מנחם
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי בן ציון במברגר
 
רבי שמחה במברגר
 
שרה חיה
 
יראת
 
רבי משה יונה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יהושע ישעיה נויבירט
 
רבי יונה עמנואל
 
הרב יוסף יחיאל במברגר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמחה עמנואל

כתביו

  • ברכת הארץ קובץ מאמרים בענייני המצות התלויות בארץ.
  • ערך את הספר הרב שמשון רפאל הירש משנתו ושיטתו[5].
  • ערך בהתנדבות את כתב העת המעיין במשך כארבעים שנה. על עריכה זו ושאר כתביו הוענק לו פרס הרב מימון.
  • בשנת תשנ"ד חיבר את הספר יסופר לדור[6] בו מגולל את קורות משפחתו בימי המלחמה.
  • פרשנים ופוסקים אחרונים בפירושו של הרב ש"ר הירש על התורה[7].
  • המעין המתגבר, עיונים בפרשיות השבוע, (2 חלקים), ירושלים תשס"ג.

מתוך מאמריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו: הקדמה לספרו "ברכת הארץ: מאמרי שביעית"
  2. ^ בין השאר, שימש עשרות שנים כגבאי בבית הכנסת הר צבי.
  3. ^ ראו: המעיין, ניסן-תמוז ה'תשס"ב, מאמרים לזכרו. מאת: פרופ' מרדכי ברויאר, הרב נ' רפאל אויערבך, ועוד.
  4. ^ "מורשת אשכנז", המעין מב [ב] (טבת תשס"ב), עמ' 29–40; המשך, המעין מב [ג] (ניסן תשס"ב), עמ' 7–20, באתר היברובוקס.
  5. ^ הרב שמשון רפאל הירש משנתו ושיטתו
  6. ^ יסופר לדור
  7. ^ פרשנים ופוסקים אחרונים בפירושו של הרב ש"ר הירש על התורה
  8. ^ "הקהילה הפורשת" של הרב הירש והרבנות הראשית לישראל, באתר "דעת"
  9. ^ שמיטת כספים, באתר "דעת"
  10. ^ תשע מאות שנה למסעי הצלב, באתר "דעת"
  11. ^ דברי מהר"ם מרוטנבורג בשנות מעצרו, באתר "דעת"
  12. ^ מצות הקהל, באתר "דעת"
  13. ^ השיעור השבועי של הרב, באתר "דעת"
  14. ^ טעמי המקרא במורשת אשכנז, באתר "דעת"
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0