יוסף (גוסטב) אשרמן
 | |
| לידה |
1889 בראטיסלבה |
|---|---|
| פטירה | 9 באוקטובר 1968 (בגיל 79 בערך) |
| תאריך עלייה | 1920 |
| לימודי רפואה | אוניברסיטת קארל בפראג, צ'כיה |
| התמחות | נשים ומיילדות |
| תואר | פרופסור |
| תפקידים | מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית החולים הדסה בתל אביב, מקים ומנהל בית היולדות הקריה |
| הנצחה | תסמונת הנקראת על שמו |
יוסף (גוסטב) אָשֶרְמַן (11 בספטמבר 1889 – 9 באוקטובר 1968) היה גינקולוג ישראלי, מנהל בית היולדות הקריה. על שמו תסמונת אשרמן.
ביוגרפיה
נולד ברוסוביצ'ה (Rosovice), עיירה קרובה לעיר דובז'יש (Dobříš) מרחק שעה נסיעה מהעיר פראג, צ'כיה היום ואז, אוסטרו-הונגריה בשנת 1889. למד רפואה באוניברסיטת קארל בפראג ובשנת 1913 קיבל תואר דוקטור לרפואה. במלחמת העולם הראשונה שירת כקצין רפואה בצבא אוסטרו-הונגריה (1914-18) והיה חבר ארגון "בר כוכבא" בפראג.
בשנת 1920 עלה לארץ ישראל. בארץ שימש תחילה רופא בעמק יזרעאל, ביבנאל ובגליל. התמחה ברפואת נשים, ניהל את מחלקת נשים ויולדות בבית החולים הדסה שברחוב בלפור בתל אביב, הקים וניהל בראשיתו את מערך טיפות חלב ומאוחר יותר הקים וניהל את בית היולדות בקריה. פעילותו המחויבת והמתמידה בתחום המיילדות, הפכה אותו לראש שירותי המיילדות והגינקולוגיה בעיר תל אביב.
אשרמן עסק בדברים רבים והיה חבר באגודות רבות; בין השאר היה נשיא בוגרי "בר כוכבא" בפראג בישראל, נשיא הסתדרות רופאי הנשים בישראל, חבר החברה האמריקאית לחקר העקרות, חבר החברות הגינקולוגיות הצרפתית והברזילאית, חבר הקולגיום הבינלאומי של רופאים מנתחים, סגן נשיא חברות הפריה הבינלאומית, ציר בקונגרסים מדעיים בניו יורק, צרפת, אמסטרדם ונאפולי. הוא מונה לפרופסור אורח באוניברסיטה העברית בירושלים.
אשרמן פרסם עשרות מאמרים רפואיים. בין השאר תיאר תסמונת הנושאת שמו, תסמונת אשרמן, ובה הצטלקויות והידבקויות ברחם עקב גרידה, אשר אמנם תוארה לראשונה על ידי רופא גרמני (פריש) בשנת 1894 אך זכתה לאפיון בעקבות שני מאמרים של אשרמן בשנים 1948 ו-1950. חתן פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית לשנת ,1960 (פרס כבוד).
משנת 1921 היה נשוי למלכה בת משה שמואל וילנר.[1] שנולדה וגדלה בשכונת נוה צדק. השניים היו הורים לבת, נינה, שנישאה לסופר השואה הנודע יחיאל די-נור.
מתלמידיו : פרופ' נדב סופרמן, ד"ר חיים אברבנאל וד"ר יהודה אריה אברמוביץ,[2] שניהל במשך שנים רבות את בית החולים הדסה (תל אביב).
בשנת 1965 נפטרה במפתיע אשתו, מלכה.[3] אשרמן התגורר בתל אביב, ובשנה האחרונה לחייו בהרצליה, שם נפטר ב-1968, בגיל 79.[4] נקבר לצידה של מלכה רעייתו, בבית העלמין נחלת יצחק.[5] על שמו רחוב בתל אביב.
ספריו
- בריאות האם: עצות לאשה ההרה, תל אביב: הסתדרות מדיצינית הדסה (ספרית בתי הבריאות של הסתדרות מדיצינית הדסה על שם נתן ולינה שטראוס), [תרפ-]. (חוברת, יצאה במספר מהדורות; מהדורה ב: תרפ"ב 1932[6][7])
- יוסף ג. אשרמן, לקראת אמהות, תל אביב: עיריית תל אביב-יפו - המחלקה לשירותי הרפואה הציבורית, תשי"ז 1957.
- ד"ר י. אשרמן, פרופ' ד"ר ל.פ. מאיר, ד"ר ב. פרבר וד"ר י. רבקאי (עורכים), האם והתינוק: מדריך רפואי-חנוכי להורים, תל אביב: מסדה, 1945.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של יוסף אשרמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "פרופ' יוסף אשרמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3817
- מת פרופ' יוסף אשרמן, מעריב, 10 באוקטובר 1968
- יוסי ביילין, אבא לא שייך לנו, דבר, 22 בנובמבר 1971
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "משה שמואל וילנר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3820.
- ^ אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא", צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1984, פרק 66, עמוד 155
- ^ נפטרה מלכה אשרמן, חרות, 4 באפריל 1965.
- ^ הודעה בעניין עזבונו, דבר, 5 בנובמבר 1968.
- ^ יוסף גוסטב אשרמן באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ נתקבל למערכת, דבר, 28 במרץ 1932.
- ^ צילום כריכת החוברת "בריאות האם: עצות לאשה ההרה", באתר find a book
