יורם מאירי
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
| לידה | 1940 (גיל: 84 בערך) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| השכלה | חקלאי | ||||
| עיסוק | חקלאי | ||||
| מפלגה | רשימה עצמאית מקומית | ||||
| |||||
יורם מאירי (נולד בשנת 1940) הוא פוליטיקאי וחקלאי ותיק בראש פינה[1], שכיהן כראש המועצה המקומית שלה מ-1974 עד 1978[2]. מאירי כיהן ללא שכר. לפי שיטה בה הוקמו וועדות מתנדבים שהורכבו מהתושבים, כל אחת בתחומה (כגון: בריאות, חינוך, ספורט, מתאר ועוד). המועצה פעלה לפי החלטות הוועדות.
בתקופת כהונתו אושרו שתי הרחבות חקלאיות ב' וג' - 80 משפחות, והוקמה שכונת אשטרום - 40 משפחות.
בשנת 1974 יזם את הקמת העמותה לשחזור ראש פינה שנוהלה על ידי אנשי ציבור וקיימת עד היום.
ביוגרפיה
מאירי הגיע לראש פינה בשנת 1962. עבד כמנהל תחנות הטרקטורים באזור עד פירוק המפעל עד 1967.
לאחר מכן עבד כמנהל יצור המפעל "פרי הגליל" בחצור.
ב-1962 היה מראשוני הרחבה חקלאית א' שקמה בראש פינה.
ב-1969 נסע עם משפחתו לאיראן לטובת עבודה בחברת ת.ה.ל אשר ניהלה את שיקום חבל קזווין. מאיריתיפקד כמנהל אזור בפרויקט.
עם שובו לישראל הקים עם שותפו יוסף אבידן עסק לביצוע עבודות חקלאיות, ריסוס וגיזום בפרדסים.
במקביל נבחר ב-1973 ברשימה המקומית לשמש כראש מועצת ראש פינה.
עת שאוכלוסיית המושבה הקטנה הלכה והצטמצמה עוד יותר, הוא זכה בבחירות המקומיות, בראש רשימת "ראש פינה" (ר"פ), שזכתה ב-225 מתוך 432. כך קיבלה הרשימה 3 מתוך 5 מושבים במועצה, בעוד המערך ברשות ראש המועצה הקודם, הרמן הרשקוביץ, קיבלה את שני המושבים הנותרים.
מטרות הרשימה היו: התנגדות לתוכנית עיר חצור - ראש פינה. וכן הקמת אגודות חקלאיות נוספות. ושימור ושחזור המושבה הוותיקה.
המועצה בראשותו החליטה על שיקום ושחזור ראש פינה הישנה. יגאל אלון שהיה אז שר החוץ, צורף על ידי יורם מאירי יחד עם יוסי שריד להנהלת אגודת השחזור שקיימת עד היום.
בשנת 1974 אושר לבטל את התוכנית לאיחוד עם העיירה חצור ואושרה תוכנית מתאר שכללה 2 הרחבות חקלאיות נוספות (ב' ו ג'), וכן אושרה תוכנית בה לא יהיו בתים משותפים ולא תהיה בנייה לגובה.
למרות ההחלטה להישאר מושבה חקלאית לא מאוחדת עם חצור יורם דאג לשיתוף פעולה מלא עם חצור. המועצה העבירה החלטה שילדיי ראש פינה ילמדו בתיכון בחצור וכן ביטל את התוכנית להקים את "אגד" בראש פינה והעביר את הקרקע והזכות לחצור ובכך קמה תחנת "אגד" והקניון בחצור.
בשנת 1978 עם סיום הקדנציה בחר יורם מאירי לא להמשיך לקדנציה נוספת.
משנת 1980 החל להקים פרויקטים תיירותיים הקשורים למתחמי תחנת דלק. שילוב של מרכזים מסחריים בסמוך לתחנת הדלק לעידוד התעסוקה והתיירות.
הידועים בהם: צומת יסוד המעלה ומחלף בית זרזיר ובית המשרדים ותחנת דלק "אלון" בחצור הגלילית.
כחבר בהרחבה א' ראש פינה מגדל מאירי עצי פרי נשירים. בשנות ה-80 הופרטה האגודה וכל חבר קיבל את משקו.
מאז יורם עוסק בגידול עצי פרי נשירים.
משפחתו
יורם מאירי (שרייבר) נולד במחנה זמני שנקרא "גבעת השומר" בקרבת כפר סבא. ועם העלייה להתיישבות ב 1939 עבר עם הוריו בעודו בן שנתיים וחצי לקיבוץ דן.
יורם השתייך לקבוצת הילדים הראשונה של קיבוץ דן.
הוריו עלו מפולין מאזור העיירה "פשמישיל", חניכי תנועת השומר הצעיר. ועלו ארצה ב-1935.
בשנת 1954 התגייס לגולני ולאחר קורס מכ"ים עבר להדרכה בקורס מכ"ים לחיילי מילואים.
במהלך שירותו הצבאי הכיר את אביבה פריש והם נישאו בקיבוץ דן ב-1957.
לאחר נישואיו עסק בענף הפלחה ובעיבוד השטחים המפורזים ממזח לקיבוץ דן.
בשנת 1962 עזבו הזוג את הקיבוץ בעיקר על רקע החינוך המשותף.
אביבה נפטרה ממחלת הסרטן ב 2016. לשניים 3 ילדים.
הערות שוליים
