יורם שדה
 | |
| יורם שדה בביתו ביפו, 2002 |
יורם שדה (2 ביולי 1944 - 6 במרץ 2021) היה מתרגם מאנגלית לעברית ופעיל פוליטי אשר ניהל מאבקים ממושכים לשמירת נופה של יפו ולהכרה בבית יצחק שדה ובגן הסובב אותו כאתר מורשת ישראלי. בנו של האלוף יצחק שדה.
ביוגרפיה
יורם שדה, נולד למרגוט מאיר שדה (לשעבר מרגוט מאייר) וליצחק שדה (לשעבר איסאק לנדוברג). אמו נפטרה מסרטן הריאות בשנת 1951, בהיותו בן שבע, ואביו נפטר מסרטן הלבלב באוגוסט 1952 בהיותו בן שמונה[1]. הוא היה בן יחיד לאמו, ובן רביעי לאביו, שמנישואין ראשונים בעבר, הייתה לו בת אחת, אסיה, שנפטרה בגיל צעיר, ומנישואין שניים בעבר, לזהבה (גולדה) לבית פיטצקיה, היו לו שתי בנות, איזה[2] [3]ורבקה (רבושה). אביו קרא לו בשם יורם כשם אחד משמות הקוד שלו כשהיה במחתרת. לאחר מותם של הוריו, גידלה אותו האחות הצעירה של אמו, תמר מאיר (לשעבר הילדגרד מאייר). תמר מאיר נפטרה בשנת 1968. שדה גדל וגר בבית הקרוי בית יצחק שדה, ברחוב זיכרון קדושים ביפו, מגיל חמש ועד למותו.
שדה, שירת את שירותו הצבאי כחייל בנח"ל המוצנח. הוא היה חבר בגרעין אילתה, עבר תחילה הכשרות בקיבוצים גבעת חיים וגשר, ובהמשך באילות.
במסגרת לימודיו האקדמיים, למד שדה תחילה לתואר ראשון בכלכלה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית. בהמשך למד לתואר שני במדע-המדינה באוניברסיטת תל אביב, וכתב עבודת מ.א. בהדרכת פרופ' אשר אריאן, שעסקה בקבוצת "ברית שלום"[4].
לאחר סיום לימודיו, עבד רוב חייו, כמתרגם מאנגלית לעברית (ראו פירוט בהמשך בפרק "עבודתו כמתרגם").
שדה, מציין באוטוביוגרפיה שלו, כי הוותיק בידידיו הוא ד"ר אפרים סנה[5](פרומ'ה), בנו של ד"ר משה סנה. אפרים סנה, מכהן כיום כיו"ר עמותת הפרס לספרות צבאית ע"ש האלוף יצחק שדה, והוא גם היה זה שהספיד את יורם שדה, לאחר מותו[6][7].
שדה נישא לעיתונאית זיוה יריב (לבית הורוביץ) בשנת 1973, ולהם שני ילדים: יאיר (איש מחשבים) ותמר (עובדת סוציאלית שנישאה לרועי, בנו של חנן פורת).
עבודתו כמתרגם
שדה החל לעסוק בתרגום מאנגלית לעברית בסוף שנות העשרים לחייו. לפי עדותו, אהב לקרוא ספרים עוד מילדותו[8]. כמו כן, ערך כתבים שונים של אביו שנשארו בעיזבון. אהבת הקריאה והעריכה של כתבי אביו, השפיעו, בין היתר, על פנייתו לעסוק בתרגום. הספר הראשון שתרגם היה "הלם העתיד" של אלבין טופלר, בהוצאת עם עובד/ ספריית אופקים, שהיה ספר פופולרי מאוד בזמנו[9]. בהמשך, תרגם עבור כמה הוצאות ספרים, ואחר כך עבר לתרגם ספרים בתחומי צבא וביטחון עבור הוצאת "מערכות". לקראת סוף שנות ה-90, העדיף להתמקד בעיקר בתרגומים של ספרי לימוד בתחום מדעי הרוח והחברה עבור האוניברסיטה הפתוחה. הספרים האחרונים שיצאו לאור, בתרגומו, בשנת 2020, היו שני הכרכים של הקורס "חברה, קהילות, יחסים - מבוא לחשיבה חברתית", שנכתבו במקור באוניברסיטה הפתוחה הבריטית[10]. בסך הכול תרגם שדה כמה עשרות ספרים וקובצי-מאמרים במשך תקופה של כ-50 שנה. פירוט תרומתו של שדה, לספרות המתורגמת לעברית, נמצא בפרק "רשימה של תרגומיו מעברית לאנגלית", בהמשך ערך זה.
הוא נהג לעבוד בביתו, ופעמים רבות היה יוצא אל גינת הבית ועובד שם, מול הים, על כיסא שהציב בתוך סבך הצמחייה. בדרך כלל, קבע לעצמו מכסות עבודה, אם מבחינת מספר העמודים שתרגם כל יום, ואם מבחינת שעות העבודה שקצב לעצמו. כמו כן, היה יסודי מאוד, ונהג להתעמק במילים ובמושגים שלא היו ברורים די צורכם, עד שהצליח לברר, אם באמצעות ספרי-עזר, ואם באמצעות מידע ששאב מחברים מתחומי עיסוק שונים, מה משמעותם המדויקת.
העקרונות שניצבו לנגד עיניו כמתרגם היו:
- להביא לקוראים תרגום מדויק וברור, ללא הצטעצעות בביטויים שאינם מוכרים לקורא הרגיל. זאת, ברוח הפסוק: "ולפני עיוור, לא תתן מכשול". יחד עם זאת ניסה לא לשנות לגמרי את הניבים והביטויים שהופיעו במקור ובכך להפוך את התרגום לישראלי מדי[11].
- להנגיש בעבודתו, את הספרים שתרגם, לקהלים שואפי-דעת. לכן, העדיף לעבוד במסגרת האוניברסיטה הפתוחה (המוגדרת כמלכ"ר), על פני עבודה בהוצאות ספרים מסחריות.
פעילותו כאדם פוליטי
יורם שדה התעניין בסכסוך הישראלי-ערבי ומדי פעם הביע את דעתו בפומבי בנושא זה, בעיקר דרך כתיבה.
עמדותיו היו ברוח השמאל הציוני המתון בנוסח מפ"ם ומר"צ. עמדות אלו זכו להתעניינותו האינטלקטואלית גם בעבודת המ.א. שכבר נזכרה, ושכתב במסגרת לימודיו האקדמיים[4].
בצעירותו, כתב מאמר בעיתון "הארץ" בזכות תוכנית השלום של נחום גולדמן, נשיא הקונגרס היהודי העולמי[12], ובהמשך התפלמס עם משה סנה, מעל דפי העיתון, על התכנית ועל תוכני מאמרו[13].
העיתונאי עידו דיסנצ'יק, כתב, בהקשר זה, את הזיכרון הבא לגבי שדה:
"בראשית אפריל 1970 התייצב בחדרי איש צעיר והציג את עצמו כיורם שדה. הוא אמר שהוא כתב מאמר התומך ביוזמת גולדמן ומאיץ בממשלה לתת לו הזדמנות לנסות.
שאלתי למה זה מאמר שצריך לפרסם. הדעה הזאת נשמעה בציבור. נכון הוא אמר - אבל אני בנו של יצחק שדה, ויהיה לזה משקל מיוחד. הבנתי אותו. גם אני הייתי אז "בנו של" עם משקל מיוחד. אבא שלי היה אז העורך הראשי של מעריב ולרגע אחד לא נפסקו הרינונים על זה שהוא מסדר לי ג'ובים וכו'. מעריב לא אהב את יוזמת גולדמן. מעריב לא אהב אז את גולדמן. הוא היה גם יונה וגם חי בניו יורק וגם התחרה מול מדינת ישראל על מנהיגות העם היהודי עוד בימי בן-גוריון.
לפיכך החלטתי שאני צריך להתייעץ עם דרג ממונה מה לעשות. אני רציתי לפרסם - אבל חשבתי שאני זקוק לאישור מעלי. לא פניתי לאבי שלא יגידו ששוב הוא התערב בגללי ולא בגלל העניין. הלכתי לאחר. והוא אמר לי - לא צריך. הבן של יצחק שדה - שיכתוב ב"למרחב".
אמרתי שדווקא במעריב זה יהיה עם תהודה מיוחדת וזה יהיה גם טוב למעריב השמרן והימני, שנתן במה לשמאלן מובהק כבנו של שדה. לא שכנעתי. חזרתי ליורם שדה ואמרתי לו - שלא נדפיס.
אמר תודה ויצא.
ב-19.4.1970 פורסם מאמרו של יורם שדה ב"הארץ" ובשיחת מסדרון אמר לי אבי כמה חבל שהוא לא פורסם אצלנו. אמרתי לו שהיה אצלנו אבל קיבלתי הוראה לא לפרסם. טעות קשה, אמר לי אבי, זאת הייתה כנראה החלטה אידאולוגית - לא עיתונאית. אבי בעצמו התנגד ליוזמת גולדמן...
ועוד ייאמר לזכותו של יורם שדה - בשונה מהמון בנים של אחרים - הוא לא עשה קריירה משמו של אביו, שהיה אחד המאורות הגדולים של ימי התקומה, במיוחד בהיבט הצבאי שלהם"[14].
נושא אחר, שעליו כתב שדה, בשנת 1972, היה פרשת עקורי איקרית ובירעם[15].
בשנת 1997, סיים שדה לנסח מתווה מפורט להסדר שלום בין ישראל לפלסטינים, ששיקף את מחשבותיו על הנושא במשך שנים, ואף השקיע הון עצמי רב בהוצאה לאור של התכנית כמוסף מיוחד, שצורף לעיתון "הארץ"[16].
תחום אחר של פעילות של שדה, ושל אשתו זיוה, היה במסגרת עמותת יפו יפת ימים, אשר במסגרתה, יחד עם שאר פעילי העמותה, הצליחו למנוע בנייה מאסיבית לחופה של יפו. כחלק מן המאבק, סייע יורם שדה לבמאי פרדי גרובר בהכנת הסרט על "מדרון הזבל" ביפו. בהמשך, הוקם פארק המדרון על "הר הזבל" שעל החוף (שאותו תכנן האדריכל מרדכי דוברובסקי). על פעילות העמותה כתב צור שיזף, פעיל מרכזי בעמותה, באתר שלו[17].
מאבקיו המשפטיים וכתיבת הספר "התחתונים"
יורם שדה, המשיך להתגורר ביפו בבית הוריו - בית יצחק שדה - כל חייו, ובגלל מיקומו של הבית, גילה עניין גם בשמירת נופה של יפו.
במקביל למגוריו בבית, הזמין שדה יחידים וקבוצות לסייר סיורים לימודיים במקום, בכדי להעביר את מורשת המקום: דמותו של יצחק שדה, ייסוד הפלמ"ח, והקמת המדינה.
במהלך השנים, נקלע שדה למאבקים משפטיים שונים, רובם על רקע פעילותו הציבורית לשמירת הנוף ביפו ורצונו שבית יצחק שדה והגן הסובב אותו יזכו להכרה כאתר מורשת. המאבקים האלה הביאו את שדה לכתיבת ספרו, התחתונים[18] [19], שמסכם חמישה מאבקים משפטיים נבדלים, שהוא ניהל לאורך תקופה של יותר מעשרים שנה.
בספרו, ניסה שדה, דרך המקרה הפרטי שלו, להגיע לביקורת כללית על דרך תפקודן של רשויות המשפט בערכאות התחתונות. שדה בחן בספרו את המשפטים שבהם היה מעורב, בעזרת שלושה קריטריונים: אמת, חוק וצדק. הוא הראה כי בדרך כלל השופטים לא התמצאו בתיקים שניהלו, לא קראו את התיקים, ושפסקי הדין היו תערובת של מקריות ורשלנות. המקרה הבוטה ביותר, מנקודת ראותו של שדה, הוצג בפרק האחרון של הספר, שבו גולל את תביעת הדיבה שהגיש כנגד מי שטענו שגן יצחק שדה הצמוד לביתו לא היה קיים בימי אביו, וייחוסו ליצחק שדה הוא תולדה של רצונו של יורם שדה לספח את החלקה לביתו. לטענת השופטת, אלה שהפיצו דיבה זו זכאים להגנה של "אמת בפרסום". כך ביטלה השופטת בקביעתה את עובדת קיומו של הגן בעבר, למרות שהוא תועד בספרות ובשירה (אצל אלתרמן, למשל), בעיתונות ובתמונות, וחקוק בזיכרונם של אנשים רבים שעדיין חיו בזמן המשפט[20].
רשימה של תרגומיו מאנגלית לעברית
(התרגומים מסודרים לפי שנת פרסומם)
בהוצאות שונות
- אלבין טופלר, הלם העתיד (תרגום: יורם שדה), תל אביב, עם עובד, תשל"ג -1973.
- קרלוס קסטנדה, סיפורי עוצמה (תרגום: יורם שדה), רמת גן, מסדה, 1974.
- אשלי מונטגיו, על התוקפנות האנושית (תרגום: יורם שדה), תל אביב, עם עובד, 1978.
- ארתור ו. קומבס, רוברט א. בלום, ארתור ג'. ניומן, הנלור ל. ו'אס, חינוכם המקצועי של המורים (תרגום: יורם שדה), גבעתיים, מסדה, 1981.
- ג'ון מקינון, בעקבות הקוף האדום (תרגום: יורם שדה, ייעוץ מדעי: עזי פז), גבעתיים, מסדה, 1982.
- מרק בישופ ותיאו קומפרנול, ילדך יכול לעשות זאת בעצמו: דרך קלה ללמד את ילדך להיות עצמאי (תרגום: יורם שדה), גבעתיים, מסדה, 1985.
- ב.ה. לידל ארט (אנ') , מדוע איננו לומדים מההיסטוריה (תרגום: יורם שדה), תל אביב, מערכות, 1985.
- פרוק סעד אלדין אלשאזלי, חציית התעלה (תרגום: יורם שדה), תל אביב, מערכות, 1987.
- פיליס דורותי ג'יימס, הגולגולת שמתחת לעור (תרגום: יורם שדה), תל אביב, זמורה- ביתן, 1987.
- לורנס סנדרס, גורם זר (תרגום: יורם שדה), תל אביב, זמורה- ביתן, 1987.
- מאיר זמיר, כינונה של לבנון המודרנית (תרגום: יורם שדה), תל אביב, מערכות, 1993.
- חיים עומר, מבוי סתום: היחלצות ממלכוד ביחסים הטיפוליים (תרגום: יורם שדה), תל אביב, מודן, 1996.
- ריצ'רד סימפקין, מרוץ אל העתיד: מחשבות על המלחמה במאה ה-21 (תרגום: יורם שדה, עריכה: צבי עופר), תל אביב, מערכות, 1999.
- תמר ליבס, פול פרוש (עורכים), כשהאויב נכנס אלי הביתה: טרור ותקשורת בעידן העכשווי (תרגום: יורם שדה), תל אביב, הקיבוץ המאוחד/קו אדום, 2006.
- אוה אילוז, אינטימיות קרה: עלייתו של הקפיטליזם הרגשי (תרגום: יורם שדה), בני-ברק, הקיבוץ המאוחד/קו אדום, 2008.
בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה
- ישעיהו ליבמן, שרה ליבמן (כתיבה ועריכה מדעית), נושאים נבחרים בהבנת הקהילה היהודית בארצות הברית, תרגום הקדמות: יורם שדה, תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1988.
- מיכאל הד (אחראי אקדמי על הגרסה העברית של הקורס שתורגם מקורס של האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה), תרבות ההשכלה: הגות ואמנות באירופה של המאה ה-18, תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1994-1990 (במסגרת תרגום הקורס, תרגם יורם שדה את 4 יחידות הלימוד הבאות: יחידה 3 - בופון ו"ההיסטוריה של הטבע", יחידה 6 - שארדן והציור הצרפתי במאה ה-18, יחידה 7 - אדריכלות צרפתית בתקופת ההשכלה, יחידה 13 - אדריכלות וציורי נוף בריטיים).
- רימה שיכמנטר (עורכת), מבטים חדשים על ספרות הילדים - מקראת מאמרים (תרגום המאמרים: יורם שדה), תל אביב האוניברסיטה הפתוחה, 1996.
- ויליאם א. הבילנד, אנתרופולוגיה תרבותית, מהדורה שמינית (תרגום: יורם שדה, עריכה מדעית: מתת אדר-בוניס, אחראית פיתוח: יעל אנוך), תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1999.
- ג'ון ג'. משוניס, סוציולוגיה, מהדורה שישית (תרגום: יורם שדה, עריכה מדעית: פנחס שטרן), תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1999.
- אבנר זיו (עורך), פסיכולוגיה בחינוך: מקראה, תרגום המאמרים: יורם שדה, תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 2003.
- ג'רלד מאסט (אנ') , ברוס פ' קאווין, קיצור תולדות הקולנוע (תרגום: יורם שדה, עריכה מדעית: משה צימרמן), תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 2003.
- מחוננים לקויי למידה: מדריך למידה ומקראה, כותבת המדריך: איריס מנור-בנימיני, עורכי המקראה: אבנר זיו, איריס מנור-בנימיני, דורית אולניק-שמש, (תרגום: עדי הירש, יורם שדה), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2005.
- ברוך קימרלינג (עורך), בין מדינה לחברה: סוציולוגיה של הפוליטיקה - מקראת מאמרים ( תרגום המאמרים: יורם שדה, חדוה ארליך, עריכה מדעית: גל לוי), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2005.
- דפנה למיש (עורכת), לגדול עם הטלוויזיה: המסך הקטן בחייהם של ילדים ובני נוער - מקראה (תרגום המאמרים: נטע זיסקינד, הד סלע, יורם שדה), תל- אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 2006.
- ג'ורג' ריצר, תאוריות סוציולוגיות מודרניות (תרגום: יורם שדה, עריכה מדעית: יעל אנוך וזאב סוקר), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2006.
- מתת אדר-בוניס (עורכת), משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית - מקראה (תרגום: יורם שדה), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2007.
- תמר ליבס ואורנית קליין-שגריר (עורכות), טקסטים קאנוניים בחקר התקשורת (תרגום: אורית פרידלנד, יורם שדה), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2008-2007.
- סינתיה אדנבורג (עורכת), ראשית המלוכה בישראל: ספר שמואל - מקראת מאמרים (תרגום המאמרים: יורם שדה, סינתיה אדנבורג), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2008.
- גארת מורגן, דימויים של ארגון (תרגום: יורם שדה, עריכה מדעית: ניצה ברקוביץ), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2010.
- ניצה ברקוביץ (עורכת), סוציולוגיה של ארגונים - מקראה (תרגום המאמרים: יעל אונגר, אורית פרידלנד, יורם שדה), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2010.
- אנתוני גידנס, סוציולוגיה (בשני כרכים), מהדורה שישית (תרגום: יורם שדה, עריכה מדעית: פנחס שטרן), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך א', 2013, כרך ב', 2014.
- אהרן קליימן ואריה גרוניק (עורכים), מושגי יסוד ביחסים בין-לאומיים - מקראה (תרגום: אורית פרידלנד, יורם שדה, עריכה מדעית: פנחס שטרן), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2016.
- זאב רוזנהק (עורך), חברה, פוליטיקה, כלכלה - מקראה (תרגום: יורם שדה, עריכה מדעית: פנחס שטרן), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2017.
- מתת אדר-בוניס (עורכת), משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית - תוספת למקראת המאמרים (תרגום: יורם שדה, עריכה מדעית: פנחס שטרן), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2018.
- אנדרו הייווד, אידאולוגיות פוליטיות מודרניות, מהדורה שישית (תרגום: יורם שדה, עריכה מדעית: פנחס שטרן), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2019.
- ג'ון אלן וג'ורג'ינה בלייקלי (עורכים), חברה, קהילות, יחסים - מבוא לחשיבה חברתית (בשני כרכים), (תרגום: יורם שדה, עריכה מדעית: פנחס שטרן), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2020.
- אינה לייקין ורונית גרוסמן (עורכות), מבוא לאנתרופולוגיה: מקראה (תרגום: יורם שדה, עריכה מדעית: רונית גרוסמן), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2021.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יורם שדה, בית יצחק שדה ביפו: חוברת רקע, הוצאה עצמית, אין שנת הוצאה.
- יורם שדה, דברים שלא רואים מכאן: רעיון להסדר קבע, תל אביב, הוצאה עצמית, 1997. צורף כנספח לעיתון "הארץ" בתאריך 11.9.1997.
- יורם שדה, התחתונים: סיור מודרך בערכאות התחתונות, ירושלים, כרמל, 2009. באתר האינטרנט של הספר יש תגובות עיתונאיות לפרסום הספר ותגובות של גורמים שונים, כמו משרד מבקר המדינה.
- יורם שדה, שמונה שנים ראשונות (אוטוביוגרפיה), תל אביב: הוצאה עצמית, 2020.
קישורים חיצוניים
- יורם שדה בראיון טלוויזיוני בקונטנטו דה סמריק, בית הוצאה לאור בינלאומי - על ספרו התחתונים, 25 פברואר 2014.
- יצחק שדה - דיוקן, סרט בבימויו של דן וולמן, 2002. בסרט מתראיין גם יורם שדה, והוא כולל צילומים של בית יצחק שדה.
- תמונות ילדות של יורם שדה שצילמה אמו, מרגוט מאיר, אמו של יורם שדה, באתר "ביתמונה" (סריקת התמונות: נדב מן).
- אלי אלון, מת יורם שדה, בנו של יצחק שדה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 במרץ 2021
- עידו דיסנצ'יק, סיפור על מפגש עם יורם שדה בשנת 1970, פוסט בדף הפייסבוק שלו (בעקבות הידיעה על מותו של יורם שדה), 8/3/2021.
הערות שוליים
- ^ יורם שדה, שמונה שנים ראשונות (אוטוביוגרפיה), תל-אביב: הוצאה עצמית, 2021, עמ' 2
- ^ איזה שדה-דפני, והוא היה לאגדה: אבי יצחק שדה, זכרונות, הוצאת המחברת/ ספר לכל, 2011
- ^ עופר אדרת, " בתו של מפקד הפלמ"ח סיפרה שהיה שלומפר", באתר הארץ, 24.09.2015
- ^ 4.0 4.1 יורם שדה, הקבוצה האוניברסיטאית ב"ברית שלום" וממשיכיה: התנהגות פוליטית ואידאולוגית לאור הדימוי העצמי, עבודה לתואר מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי החברה, החוג למדע המדינה, 1976.
- ^ יורם שדה, שמונה שנים ראשונות (אוטוביוגרפיה), תל-אביב: הוצאה עצמית, 2021, עמ' 16,26-27
- ^ אלי אלון, מת יורם שדה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 8/3/2021
- ^ בהספד, כתב אפרים סנה בין היתר: "שנינו ילידי הקיץ של 1944 וכמו במנהרת הזמן עוברים לנגדי חיי, ובכל כך הרבה תחנות אתה ואני ביחד".
- ^ שדה, כותב בזיכרונותיו כך: "שלונסקי העניק לי את ספרו על 'מיקי מהו' מלווה בהקדשה אישית בחרוזים. יגאל מוסינזון העניק לי את כרכי 'חסמבה' עם הקדשה ואני קראתי אותם בשקיקה (שמונה שנים ראשונות, תל אביב, הוצאה עצמית, 2021, עמ' 22). ובהמשך: "אני למדתי בגיל מוקדם לקרוא, ובגיל שבע כבר קראתי ספרי הרפתקאות כמו 'בן שבט הנווחים' ואת ספרי ז'ול ורן וקרל מאי. היינו הולכים לספרייה של ההסתדרות באחד הרחובות הסמוכים, והספרן, מר קליגר, אמר לי שהספרים שאני מבקש אינם מתאימים במיוחד לגילי..." (שם, עמ' 31).
- ^ אלבין טופלר, תרגום: יורם שדה, הלם העתיד, תל-אביב: עם עובד/ספריית אופקים, 1973
- ^ במהלך שנת 2021, צפויים לצאת בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה שני ספרים נוספים, שיורם שדה סיים לתרגם, אך הם טרם ראו אור: ספר מבוא לאנתרופולוגיה (Thomas Hylland Eriksin, Small Places,Large Issues: An Introduction to Social and Cultural Anthropology), ספר על הנאורות (Dorinda Outram, THe Enlightenment). שני ספרים אחרים שתרגם שדה בהוצאות ספרים שונות, וטרם ראו אור, הם: ספר על דודו ג'ון מאיר בהוצאת כרמל, ספר " ללמוד מהגרמנים" (בעריכת אלי שאלתיאל) בהוצאת עם-עובד.
- ^ ב"הקדמת המתרגם" שכתב לספר של ג'ון ג'. משוניס, סוציולוגיה, תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1999, ציין שדה ברוח זו: "אך מאחר שתפקידי היה לתרגם את הספר ולא לגייר אותו הסתפקתי בשינויים הקלים הללו והשתדלתי שהספר אכן ישקף את רוחו וכוונותיו של מחברו" (שם, עמ' XVIII ).
- ^ יורם שדה, "התפכחות מהאמונה ברצון ישראל לשלום", הארץ, 19.4.1970
- ^ משה סנה ויורם שדה, "משה סנה יורם שדה מתפלמסים - חליפת מכתבים בעקבות מאמר בהארץ", הארץ, 28.5.1970
- ^ עידו דיסנצ'יק כתב את הדברים האלו כפוסט בדף הפייסבוק שלו, בתאריך 8/3/2021, יומיים לאחר מותו של יורם שדה.
- ^ יורם שדה, "הממשלה מנציחה את העוול", הארץ, 30.7.1972
- ^ יורם שדה, דברים שלא רואים מכאן: רעיון להסדר קבע, נספח מיוחד לעיתון "הארץ", הוצאה עצמית, 11.9.1997
- ^ צור שיזף, "מדרון יפו", 20.06.2004.
- ^ יורם שדה, התחתונים: סיור מודרך בערכאות התחתונות, ירושלים: כרמל, 2009
- ^ ראיון טלוויזיוני עם יורם שדה, על ספרו התחתונים, 25 פברואר 2014.
- ^ יורם שדה, התחתונים, ירושלים: כרמל, 2009, עמ' 166 ואילך.
