יחזקאל נאג'י
יחזקאל עזרא נאג'י יהודה יוסף שיך ששון (בערבית: حسقيل ناجي חסקל נאג'י; 1846–1932) היה עורך דין, רב ושופט חוקר יהודי-עיראקי, יליד בגדאד. היה מראשוני הפרקליטים היהודים שהוסמכו על ידי השלטונות העות'ומאנים בעיראק במאה ה-19.
ביוגרפיה
יחזקאל נאג'י קיבל את חינוכו בישיבת מדרש בית זלכה בבגדאד.
בגיל 14 החל ללמוד את הקוראן והיה בין היהודים היחידים שהכירו את הפיקה האסלאמי (מילולית: הבנה עמוקה. מדע העוסק בהלכות ובמשפט המוסלמי) ויסודותיו. בגיל 17 החל ללמוד את דיני השריעה המוסלמית אצל ראשי החוק והדת המוסלמית בבגדאד והתמחה בדיני המג'לה ובמיוחד בנושאים הקשורים לדיני אישות ולחוק הקרקעות העות'מאני. בהסכמתם של הרבנים למד משפטים והוסמך כעורך-דין בציון "מעולה" באמצעות צו מיוחד של המכללה למשפטים באיסטנבול כבר בהיותו בן 20. המשיך ללמוד בישיבה ובשנת 1920 הוסמך לרב[1].
ב-1870 והוא בן 24, נתמנה על ידי השלטונות העות'מאנים כשופט חוקר ותובע מחוזי באזור הדרומי של עיראק בערים חילה, דיואניה, שאמיה וכדומה.
בשנת 1898 פרש מהשירות הממלכתי והקים משרד עורכי דין פרטי[2], הוסמך בפירמאן סולטאני להופיע בפני בתי הדין השרעי המוסלמי ובתי הדין הרבני היהודי. הוא עסק בעיקר, בין היתר באמצעות מאבקים ציבוריים, בנושאי המלחמה לזכויות האשה והדרישה לביטול המוהר.
היה היועץ המשפטי לוועד הקהילה היהודית בבגדד[3], חבר בוועד הגשמי שלה והופיע בפני השלטונות העיראקיים כבא כוחה של הקהילה היהודית.
עם הכרזת עצמאותה של עיראק היה ממייסדי בית הספר למשפטים ומראשוני מוריו. הוא לימד בו את המג'לה.
משפחתו וצאצאיו
יחזקאל נאג'י הוא נצר למשפחת ששון[4] - נכדו של יוסף ששון, בנו של שיך ששון (ששון בן צלאח, 1750–1830) הנחשב לפטריארך המשפחה ואחיו של דוד ששון[5].
אחיו, אהרון יהודה שיך ששון, הוא סבו של המשורר אנואר שאול[6].
ליחזקאל נאג'י שני בנים ושתי בנות מאשתו הראשונה ושלושה בנים ושלוש בנות מאשתו השנייה.
בין ילדיו שעלו לארץ ישראל בשנות ה-50 ניתן לציין את מר נעמת יחזקאל, מנהל המעבדה האנדוקרינולוגית בקופת חולים; ד"ר כאמל נאג'י, מרצה בכיר ברפואת שיניים ומראשי רופאי השיניים בקופת חולים; צבי יחזקאל, אגרונום מוסמך מהאוניברסיטה העברית ומנהל בית הספר החקלאי רמה בגליל; מונירה, אחות ומיילדת מוסמכת שהייתה האחות המיילדת הרשמית בחצר בית המלוכה העיראקי וג'ולייט כלכלנית ומהעובדות הבכירות באלעל.
נכדו, טופיק היה חבר בסניף בצרה של המחתרת הציונית בעיראק עד לעלייתו ארצה במסגרת מבצע עזרא ונחמיה בשנת 1951. הוא קיבל תעודת הערכה על פועלו במחתרת מידי מרדכי בן-פורת. היה מודד מוסמך וניהל את מחלקת המדידות הטופוגרפיות בתכנון המים לישראל[7].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ אברהם בן-יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו (הוצאת מכון בן צבי, ירושלים תשכ"ה; מהדורה שנייה, "קריית הספר", ירושלים תשל"ט), עמודים 24, 113, 157
- ^ חמדי עבד אל סלאם, היהודים בעיראק, בערבית (اليهود فى العراق, غادة حمدى عبد السلام), עמוד 159
- ^ הקהילה היהודית בבגדד, מוזיאון העם היהודי, בית התפוצות
- ^ עץ משפחת ששון, Prepared by British genealogist Lydia Collins, The Scribe magazine, pages 48-49
- ^ מותו של הטייקון דוד ששון,Haaretz: This Day in Jewish History 1864: Global Trade Tycoon David Sassoon Dies
- ^ קורותיו של אנואר שאול, בגדאד, אתמול: על שני יהודים שהתגלגלו מווינה לבגדאד במאה הי"ט, הארץ
- ^ תכנון המים לישראל, חמישים השנים הראשונות, זאב שלו, עמודים 93-95
