יחיאל שמרלינג
| לידה |
1852 חברון |
|---|---|
| פטירה |
1920 (בגיל 68 בערך) יפו |
| מדינה | ישראל |
| תפקיד | ממקימי היישוב היהודי ביפו |
יחיאל אביגדור שמרלינג (1852–1920) היה ממקימי ומעסקני היישוב היהודי ביפו. עמד במרכז פרשת עלילת דם ביפו.
ביוגרפיה
נולד בחברון, בנו של חיים שמואל שמרלינג, שהיה מאבות היישוב האשכנזי ביפו. קיבל חינוך תורני וחסידי במוסדות חב"ד בחברון. בשנת 1869 נישא לבת שבע, בת יוסף וחיה רבקה רוגינסקי מרוגאצ'וב.
התיישב ביפו והיה שותף עם אביו בעסקי עמילות המכס ובעסקי הטבק של חברת "שמרלינג ולנדו". התגורר ב"חצר שמרלינג" שהקים אביו מחוץ לגבולות יפו.
היה מעסקני היישוב היהודי ביפו. היה חבר ועד העיר של יהודי יפו. במשך שנים רבות היה ראש-דגל של החברה הקדישא ביפו. בהשתדלותו הוקמו מצבות על הרבה קברים של נעדרים גלמודים והושלמה בניית הגדר של בית הקברות הישן בתל אביב.
היה פעיל באגודת הסתרים "בני ישראל" שפעלה ביפו ובירושלים, שעל פי השמועה פעילותה העיקרית הייתה מלחמה במיסיון הנוצרי.
פרשת עלילת הדם
בימים שלפני חג פסח תרל"ו (1876) היה שמרלינג קרבן לעלילת דם מצד הערבים ביפו. הם הפיצו שמועה שהוא חטף ילדה ערביה לשם שחיטתה ונטילת דמה לצורכי הפסח. מפקד המשטרה המקומי קרא להמוני ערבים נוצרים ומוסלמים להקיף את ביתו והם דרשו ממנו להחזיר את הילדה החטופה.
בהיותו נתין אוסטרי, שמרלינג לא אפשר לשוטרים שעמדו בראש ההמון להיכנס לחצרו בלי רישיון הקונסול האוסטרי. לאחר שהובא הרישיון נערך חיפוש מדוקדק בביתו וכמובן לא נמצאה הילדה. המשטרה פיזרה את ההמון בכוח. הודות להתערבותו של סגן הקונסול האוסטרי ביפו ומושל העיר, פוטר מפקד המשטרה מתפקידו.
מותו
נפטר ביפו בשנת 1920, ונקבר בחלקת כולל חב"ד בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.
משפחתו
בנו, ישראל מלך שמרלינג, היה מראשוני המתיישבים בעיר גנים (רמת גן), הוא שימש יושב ראש המועצה הראשונה של רמת גן ואחר כך סגנו של אברהם קריניצי.
חתנו, יוסף רייזיס, היה מקים ובעלי קולנוע רמה ברמת גן.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "יחיאל שמרלינג", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1290
- רחל הרט, פו ותל-אביב במראה הכפולה של העיתונות הערבית בשנים 1930—1881, קשר 39 , סתיו 2009, עמ' 92 - 101
- קברו
לקריאה נוספת
- חבצלת, י"ג בניסן תרל"ו (פרשת עלילת הדם)
