יחסי הממלכה המאוחדת – פורטוגל
| יחסי הממלכה המאוחדת – פורטוגל | |
|---|---|
|
|
| |
| הממלכה המאוחדת | פורטוגל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 243,610 | 92,090 |
| אוכלוסייה | |
| 67,905,770 | 10,229,308 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,070,668 | 251,945 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 45,220 | 24,630 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | רפובליקה |
יחסי הממלכה המאוחדת–פורטוגל הם יחסי החוץ בין פורטוגל לבריטניה. מערכת היחסים, מונעת ברובה על ידי האינטרסים המשותפים של המדינות כמדינות ימיות בשולי אירופה וקרובות לשכנות יבשתיות גדולות יותר, מתוארכת לתקופת ימי הביניים בשנת 1373 עם הברית האנגלו-פורטוגזית. שתי המדינות נהנות כיום ממערכת יחסים ידידותית וקרובה.[1]
היסטוריה
תולדות היחסים בין פורטוגל לבריטניה מתוארכות לימי הביניים. צלבנים אנגלים סייעו לפורטוגל ברקונקוויסטה, ואחרי שלקחו את ליסבון בשנת 1147, מלך פורטוגל הראשון אפונסו הנריקס הפך את האנגלי גילברט מהאסטינגס לבישוף ליסבון.[2] בשנת 1373 חתמה ממלכת אנגליה על הברית האנגלו-פורטוגזית, הברית העתיקה ביותר בעולם שעדיין קיימת. הברית אושרה פורמלית על ידי הסכם וינדזור בשנת 1386, ובשנת 1387 פיליפה מלנקסטר, בתו של ג'ון מגונט, הדוכס הראשון מלנקסטר, התחתנה עם ז'ואאו הראשון, מלך פורטוגל.
במהלך סוף המאה ה-16 אנגליה מצאה את עצמה נלחמת נגד ספרד, שבזמן זה הייתה cאוניה פרסונלית עם פורטוגל. הארמדה האנגלית הושקה כחלק מסכסוך זה בניסיון להחזיר את העצמאות הפורטוגזית ולהתנגד לספינות צבא ספרדיות ופורטוגזיות שהקימו את הארמדה הספרדית.
נישואים נוספים בין משפחות המלוכה הפורטוגזית לאנגלית התרחשו עם חוזה הנישואין בשנת 1662 כאשר צ'ארלס השני, מלך אנגליה התחתן עם קתרינה, נסיכת פורטוגל, בתו של ז'ואאו הרביעי, מלך פורטוגל. הנדוניה העניקה לבריטניה את טנג'יר ובומביי, בתוספת סחר חופשי למושבות פורטוגזיות בברזיל ובאסיה.[3] בתמורה שלח צ'ארלס חטיבת חיילים לשרת במלחמת השיקום בפורטוגל נגד ספרד. קתרינה הפכה את המנהג של שתיית תה לפופולרי, דבר שנראה כיום כחלק מרכזי בתרבות הבריטית.[4] בשנת 1703 הצטרפה פורטוגל לברית של אנגליה והולנד במלחמת הירושה הספרדית נגד צרפת וספרד. באותה שנה חתמו פורטוגל ואנגליה על אמנת מתואן. במאה ה-18 שתי המדינות היו בעלות ברית במלחמת שבע השנים.
במאה ה-19 נכנסה הברית בין פורטוגל לבריטניה לתוקף פעם נוספת בעת שנפוליאון בונפרטה הקים את המערכת היבשתית, אליה סירבה פורטוגל להצטרף, מה שהוביל את נפוליאון לפלוש אליה. בשנת 1807 תקף צבאו של נפוליאון את ליסבון, ואילץ את משפחת המלוכה הפורטוגלית לברוח לברזיל בחסות הצי המלכותי הבריטי. במחצית המאוחרת של המאה, עם ירידת כוחה של האימפריה של פורטוגל בעקבות עצמאותה של ברזיל, היו מחלוקות בינה לבין בריטניה בדרום אפריקה (האולטימטום הבריטי בשנת 1890) שהיווה מבוכה גדולה למונרכיה וליוקרה הקולוניאלית.[5] פורטוגל הייתה אחת ממדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה יחד עם בריטניה. אף על פי שנותרה נייטרלית רשמית במלחמת העולם השנייה, פורטוגל נותרה ידידותית לבריטים, מקבילה לשיתוף פעולה של ספרד עם מדינות הציר.
מלחמות העולם
פורטוגל הייתה חלק ממדינות ההסכמה במהלך מלחמת העולם הראשונה; חיילים פורטוגלים היו הראשונים שהורעלו בגז על ידי חיילים גרמנים, ובכל זאת הם לא קיבלו דבר לאחר הסכם ורסאי.[6] במלחמת העולם השנייה התחייב ראש הממשלה אנטוניו דה אוליביירה סאלאזר לחוזה בן שש המאות (שחודש בשנת 1899). פורטוגל סיפקה סיוע לא בהכרזת מלחמה אלא בסיוע לספרד להישאר נייטרלית ועל ידי קבלת מעמד לוחמני משותף נגד גרמניה, על ידי חכירה של בסיסי אוויר באיים האזוריים לבעלות הברית בשנת 1943. היא ביטלה משלוחים של טונגסטן חיוניים לגרמניה בשנת 1944, לאחר לחץ כבד של בעלות הברית. ליסבון הייתה הבסיס לפעולות הצלב האדום הבינלאומי שסייעו לשבויים של בעלות הברית, ונקודת מעבר עיקרית בין בריטניה לארצות הברית.[7]
יחסים עכשוויים
המדינות חברות באיחוד האירופי, נאט"ו, והארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה. בין המדינות היו כמה ביקורים רשמיים.
- נשיא פורטוגל פרנסיסקו קרייווירו לופס ערך ביקור ממלכתי בבריטניה באוקטובר 1955.[8]
- נשיא פורטוגל אנטוניו רמליו איאנש ערך ביקור ממלכתי בבריטניה בנובמבר 1978.[8]
- נשיא פורטוגל מריו סוארש ערך ביקור ממלכתי בבריטניה באפריל 1993.[8]
- נשיא פורטוגל ז'ורז'ה סמפאיו ערך ביקור ממלכתי בבריטניה בפברואר 2002.[9]
- נשיא פורטוגל מרסלו רבלו דה סוזה ערך ביקור ממלכתי בבריטניה בנובמבר 2016.
- אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת ערכה ביקורי מדינה בפורטוגל בפברואר 1957 ובמרץ 1985.[10]
נישואין מלכותיים
- ז'ואאו הראשון, מלך פורטוגל ופיליפה מלנקסטר, בתו של ג'ון מגונט (1387).
- קתרינה, נסיכת פורטוגל וצ'ארלס השני, מלך אנגליה (1662).
יחסים דיפלומטיים
פורטוגל מחזיקה בבריטניה שגרירות בלונדון ו-4 קונסוליות בבלפסט, אדינבורו, ג'רזי ומנצ'סטר. מאידך, בריטניה מחזיקה בפורטוגל שגרירות בליסבון וקונסוליה כללית בפורטימאו.[11]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Country Profile: Portugal". אורכב מ-המקור ב-25 בספטמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Catholic Encyclopedia: Lisbon". Newadvent.org. נבדק ב-2017-09-20.
- ^ "Queen Catherine of Baganza". Queensroyalsurreys.org.uk. נבדק ב-2017-09-20.
- ^ "UK Tea & Infusions Association - Catherine of Braganza". Tea.co.uk. נבדק ב-2017-09-20.
- ^ "The Portuguese in Africa in the 19th Century". Courses.wcupa.edu. 1908-02-01. נבדק ב-2017-09-20.
- ^ "British-Portuguese Alliance". NZHistory. Ministry for Culture and Heritage. 28 באוגוסט 2014. נבדק ב-3 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ian Dear and M.R.D. Foot, eds. The Oxford Companion to World War II (1995) pp 910-911.
- ^ 8.0 8.1 8.2 "Ceremonies: State visits". Official web site of the British Monarchy. נבדק ב-2008-11-28.
- ^ "Portuguese president visits UK". BBC News. 2002-02-12. נבדק ב-2008-11-28.
- ^ "Outward state visits made by the queen since 1952". Official web site of the British Monarchy. נבדק ב-2008-11-28.
- ^ אתר על יחסי מדינות
