יחסי לוב – קוסטה ריקה
| יחסי לוב – קוסטה ריקה | |
|---|---|
|
|
| לוב | קוסטה ריקה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,759,540 | 51,100 |
| אוכלוסייה | |
| 6,945,193 | 5,238,111 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 45,752 | 68,381 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 6,588 | 13,054 |
| משטר | |
| רפובליקה (ממשלת מעבר) | רפובליקה |
יחסי לוב–קוסטה ריקה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין מדינת לוב לבין רפובליקת קוסטה ריקה. קוסטה ריקה מכירה ומקיימת עם מועצת המעבר הלאומית הלובית קשרים דיפלומטיים, אך צרים ביותר וללא שיתופי פעולה מיוחדים.
יחסים כלכליים
כלכלת קוסטה ריקה
התמ"ג לנפש בקוסטה ריקה עמד ב-2005 על 11,100 דולר לשנה, מספר המציב אותה קרוב למדינות מזרח אירופה והרבה מעל לשכנותיה. התוצר הוא השני בגובהו באמריקה הלטינית.
באופן היסטורי התבססה הכלכלה על החקלאות: בעיקר גידול בננות, קפה, אננס וסוכר, וכן עץ ובקר.
אין בקוסטה ריקה משאבי טבע בכמויות משמעותיות - מלבד הטבע עצמו, שמהווה מוקד משיכה תיירותי. בעשורים האחרונים עלתה חשיבותה של התיירות, במיוחד התיירות הסביבתית, שמהווה כיום את אחד התחומים העיקריים בכלכלת המדינה. בקוסטה ריקה פארקים לאומיים רבים המתוחזקים בצורה יעילה; מספר מיני הצומח והחי בקוסטה ריקה מסחרר ומושך תיירים רבים. כמות התיירים השנתית עלתה מ-780 אלף ב-1996 ל-1.5 מיליון ב-2004. התיירות מכניסה כיום יותר כסף זר מן הבננות והקפה, שני הגידולים החקלאיים הגדולים, יחד.
היציבות הפוליטית, רמת ההשכלה הגבוהה יחסית של האוכלוסייה, ועידוד מצד הממשלה, על ידי הקמת אזורי סחר חופשי, משכו השקעות גדולות מצד חברות זרות, ותרמו בשנים האחרונות לקידום מהיר של התעשייה במדינה. אינטל למשל פתחה מפעל גדול לייצור מיקרו-מעבדים, חלק מענף האלקטרוניקה המפותח במדינה, וחברת פרוקטר אנד גמבל קבעה במדינה את מרכז פעילותה בחצי הכדור המערבי. מיקומה של המדינה, באזור זמן של מרכז ארצות הברית ובטווח טיסה של שלוש שעות מלוס אנג'לס, לצד ההבדלים ברמות השכר בין ארצות הברית וקוסטה ריקה, הפכו אותה ליעד אטרקטיבי למיקור חוץ של חברות אמריקניות, למשל מרכזי תמיכה טלפונית או ניהול חשבונות. החקלאות מהווה 8.5 אחוז מן התוצר, (2005), התעשייה 29.7% (2004), והשירותים, בכלל זה תיירות, 61.8% (2004)
כלכלת לוב
כלכלת לוב מבוססת בעיקרה על מספר תחומים: תעשייה, נפט וחקלאות. התעשייה בלוב נשענת בעיקר על תעשיות הטקסטיל, הביגוד והמזון. ישנה גם תעשייה מתפתחת של מפעלים פטרוכימיים.
חלקם היחסי של ענפי הכלכלה השונים בתוצר הלאומי הגולמי:
- תעשיות הנפט - אזורה המדברי של לוב עתיר בעתודות נפט והיא ממוקמת בין חמש המדינות בעלות עתודות הנפט הגדולות בעולם. תעשיות הנפט מעסיקות בין 3–5 אחוזים מכוח העבודה במשק הלובי, אולם בחלק היחסי הקטן הזה, מפצה התוצר הלאומי הגולמי, שתעשיות הנפט בלוב מהוות כ-30% ממנו.
- חקלאות - מיקומה הגאוגרפי של לוב, במרכז מדבר סהרה, מעיב על החקלאות ומקשה על הגידולים החקלאים באזור, לכן הוקם בלוב "הנהר המלאכותי העצום", מערכת השואבת מים פוסיליים בלב המדבר ומובילה אותם בצינורות אל אזורי החוף המיושבים. למרות זאת, עדיין נאלצת לוב לייבא מזון. החקלאות מהווה כ-5% מהתוצר הלאומי הגולמי של לוב, ומעסיקה כ-20% מכוח העבודה במשק הלובי.
- תעשייה - מעסיקה כ-30% מכוח העבודה במשק ומהווה כ-20% מהתוצר הלאומי הגולמי.
הגוף הכלכלי המרכזי בלוב הוא הבנק המרכזי של לוב, המרכז ומווסת את מרבית הפעילות הכלכלית במדינה.
סחר
לוב לא ייצאה לקוסטה ריקה אף דולר אחד מאז שנת 2013 בה היא ייצאה אליה לוחות ברזל בשווי אלף דולר אמריקאי. מה שמראה על הקושי הכלכלי הלובי.[1] קוסטה ריקה ייצאה ללוב בשנת 2015 806 אלף דולר אמריקאי של בננות ופירות טרופיים אחרים.[2]
הערות שוליים
