יחסי לוב–מרוקו
| יחסי לוב–מרוקו | |
|---|---|
|
|
| |
| לוב | מרוקו |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,759,540 | 446,550 |
| אוכלוסייה | |
| 6,945,193 | 38,118,517 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 45,752 | 134,182 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 6,588 | 3,520 |
| משטר | |
| ממשלת מעבר | מונרכיה חוקתית |
יחסי לוב–מרוקו הם היחסים הדו-צדדיים בין לוב ומרוקו, שתי המדינות הן חלק ממדינות ערב השוכנות באפריקה והמגרב. לוב מחזיקה במרוקו שגרירות ברבאט ואילו מרוקו מחזיקה בלוב שגרירות בטריפולי, שהותקפה על ידי לוחמי דאעש בשנת 2015.[1]
היסטוריה
תחילת היחסים
לוב ומרוקו חולקות קשר קרוב יחסית מימי קדם. שתיהן מדינות מגרב והיו בעבר תחת כיבוש ערבי, ואף גם אימצו מאוחר יותר את האסלאם. עם זאת, הקשר בין המדינות לאחר מכן נגזר על ידי אירועים היסטוריים שונים: מרוקו המשיכה להתפתח לממלכה ערבית-ברברית עצמאית עם זהות מובחנת; בזמן שלוב הפכה להיות חלק מהאימפריה העות'מאנית.[2] בסוף תקופת האימפריה העות'מאנית שתי המדינות היו תחת קולוניזציה, לוב נשלטה תחת האיטלקים ומרוקו תחת הצרפתים והספרדים.[3] לוב הייתה הראשונה בקרב מדינות המגרב שזכתה לעצמאות, לאחר מלחמת העולם השנייה והתבוסה האיטלקית; ואילו מרוקו חיכתה עד 1956 כדי להשיג עצמאות מוחלטת מצרפת וספרד. מאז, לוב ומרוקו כוננו יחסים.
לאחר העצמאות
שתי המדינות היו יחד בתחילה מונרכיות, כאשר אידריס הראשון, מלך לוב ומוחמד החמישי, מלך מרוקו חלקו יחסים אישיים חזקים.[4] עם זאת, גל מאסיבי של פאן-ערביזם גרם לנפילתה של משפחת הסנוסים בלוב; אך מקביליהם המרוקאים הצליחו לשרוד בתוך יחסים סוערים.
מאז, מרוקו ולוב נכנסו לפרק מתוח, שכן לוב הייתה תחת שלטונו של מועמר קדאפי. איבה אישית בין שני השליטים הסלימה במהרה לסכסוך לאומי. קדאפי התערב בסוגיית סהרה המערבית ותמך בחזית פוליסריו; מאידך, חסן השני ביחסיו הסודיים עם ישראל גרם למתחים בין שתי המדינות.[5] בשנת 1987 התגלה כי קדאפי תכנן להתנקש בחיסון השני, דבר שמעולם לא התממש.[6] אי האמון של קדאפי כלפי חסן השני, ובהמשך, כלפי מוחמד השישי, הניע את קדאפי לאמץ השקפה שונה מהמלך המרוקאי; למרות ששתי מדינות נהגו לכרות ברית פוליטית ב-1984 (התפרקה לאחר פגישה ב-1986 בין חסן השני עם שמעון פרס).[7]
המתיחות בין לוב למרוקו התקררה עם שילובה מחדש של לוב בקהילה העולמית, אך עדיין חוסר האמון בין שתי מדינות היה גבוה. כאשר ביקר מוחמד השישי בלוב בשנת 2001, התגלה כי קדאפי כינה אותו "הבן שלי", שנתפס כעלבון למשפחת המלוכה המרוקאית.[8] מרוקו המשיכה לשמור על מדיניות אוריינטציה פרו-מערבית ייחודית ואילו לוב תחת קדאפי שמרה על מדיניות לא יציבה. סטייה זו תישאר עד 2011.
אחרי המהפכה הלובית
מלחמת האזרחים בלוב 2011 התרחשה כאשר לובים הפגינו נגד הדיקטטורה של קדאפי, וכתוצאה מהאביב הערבי, מרוקו ספגה גם היא מחאה. עם זאת, מרוקו מיהרה לתמוך במורדים בלוב נגד ממשלת קדאפי והוקיעה אותו בליגה הערבית; ובנוסף המלך מוחמד השישי הציע רפורמות פוליטיות.[9] לאחר שהמלחמה הסתיימה במותו של קדאפי, ציפתה מרוקו לתקווה גדולה של קשר גובר בין שתי מדינות.[10] עם זאת, האלימות בתוך לוב הסלימה במהרה למלחמת לוב בשנת 2014, שהפילה את חלקה הגדול של המדינה. מרוקו, שוב, פעלה כשותפה לפתרון בעיות דיפלומטיות בתוך סיעות יריבות לוב שונות, ותיווך את עסקת הסיעה בהנהגת האו"ם בשנת 2015 כדי להקים ממשלת אחדות.[11]
אולם לאחרונה, בשל חששה הגובר של מרוקו מפני השפעתה הגוברת של אלג'יריה בלוב, וניסתה להשיג את תמיכתה, מכיוון שאלג'יריה היא היריבה של מרוקו בצפון אפריקה.[12]
הערות שוליים
- ^ "Islamic State militants claim attacks on embassies in Libya". Japan Times Online. 14 באפריל 2015. נבדק ב-19 במרץ 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ LeRoy, Paul E. (19 במרץ 1984). "A Contrast of Two North African States: Morocco and Libya". Africa Today. 31 (3): 51–54. JSTOR 4186245.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "HISTORY OF MOROCCO". Historyworld.net. נבדק ב-19 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Abun-Nasr, Jamil M. (20 באוגוסט 1987). A History of the Maghrib in the Islamic Period. Cambridge University Press. ISBN 9781316583340. נבדק ב-19 במרץ 2019 – via Google Books.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Gaddafi Up-Close. AuthorHouse. 1 באוקטובר 2011. ISBN 9781467041843. נבדק ב-19 במרץ 2019 – via Google Books.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "1987, when Muammar Gaddafi was planning to assassinate King Hassan II". En.yabiladi.com. נבדק ב-19 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Schumacher, Edward (9 בספטמבר 1984). "Morocco-Libya Pact: The Aftershock". Nytimes.com. נבדק ב-19 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "History : When Muammar Gaddafi angered king Mohammed VI by calling him "my son"". En.yabiladi.com. נבדק ב-19 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kriesberg, Louis (19 במרץ 2019). Realizing Peace: A Constructive Conflict Approach. Oxford University Press. ISBN 9780190228675. נבדק ב-19 במרץ 2019 – via Google Books.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ News, Morocco World (20 באוקטובר 2011). "Death of Gaddafi: A new era is dawning in Moroccan-Libyan relations". נבדק ב-19 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Libya rival MPs sign peace deal". Bbc.com. 17 בדצמבר 2015. נבדק ב-19 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Stitou, Imad (23 באפריל 2015). "Morocco, Algeria compete over Libya". Al-Monitor. נבדק ב-19 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה)
