יחס איינשטיין

יחס איינשטיין הוא קשר שפרסם אלברט איינשטיין במאמר על אודות תנועה בראונית ב-1905.

$D={\mu \,kT}$.

משוואה זו קושרת את $\ D$, קבוע הדיפוזיה, $\ \mu$, המוביליות והטמפרטורה המוחלטת $\ T$.

הניידות החשמלית $\ \mu$ היא היחס בין מהירות הסחיפה של חלקיקים לבין הכוח המופעל עליהם  :$\mu ={{v_{d}} \over {F}}$.

מוליכות חשמלית

כאשר משתמשים ביחס זה עבור מוליכות חשמלית, נהוג לחלק ב-$\ q$, המסמל מטען חשמלי של נושא מטען יחיד ולהגדיר את הניידות החשמלית כך:  :$\mu ={{v_{d}} \over {E}}$. כאן $\ E$ הוא השדה החשמלי.

כך מקבלים כי יחס איינשטיין הוא :$D={{\mu \,kT} \over {q}}$.

במוליך למחצה שצפיפות המצבים בו היא שרירותית, יחס איינשטיין הוא :$D={{\mu \,p} \over {q{{d\,p} \over {d\eta }}}}$ $\eta$ הוא הפוטנציאל הכימי ו-$\ p$ הוא מספר החלקיקים.

ראו גם

• דיפוזיה
• תנועה בראונית

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

16826343יחס איינשטיין