ים אנדמן
 | |
| גבולות הלוחות הטקטוניים בים אנדמן | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | מצפונו מיאנמר; במזרחו מיאנמר, תאילנד ומלזיה; בדרומו האי סומטרה; במערבו איי אנדמן וניקובר |
| סוג | ים שולי |
| ים של | האוקיינוס ההודי |
| מידות | |
| שטח | 797,700 קמ"ר |
| אורך מרבי | 1,200 ק"מ |
| רוחב מרבי | 650 ק"מ |
| עומק מרבי | 3,777 מטר |
| עומק ממוצע | 870 מטר |
| מידע נוסף | |
| מליחות | 2.1% עד 3.45% |
| איים | האי סומטרה בדרום; איי אנדמן וניקובר במערב; איי תאילנד במזרח דוגמת פוקט, וקו לנטה |
| קואורדינטות | 10°28′00″N 95°41′00″E / 10.46667°N 95.68333°E |
 | |
ים אנדמן הוא ים שולי באוקיינוס ההודי. ים אנדמן תחום מצפון על ידי מיאנמר, ממזרח על ידי מיאנמר, תאילנד ומלזיה, על ידי האי סומטרה מדרום ובמערבו הוא גובל באיי אנדמן וניקובר. שטחו של ים אנדמן הוא כ-797,700 קמ"ר, אורכו הוא כ-1,200 קילומטרים ורוחבו כ-650 קילומטרים. עומקו הממוצע של הים הוא 870 מטרים, ועומקו המרבי הוא 3,777 מטרים.
בחלקו הדרום מזרחי של ים אנדמן נמצא מצר מלאקה, המפריד בין חצי האי המלאי לאי סומטרה, ומקשר בין האוקיינוס ההודי לבין ים סין הדרומי שממערב לאוקיינוס השקט.
על קרקעיתו של ים אנדמן נמתח קו הגבול שבין הלוחות הטקטוניים בורמה וסונדה. שני הלוחות שהחלו מתרחקים זה מזה לפני 3 עד 4 מיליון שנים הביאו את ים אנדמן שהיה בעבר קטן בהרבה אל גודלו הנוכחי.
אקולוגיה
צומח
אזורי החוף של ים אנדמן מאופיינים ביערות מנגרובים ובכרי דשא ימיים(אנ'). המנגרובים משתרעים על פני יותר מ-600 קמ"ר של חופי תאילנד ואילו העשב הימי תופס שטח של 79 קמ"ר.25-26:[1] המנגרובים אחראים במידה רבה לפוריות הגבוהה של מי החוף - שורשיהם לוכדים אדמה ומשקעים ומספקים מחסה מפני טורפים וכר גידול לדגים ולאורגניזמים ימיים קטנים. גזעם מגן על החוף מפני הרוח והגלים, ושאריותיהם חלק משרשרת המזון הימית. חלק נכבד מיערות המנגרובים התאילנדיים בים אנדמן נכרת במהלך גידול השרימפס הנרחב של שרימפס מים מלוחים(אנ') בשנות ה-80 [דרוש מקור]. המנגרובים גם נפגעו משמעותית בגלל הצונאמי ב-2004. חלקם נשתלו לאחר מכן, אך שטחם עדיין יורד בהדרגה עקב פעילות אנושית.6-7:[1]
מקורות מזון חשובים נוספים בים אנדמן הם עשב ים ותחתיות הבוץ של לגונות ואזורי חוף. הם גם יוצרים בית גידול או מקלט זמני לאורגניזמים נוברים ובנטיים רבים. מינים ימיים רבים נודדים אל יבול הים מדי יום או בשלבים מסוימים של מחזור חייהם. הפעילות האנושית הפוגעת בצימחי הים כוללת פסולת מי שפכים מתעשיות החוף, חוות שרימפסים וצורות אחרות של פיתוח חוף ועוד.
צונאמי 2004 השפיע על 3.5% משטחי עצי המנגרובים לאורך ים אנדמן באמצעות סתימה ושקעי חול, ו-1.5% סבלו מאובדן גידול כולל.7:[1]
חי
מי הים לאורך חצי האי המלאי מעדיפים גדילה של רכיכות, ויש שם כ-280 מיני דגים אכילים השייכים ל-75 משפחות.
פעילות האדם
הים משמש זה מכבר לדיג והובלת סחורות בין מדינות החוף.
דיג
תאילנד לבדה דגה כ־943,000 טון דגים בשנת 2005 [2] וכ־710,000 טון בשנת 2000. 41 אחוזים נתפסים במפרץ תאילנד ו-19 אחוזים בים אנדמן. כמויות הדיג קטנים משמעותית במלזיה והם דומים או גבוהים יותר במיאנמר.[3] התחרות על דגים הביאה לסכסוכים רבים בין מיאנמר לתאילנד. בשנים 1998–1999 הסכסוכים גרמו להרוגים בשני הצדדים וכמעט הסלימו לסכסוך צבאי. בשני המקרים, הצי התאילנדי התערב כאשר ספינות בורמזיות ניסו להטביע סירות דיג תאילנדיות בשטחי הים שבמחלוקת, וכי מטוסי קרב תאילנדים נפרסו על ידי המועצה לביטחון לאומי. סירות דיג תאילנדיות התעמתו לעיתים קרובות גם עם הצי המלזי, עד שממשלת תאילנד נאלצה להזהיר את הדייגים שלה מפני דיג ללא רישיון במים זרים.[4]
הייצור הימי בשנת 2004 בתאילנד הורכב מ: 33 אחוזי דגי פלגית, דגי דמרסל 18 אחוזים, סילוניות 7.5 אחוזים, סרטנים 4.5 אחוזים, דגי אשפה 30 אחוז ו-7 אחוזים דגים אחרים.[5] דגי אשפה הם דגים שאינם אכילים, דגים אכילים בעלי ערך מסחרי נמוך וצעירים המשוחררים לים.[5]
תיירות
ים אנדמן, במיוחד בחוף המערבי של חצי האי המלאי, ואיי אנדמן וניקובר בהודו ומיאנמר עשירים בשוניות אלמוגים ובאיים עם טופוגרפיה מרהיבה. אף על פי שנפגעו מרעידת האדמה בסומטרה ובצונאמי בשנת 2004, הם נותרו יעדי תיירות פופולריים.[6] בחוף הסמוך יש גם פארקים לאומיים ימיים רבים - 16 רק בתאילנד, וארבעה מהם מועמדים להכללה ברשימת אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו.[5]
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Sampan Panjarat, SUSTAINABLE FISHERIES IN THE ANDAMAN SEA COAST OFTHAILAND
- ^ OECD, Review of Fisheries in OECD Countries 2009 Policies and Summary Statistics: Policies and Summary Statistics, OECD Publishing, 2010-06-25, מסת"ב 978-92-64-07974-8. (באנגלית)
- ^ Cassandra De Young, Review of the State of World Marine Capture Fisheries Management: Indian Ocean, Food & Agriculture Org., 2006, מסת"ב 978-92-5-105499-4. (באנגלית)
- ^ Alan Dupont, Director Asia-Pacific Security Program Strategic and Defence Studies Center Alan DuPont, East Asia Imperilled: Transnational Challenges to Security, Cambridge University Press, 2001-10-15, מסת"ב 978-0-521-01015-3. (באנגלית)
- ^ 5.0 5.1 5.2 SUSTAINABLE FISHERIES IN THE ANDAMAN SEA COAST OF THAILAND
- ^ World and Its Peoples: Eastern and Southern Asia, Marshall Cavendish, 2007-09, מסת"ב 978-0-7614-7631-3. (באנגלית)
 | ||
|---|---|---|
| אוקיינוסים | האוקיינוס ההודי • האוקיינוס השקט | |
| ימים | ים אנדמן • ים אראפורה • ים באלי • ים בנדה • ים ג'אווה • ים האלמאהרה • ים טימור • ים מאלוקו • ים סאבו • ים סין הדרומי • ים סלבס • ים סראם • ים פלורס | |
| מצרי ים | מצר אומבאי • מצר אלאס • מצר אלור • מצר באדונג • מצר באלי • מצר באנגקה • מצר גאספאר • מצר דמפייר • מצר ווטאר • מצר לומבוק • מצר מאדורה • מצר מלאקה • מצר מנטאוואי • מצר מקאסאר • מצר סאפה • מצר סומבה • מצר סונדה • מצר סינגפור • מצר קארימאטה • מצר ריאו | |
| מפרצים | מפרץ באליקפאפאן • מפרץ בונה • מפרץ בינטוני • מפרץ ג'קרטה • מפרץ טומיני • מפרץ סאלה • מפרץ סנדרוואסי | |
