ינה לאסלו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ד"ר ינה לאסלו, במקור עד 1891 לוי (בהונגרית: László Jenő; סטמאר, 5 במרץ 1878 – בודפשט, 29 בדצמבר 1919) היה עורך דין יהודי-הונגרי, פוליטיקאי, קומיסר עם פוליטי של בית המשפט המהפכני בבודפשט בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית.
ביוגרפיה
ינה לוי נולד במשפחה יהודית כבנם של מיקשה לוי, סוחר ספרים ושל עמליה לוי. לאחר סיום לימודיו בתיכון עבר לבודפשט כדי ללמוד משפטים. הוא הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP) כסטודנט למשפטים ופרסם עבורה מאמרים בעיתוני הנוער של המפלגה. ב-30 ביוני 1906 עבר את בחינת הלשכה והפך ליועץ המשפטי של ההתאחדות הלאומית של עובדי הברזל והמתכת ושל הסתדרות עובדי התובלה. הוא נלחם על זכויות העובדים, אמצעיו הכלכליים היו מוגבלים. הוא שימש כסנגור קבוע במקרים של סוציאליסטים שנעצרו והועמדו לדין במהלך הקרב על זכות הבחירה. בשנת 1907 פרסם סדרת מאמרים בעיתון המפלגה נפסבה, שבהם תקף את ממשל רשויות המחוז. בשנת 1907 הצטרף לקבוצת השמאל בתוך ה-MSZDP, בראשותו של דיולה אלפארי. ב-10 באוגוסט אותה שנה התחתן ברובע 5 בבודפשט עם ארנקה מסינגר, בתם של שמו מסינגר ושל רוזליה יעקובוביץ'.[1] בקונגרס ה-14 של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הציג הצעה לשיפור מצבם של העובדים, הצעה שאומצה. לאחר מהפכה החרציות השתתף בהקמת מפלגת הקומוניסטים של הונגריה (KMP) והיה חבר בוועד המרכזי הראשון של מפלגה זו. הוא הפך לתובע המפלגה. בדצמבר 1918 השתתף גם בהקמת המפלגה הקומוניסטית הסלובקית בברטיסלאבה. ב-20 בפברואר 1919 נעצר יחד עם כמה קומוניסטים נוספים ושוחרר מאוחר יותר.
בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, מונה לאסלו לתובע הראשי של בתי המשפט המהפכניים, והממונה הפוליטי של בית המשפט המהפכני בבודפשט. במסגרת זו היה ציני כלפי אלה שנעצרו כבני ערובה פוליטיים ודחה כל בקשה לשיפור תנאי מאסרם. מטרתו הייתה לאחד את הדיקטטורה של הפרולטריון שלמענה נלחם עליה בהתמדה. לאחר נפילת הרפובליקה נעצר ועונה במשך שבועות. במהלך ההליך השיפוטי המזורז טען שהיה במצב נפש מעורער ולא היה כשיר, אך הטענה נדחתה על ידי החוקרים. הוא נידון למוות ובקשתו לחנינה נדחתה על ידי הקוריה (בית המשפט העליון). ב-29 בדצמבר 1919 הוצא להורג יחד עם שמונה מחבריו. אוטו קורווין וארפד קוהן-קרקש היו גם הם בין המוצאים להורג.[2]
הנצחתו
בתקופה של הסוציאליזם בהונגריה נקרא על שמו רחוב ברובע ה 5 בבודפשט, הוצבה גם לוח זיכרון.
לקריאה נוספת
- Magyar életrajzi lexikon II. (L - Z). (לקסיקון ביוגרפי הונגרי עורכת ראשית אגנש קניירש)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1029. עורך פטר אויווארי. ינה לאסלו
- גרגיי בדק: חג הפסחא האדום ; מגזין היסטורי רוביקון,
- A szocialista forradalomért: A magyar forradalmi ISBN 9630902435 munkásmozgalom kiemelkedő harcosai.
- מרתה ר. גיליץ: מודלים לחיקוי של הנוער שלנו. ביבליוגרפיה נבחרת על הלוחמים הגדולים של תנועת הפועלים ההונגרית. 1965
ראו גם
- T. Szerémi Borbála: A szabadság vértanúi. [Budapest], 1960, Kossuth Könyvkiadó.
- László Jenő. In Békés István: Hazádnak rendületlenül. A magyar nép aranykönyve. Budapest, 1955, Művelt Nép, 278. p.
- Gergely Ernő: Az Országos Munkásjogvédő Iroda története. Bp., Országos Ügyvédi Tanács és a Budapesti Ügyvédi Kamara, 1985.
- Vágó Béla: L. J. és Korvin Ottó (Új Előre, New York, 1922. febr. 1.);
- Dokumentumok a magyar forradalmi munkásmozgalom történetéből. 1919–1929. Budapest, 1964, 52-53, 96, 487. p.
- Hajdu Tibor: A Magyarországi Tanácsköztársaság. Budapest, 1969.
- Hajdu Tibor: Az 1918-as magyarországi polgári demokratikus forradalom. Budapest, 1968.
- Magyar pokol. A magyarországi fehérterror betiltott és üldözött kiadványok tükrében. Budapest, 1964, 205. p.
- Nemes Dezső: A magyar munkásmozgalom történetéhez. Tények, viták, tanulságok. Budapest, 1974, 137-215. p.
- Sarlós Béla: A Tanácsköztársaság forradalmi törvényszékei. Budapest, 1961.
- Lengyel József: Visegrádi utca. Bev. Kun Béla. 2. kiad. Budapest, 1962, Szépirodalmi Kiadó.
- Gárdos Mariska: Kukoricán térdepelve (Emlékirat, Bp., 1964).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ A házasságkötés bejegyezve Budapest V. ker. polgári akv. 368/1907. folyószám alatt.
- ^ R. Gilicz Márta: Ifjúságunk példaképei. Válogatott bibliográfia a magyar munkásmozgalom nagy harcosairól. Bp., 1965, Fővárosi Szabó Ervin Könyvtár, 180. p.
