ינה מוהאצ'י
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ינה מוהאצ'י, מקודם עד 1903 קליין[1] (בהונגרית: Mohácsi Jenő; מוהאץ', 28 במרץ 1886[2] – 8 ביולי 1944) היה סופר, מחזאי, משורר, מתרגם יהודי-הונגרי, שנספה בשואה.
ביוגרפיה
ינה מוהאצ'י נולד במשפחה יהודית בעיר מוהאץ' בדרום הונגריה כבנם של ברנאט קליין (1857–1921)[3] סוחר יין ושל הרמין ארמוט.[4] הוא למד פילוסופיה ומשפטים וקיבל תואר דוקטור למשפטים. עוד במהלך שנות לימודיו באוניברסיטה ארגן חוג ספרותי בשם "אגודת קומיאטי" והשתתף בהקמת כתב העת "טיז" (Tűz שפירושו בהונגרית: אש). בשנת 1908 החלה הקריירה העיתונאית שלו ביומון בשפה הגרמנית בבודפשט פסטר לויד.
הוא זכה בפרס בתחרות כתב העת הספרותי החשוב ניוגט בשנת 1926 על סיפורו הקצר "סטלה". בשנת 1936 התקבל לאגודת קישפלודי. הוא היה מזכיר "אגודת יהודה הלוי" ומשנת 1942 סגן נשיא מועדון ארגון הסופרים הבינלאומי (PEN) בהונגריה. הוא היה חבר גם באגודת Mickiewicz ההונגרית, שמטרתה הייתה לטפח את יחסי הונגריה-פולין.[5]
אלה מכתביו ומשיריו שנכתבו ישר בגרמנית הופיעו בקביעות בכתבי עת גרמניים. ינה מוהאצ'י השקיע אנרגיה רבה בהבאת מחזות הונגריים קלאסיים לבמות בחו"ל (למשל: מיהאי ורשמארטי : צ'ונגר וטינדה (Csongor and Tünde), אימרה מדאץ' : טרגדיית האדם, יוז'ף קטונה : באנק באן), על ידי תרגומם לגרמנית בעצמו. הוא עיבד את הרומן הראשון של מיהאי באביץ' "כליף החסידות" לבמה, אך כתב גם ליבריות לאופרות ולשירים של פאל אברהם, מיקלוש רדנאי, אלברט שיקלוש, בלה סאבאדוש וינה זאדור.
עם פרסום החוקים היהודיים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ובמיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי מוהאצ'י כבר לא יכול היה להתפרנס, אלא בפני קהל יהודי בלבד ולכן החל להופיע במסגרת אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך. הוא נפטר בשנת 1944, במהלך הגירוש שלו לאושוויץ, ומת בקרון הבהמות הנעול של הרכבת שיצאה מבקאשמגייר. הספרייה העירונית במוהאץ' הנציחה את שמו בהסבת שמה ל"ספריית ינה מוהאצ'י".
עבודותיו
- קרסנס (שירים, בודפשט, 1905)
- אפר (דרמה, 1908)
- נשמת יאנוּס (שירים, בודפשט, 1909)
- הספינה הנסיכותית (דרמה, 1912)
- גיבור היום (דרמה, ? )
- גוליית (דרמה, ? )
- סטלה (סיפורים קצרים, 1928)
- רוח רפאים (רומן על ארז'בט פראטר, בודפשט, 1935)
- Madách und die Tragödie des Menschen (בודפשט, 1935)
- משורר אגדות על הדנובה (סיפורים קצרים, בודפשט, 1941)
- יהודה הלוי: חייו ויצירתו של משורר גדול (מחקר, בודפשט, 1941)
- כינור ומקל הקבצנים (רומן על מרק רוז'אוולדי, בודפשט, 1942)
- ג'מה (רומן על אשתו של דנטה אליגיירי, בודפשט, 1944)
לבריות אופרה
- לבה של אטלקה (אופרת בובות במערכה אחת לילדים) (מוזיקה: פאל אברהם) (הצגת בכורה: מאי 1917, תיאטרון הבובות של בודפשט)
ספרות
- Kosztolányi Dezső: Mohácsi Jenő: Stella (Ország-Világ, 1928. március 18.)
- Radó Antal: M. J. ajánlása (Kisfaludy Társaság, Évl. 1936)
- Bóka László: Mohácsi Jenő (Magyar mártír írók, Budapest, 1947)
- Katona Ferenc - Dénes Tibor: A Thália története (Budapest, 1954)
- Várkonyi Nándor: Írók magukról (Jelenkor, 1962)
- Siptár Ernő: Emlékezés Mohácsi Jenőre (Jelenkor, 1962)
- Sós Endre: A Tragédia fordítójának tragédiája (Magyar Nemzet, 1964. 158. sz.)
לקריאה נוספת
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי I-II . עורכת ראשית. אגנש קניירש. בודפשט, 1969-1967.
- לקסיקון יהודי הונגרי. עורך פטר אוווארי. בודפשט, 1929. עמוד 610. גישה מקוונת
- לקסיקון התיאטרון ההונגרי . עורך ראשי. ג'רג' סקיי. בודפשט, 1994.
- לקסיקון המשחק ההונגרי. עורך אלדאר שופפלין. בודפשט, איגוד השחקנים הלאומי והמכון לפנסיה, 1929.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 112779/1903. Forrás: MNL-OL 30801. mikrofilm 161. kép 1. karton. Névváltoztatási kimutatások 1903. év 27. oldal 34. sor
- ^ "Születési bejegyzése a mohácsi izraelita hitközség születési akv. 12/1886. folyószáma alatt".
- ^ "Klein Bernát halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 370/1921. folyószáma alatt".
- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a mohácsi izraelita hitközség házassági akv. 6/1884. folyószáma alatt".
- ^ Gerencsér Tibor: A Magyar Mickiewicz Társaság második évtizede. A Magyar Mickiewicz Társaság tagjainak névsora. In: Acta Papensia XI (2011) 3-4. 195-199. o., library.hungaricana.hu.
