ינה קלמר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. ינה קלמר, במקור ינה הרמן (בהונגרית: Kalmár Jenő; צ'רניי, 28 בדצמבר 1873[1] – ברטיסלבה, 21 באוקטובר 1937) היה חוקר יבשת אפריקה יהודי-הונגרי, אספן אתנוגרפי.
ביוגרפיה
ינה קלמר נולד במשפחה יהודית כבנם של אברהם הרמן ושל פרנציסקה בארוק. הוא סיים את לימודיו באקדמיה צבאית והפך למהנדס. הוא חי ועבד בברלין תקופה מסוימת, לרבות כנשיא "האגודה ההונגרית של ברלין" ומאוחר יותר, החל משנת 1899, כעובד של חברת Gesellschaft für Südkamerun (חברת דרום קמרון). בתפקיד זה הוא הגיע לקמרון, שם משימתו הייתה לחקור ולמפות את קמרון הפנימית, כדי לבחון את אפשרויות הקמת יישובים מסחריים. (המוצרים העיקריים של קמרון באותה תקופה היו שנהב וקאוצ'וק (ממנו מייצרים גומי), שאת הייצוא שלהם הם רצו לארגן). הוא בילה בסך הכל 12 שנים באפריקה עם הפסקות ובמהלכן עבד גם על אוספים אתנוגרפיים ועבודות קרטוגרפיות. מכתביו שנשלחו לבני משפחתו מאפריקה נותנים תיאור חי על חייו שם ומנהגיהם של המקומיים ואף על המלחמות שלהם עם קורבנות רבים שנלחמו ילידי המקום זה בזה ועם האירופים. בהמשך מונה למנכ"ל "חברת דרום קמרון".
לאחר שחזר לביתו בשנת 1912, העביר מספר הרצאות בחברות מדעיות על קורותיו באפריקה, כולל "האגודה הגאוגרפית ההונגרית", "החברה האתנוגרפית ההונגרית" ו"האגודה למסחר בסובוטיצה". חלקם הופיעו גם בדפוס וגם בעלון המוזיאון האתנוגרפי ההונגרי (1913) ובחוברות שבהן פרסמו את חומרי האספה הכללית של "האקדמיה העממית של אליזבת" (1911 ו-1913). בשנת 1916 הוא העשיר את המוזיאון האתנוגרפי ההונגרי באוסף אתנולוגי יקר של למעלה מ-200 יצירות מקמרון. המוזיאון הגאוגרפי ההונגרי משמר את הרישומים ואת התיאורים של כמה מהמפות שלו ואת חומר ההרצאות שלו.
כקפטן בצבא המילואים של האימפריה האוסטרו הונגרית, קלמר השתתף במלחמת העולם הראשונה ונפצע קשה. הוא קיבל את צו כתר הברזל ואת צלב הברזל הגרמני. הוא כתב כמה מהרפתקאות המלחמה שלו בצורת מאמרים. לאחר המלחמה התיישב בברטיסלבה, שם הקים משפחה. בשנת 1921 הקים את חברת אריגת השטיחים "אוריינט", בה היה הבעלים. הוא נפטר בשנת 1937.
פרסומיו
- ינה קלמר: חוויותי באפריקה החשוכה ביותר. האקדמיה העממית של ארז'בט, 1910-1911. דוח ב-27–28 במאי 1911 באספה הכללית השנתית,ה עמודים 23–26.
- ינה קלמר: מחוויותי בדרום קמרון. דיווח עמודים 32–35.
- ינה קלמר: מנהגי השחורים הקמרוניים. עלון מחלקת אתנוגרפיה של המוזיאון האתנוגרפי ההונגרי, XIV. שָׁנָה 3–4. חוברת, 311-331 עמודים.
לקריאה נוספת
- קטלין גרה: "חיי". זינגר וולפנר, בודפשט, 1929. (הכותבת הייתה גיסתו של ינה קלמר)
- ד"ר יאנוש קובאשק: ההיסטוריה והגאוגרפיה של אפריקה. בודפשט
- מסיבת עריכה: הספד (על ינה קלמר). עלון המוזיאון האתנוגרפי, XXIX. שנה 1937 הוצאת המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הונגריה, בודפשט, 1938, עמ' 494.
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי 1000–1990[1]
- המוזיאון האתנוגרפי ההונגרי, אוסף אפריקה [2]
- המאמר של לאיוש פאפ על לאיוש לוצי; אזכור בעמוד 14 לגבי עבודתו של ינה קלמר[3]
הערות שוליים
