ינון (שם פרטי)
יִנּוֹן הוא שם פרטי יהודי. על פי מסורת חז"ל, אחד מארבעת שמותיו האפשריים של המשיח[1]. מקור השם בספר תהילים: ”יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם, לִפְנֵי-שֶׁמֶשׁ ינין (קרי:יִנּוֹן) שְׁמוֹ"” (ספר תהלים, פרק ע"ב, פסוק י"ז)
משמעות השם
משמעות הפסוק על פי הקשרו היא ברכה כי שמו של המלך בו עוסק המזמור "ינון כמו שמש"[2] אך המילה ינון כשלעצמה היא מילה יחידאית והוראתה קשה. לפי רש"י[3], ינון משמעותו "ימשול ויגדל". לפי פירוש רד"ק ינון הוא מלשון נין, בעתיד נפעל - יִנּוֹן - יזכר, יתקיים. בלשון המקרא נין שימש לציון צאצאיו של אדם.
בכתובת אזתוד (Azitawada) "סוכן הדננים" מן המאה ה-9 לפנה"ס שנתגלתה בכמה נוסחים ובשפות שונות (פיניקית ונאו-חתית) באזור טורקיה של היום, נמצאה כתובה גם השורה הבאה[4]: "אפס שם אזתוד יכון לעולם כמו שם שמש וירח".
ייחוס השם למשיח
בגמרא מופיע שתלמידי רבי ינאי היו אומרים ששמו של המשיח ינון, שם הדומה לשם רבם ינאי (סנהדרין צח ב). הפיוט "עת שערי רצון להפתח" מסתיים במשפט האופטימי, שעליו חוזר הקהל לאחר החזן: ”וֶאֱמֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמַן הַיְשׁוּעָה יִנּוֹן וְאֵלִיָּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ.”
על פי הקבלה[דרוש מקור], ינון מיוחס למשיח משום שהוא הכפלה בעשר (ספירת מלכות) של השם המפורש: י'ה'ו'ה / י'נ'ו'ן - ה = 5 בגימטריה, נ = 50, מכאן שי'ה'ו'ה בכתר = י'נ'ו'ן במלכות.
שימוש בשם
אין עדויות לשימוש בשם בעת העתיקה וימי הביניים, ונראה שהשם נכנס לשימוש בין היהודים רק במאות האחרונות. השם הפך נפוץ בין יהודי תימן בתקופה שסביב הקמת מדינת ישראל ועלייתם אליה[5].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ארבעת השמות הם: מנחם בן חזקיהו, שילה, ינון וחנינה (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ח עמוד ב').
- ^ "לפני" משמש במקרא גם במשמעות "כמו". וראה למשל בדברי חנה לעלי הכהן (ספר שמואל א' א, 16): "אל תתן את אמתך לפני בת בליעל" = "כמו בת בליעל"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה י' ע"ב, ד"ה: "נין"
- ^ בתרגומו של י' אבישור
- ^ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: בעזרת השם, באתר nrg, 24 במרץ 2011, "אהרון גימאני חקר את השמות שנותנים... התימנים... סיפר שבשנות הארבעים ואילך, סביב הקמת מדינת ישראל ועליית יהודי תימן, הרבו התימנים בשמות המתייחסים לבשורת המדינה החדשה. בראש ובראשונה ניתנו השמות ציון וציונה, גואל, ינון, גאולה ועוד..."
