ינס יול
 |
ינס יול (בדנית: Jens Juel; 12 במאי 1745 – 27 בדצמבר 1802) היה צייר דני, הידוע בעיקר בזכות הדיוקנאות הרבים שלו הוא נחשב כצייר הדיוקנים הדני המוביל במאה ה-18.[1]
ביוגרפיה
הוא נולד בבית אחיה של אמו יוהאן יורגנסן, שהיה מורה בבית ספר בבלסלב שבאי פונן. ינס יול היה בנם של וילהלמיין אליזבת יול, ויורגן יורגנסן שהיה מנהל בית ספר בגמבורג, לא רחוק מבלסלב.
יול גילה עניין בציור מגיל צעיר, והוריו שלחו אותו להיות חניכו של הצייר יוהאן מייקל גרמן בהמבורג, שם עבד קשה במשך חמש או שש שנים והשתפר עד כדי כך שרכש מוניטין של צייר. במהלך לימודיו התפרנס מציור נופים, דיוקנאות ותמונות ז'אנר. בשנות העשרים המוקדמות שלו, עבר לקופנהגן כדי ללמוד באקדמיה הדנית המלכותית לאמנות. בשנת 1767 הוענקה לו מדליית הזהב הקטנה ובשנת 1771 מדליית הזהב הגדולה, שניהם לנושאים מקראיים.
בשנת 1772 עזב יול את קופנהגן, ועבר לרומא שם שהה ארבע שנים יחד עם אמנים דנים אחרים, כולל ניקולי אבידגור. מרומא, הוא עבר לפריז, בזמנו מרכז לציור דיוקנאות. בשנת 1777 המשיך לז'נבה, שם שהה שנתיים בביתו של חברו צ'ארלס בונה בחברת אמנים דנים אחרים, ביניהם יוהאן פרדריק קלמנס. בז'נבה זכה יול במהרה להכרה אמנותית והוא צייר דיוקנאות רבים. באמצעות בונה שהפך לחבר כבוד באקדמיה הדנית, המוניטין שלו הגיע לדנמרק. לאחר שהות קצרה בהמבורג, שם פגש וצייר דיוקן של המשורר פרידריך גוטליב קלופסטוק, מחבר "המשיח", הוא חזר לקופנהגן בשנת 1780. כאן צייר דיוקנאות לבית המלוכה והאצולה. במקביל גם לצייר נופים וציורי ז'אנר, והוא הוגדר כצייר החצר.[2]
ב-4 באפריל 1782 נבחר פה אחד לחבר באקדמיה הדנית והפך למנהל האקדמיה בשנת 1795 והמשיך בתפקיד עד מותו.
יול קבור בבית הקברות באסיסטנס בקופנהגן.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Jens Juel at Rosenborg - The Royal Danish Collection, www.kongernessamling.dk (באנגלית)
- ^ "Jens Juel"
