יסעורון פסיפי
 יסעורון פסיפי
| |
|---|---|
איור של יסעורון פסיפי
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | יסעוראים |
| משפחה: | יסעורוניים |
| סוג: | יסעורון |
| מין: | יסעורון פסיפי |
| שם מדעי | |
 Hydrobates monorhis
| |
| תחום תפוצה | |
מפת תפוצה של היסעורון הפסיפי | |
יַסְעוּרוֹן פָּסִיפִי (שם מדעי: Hydrobates monorhis) הוא מין של עוף ים קטן וחום לגמרי ממשפחת היסעורוניים. הוא מתרבה באיים קטנים בצפון-מערב האוקיינוס השקט ומשוטט באוקיינוס האטלנטי ובים הערבי.
בישראל נחשב בעבר למזדמן נדיר ביותר בעיקר בקיץ במפרץ אילת, אולם בשנים האחרונות נצפה יותר ויותר במהלך הפלגות אל לב המפרץ, וככל הנראה הוא פחות נדיר מכפי שנחשב בתחילה.[1]
טקסונומיה ואטימולוגיה
מקור השם המדעי הוא מיוונית עתיקה. שם הסוג Hydrobates הוא מהמילים hydro "מים", ו-bates "הולך", ושם המין הספציפי monorhis הוא מ-monos "יחיד" ו-rhinos "נחיר".[2] השם העממי באנגלית "Swinhoe's storm petrel" מנציח את חוקר הטבע הבריטי רוברט סווינהו, אשר תיאר לראשונה את המין בשנת 1867.[3]
הוא הוגדר בעבר בסוג Oceanodroma לפני שהסוג אוחד עם הסוג Hydrobates.[4]
זהו מין מונוטיפי, כלומר לא הובחנו תת-מינים נפרדים.[5]
תיאור
יסעורון פסיפי הוא עוף קטן ממדים, אורכו 18–21 ס"מ עם מוטת כנפיים של 45–48 ס"מ ומשקל של כ-40 גרם, אם כי הוא גדול באופן מובהק מהיסעורון הקטן. ניצויו בצבע חום כהה. בניגוד ליסעורון הקטן, הוא אינו עוקב אחר ספינות.
במבנהו הוא מזכיר יותר מכל את היסעורון האטלנטי עם זנבו המפוצל, כנפיו הארוכות והתנהגות המעוף, אך אין לו שת לבן והקריאות שונות. קשה להבחינו ממינים יסעורון כהים אחרים, והתיעוד הבריטי הראשון היה צריך להיבדק בדגימת DNA כדי לבטל את האפשרות שזהו יסעורון אטלנטי, מכיוון שאוכלוסיות של יסעורונים אטלנטיים מצפון-מזרח האוקיינוס השקט מכילות פרטים שמפגינים שת כהה לחלוטין.
תפוצה
היסעורון מתרבה באיים בצפון-מערב האוקיינוס השקט ליד המזרח הרחוק הרוסי, ובנוסף בסין, יפן וקוריאה. הוא נוהג לקנן במושבות הקרובות לים בנקיקי סלע ומטיל ביצה לבנה אחת. את שארית השנה הוא מעביר בים הפתוח, בין האוקיינוס ההודי והים הערבי.
הוא מתרבה באי וורקובסקי (7,500 זוגות), מדרום לולדיווסטוק שברוסיה, וביפן (לפחות 1,000 זוגות). בנוסף אליהן ישנן אוכלוסיות פחות מוכרות בסין, טאייוואן, צפון קוריאה ודרום קוריאה, וישנן תצפיות המצביעות על כך שעשויים להימצא קינונים גם בצפון האוקיינוס האטלנטי. בחורף הוא נודד דרומה ומערבה לצפון האוקיינוס ההודי. האוכלוסייה העולמית הוערכה במינימום של 130,000 זוגות, מה שמאשר כי למין יש אוכלוסייה גדולה מאוד. עם זאת, ארגון האורניתולוגיה הקוריאני Birds Korea קבע ב-2010 כי כ-100,000 זוגות מקננים באיון גוגול, מה שמרמז שייתכן כי למעלה מ-75% מהאוכלוסייה העולמית מתרבה על אי קטן מאוד. המין מקנן בשישה או שבעה איונים בדרום קוריאה. יש ככל הנראה עדויות אנקדוטיות לכך שכמה מושבות נמצאות בדעיכה.[6]
התנהגות
יסעורון זה הוא לילי לחלוטין באתרי הקינון כדי להימנע מטריפה על ידי שחפים וחמסנים, ואף ימנע מנחיתות בלילות בהירים לאור ירח מלא. בדומה לרוב היסעוראים, יכולת ההליכה שלו מוגבלת לדשדוש קצר אל המאורה. הוא פלגי לחלוטין מחוץ לעונת הקינון; וזה, יחד עם אתרי הקינון המבודדים שלו, הופך את היסעורון הפסיפי למין שקשה לראות מהיבשה. רק בסערות ייתכן כי מין זה יידחף אל היבשת, אך גם אז פרט מחוץ לטווח התפוצה יקשה על זיהוי מובהק. הוא ניזון בעיקר בטבילה ממעוף.[6]
סטטוס
כיוון שהוא נפוץ בטווח התפוצה הנרחב שלו בעבר הוערך היסעורון הפסיפי ברמת שימור של "ללא חשש" ברשימה האדומה של המינים המאוימים של IUCN, אך הוא הועלה לרמת קרוב לסיכון ב-2012[7] האוכלוסייה צפויה לעבור ירידה במהלך שלושת הדורות הבאים, בעיקר בגלל ההשפעה של מינים פולשים.[6]
לקריאה נוספת
- Birding Israel: Swinhoe's Storm Petrel - Oceanodrama monorhis - פירוט תצפית מ-19 באפריל 2003 במפרץ אילת (באנגלית)
- עידו שניידרמן, מחברת הנדירים: תצפית ים בלתי נשכחת ביסעורונים פסיפים, באתר הצפרות הישראלי, 18 באוקטובר 2022
- אילנה קוריאל, לראשונה: להקת יסעורונים פסיפיים נצפתה בישראל, באתר ynet, 18 באוקטובר 2022
קישורים חיצוניים
- תצפיות, קטעי וידאו, תמונות וקולות של יסעורון פסיפי, באתר eBird
- הקלטות אודיו של יסעורון פסיפי, באתר xeno-canto
הערות שוליים
- ^ ערד בן דוד, יסעורון פסיפי Hydrobates monorhis, באתר מרכז הצפרות הישראלי
- ^ Jobling, James A. (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. pp. 196, 259. ISBN 978-1-4081-2501-4.
- ^ Beolens, Bo; Watkins, Michael (2003). Whose Bird? Men and Women Commemorated in the Common Names of Birds. London: Christopher Helm. pp. 331–332.
- ^ "Taxonomic Updates – IOC World Bird List" (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-07-29.
- ^ Carles Carboneras, Francesc Jutglar, Eduardo de Juana, Guy M. Kirwan, Swinhoe's Storm-Petrel (Hydrobates monorhis), version 1.1, Birds of the World, 2021 doi: 10.2173/bow.swspet.01.1
- ^ 6.0 6.1 6.2 Swinhoe's Storm-petrel (Hydrobates monorhis) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
- ^ "Recently recategorised species". BirdLife International (2012). נבדק ב-15 ביוני 2012.
{{cite web}}: (עזרה)
