יעקב ברגלס
יעקב ברגלס (15 באוקטובר 1884 – אפריל 1963) היה בנקאי יהודי שביקש בשנת 1939 לקדם רעיון של יישוב מאה אלף פליטים יהודים במחוז יונאן שבסין.
חייו
ברגלס נולד בגליציה לסולומון ופאני ברגלס. הוא למד ב-Sophien Gymnasium בברלין ובשנת 1907 הקים את חברת ברגלס ואחיו (Berglas Bros), שעסקה בבנקאות ומסחר, והחזיקה משרדים בלונדון ובברלין. בשנות ה-20 וה-30 כיהן כנשיא התלמוד תורה של ברלין. בשנת 1930 הוא נשא לאישה את מרגוט לבית ארונסדורף. בשנת 1935 נאלץ להימלט מגרמניה בעקבות עליית הנאצים לשלטון, ועבר להתגורר בשאנגחאי.[1] שם הוא ניהל התכתבויות עם ראשי השלטון הלאומני הסיני במטרה למצוא מקום מקלט לפליטים היהודים מגרמניה.
ביוני 1939 כינס ברגלס מסיבת עיתונאים במלונו בשאנגחאי, ובה הציג את תוכניתו ליישוב מאה אלף פליטים יהודים במחוז יונאן. על פי התוכנית, הממשלה הסינית תעניק לפליטים היהודים זכויות וחובות שוות לאלו של התושבים הסינים, ותאפשר להם להתיישב ביונאן ובבירתה קונמינג. היהודים מצדם יביאו סיוע כספי מיהודי ארצות הברית ואנגליה לפיתוח מחוז יונאן, שהיה זקוק לכח אדם משכיל ומקצועי לצורך פיתוחו. על פי התוכנית, כל פליט נדרש להביא עמו 200 דולר לצורך מחיה לשנה, ותהיה הנהלה מרכזית שתדאג להכשרה מקצועית ולהקמת בנק קואופרטיבי. ברגלס הציג מכתבים של ראשי ממשל סינים, בהם צ'יאנג קאי שק[2] ואת תמיכתו של סאן פו, בנו של סון יאט-סן, אשר תמך גם בבית לאומי ליהודים בארץ ישראל. התמיכה של הסינים בתוכנית נבעה בין השאר מאמונה שיחס הוגן ליהודים יביא ליחס חיובי מצד ארצות הברית כלפיהם.
אף על פי שהיה סקפטי לגבי הצלחת הפרויקט, העיתונאי מארק גיין, שייצג בשנגחאי את הוושינגטון פוסט, סייע לברגלס להפיץ את תוכניתו בין כלי התקשורת, במטרה לעורר את דעת הקהל בעולם למצוקתם של הפליטים היהודים בשנגחאי, והתוכנית זכתה לתהודה רבה.[2] ברגלס יצא לארצות הברית לגייס כספים לצורך תוכניתו, שם תפסה אותו מלחמת העולם השנייה, שהיו שטענו שהיא שגרמה לכך שתוכניתו לא יצאה אל הפועל.
תוכניתו של ברגלס התקבלה בהסתייגות על ידי מנהיגי ארגוני העזרה היהודיים. אלכס פריידר, נשיא ועד הסיוע לפליטים יהודיים במנילה, כתב שהתוכנית מעוררת חשד בהיותה תוצר של אדם בודד ולא ארגון מוכר.[3] גם מחלקת המדינה של ארצות הברית הסתייגה מהתוכנית, וגם הממשלה הסינית הביעה הסתייגות מהתוכנית בגלל החשש שהממשלה הסינית תאבד שליטה על קבוצה כה גדולה של זרים. אולם באופן רשמי נימקה הממשלה הסינית את הסתייגותה בכך שהתוכנית היא בקנה מידה גדול מדי, ועל כן בלתי מעשית או מקדימה את המאוחר. עם זאת הסכימו הסינים להקל על כניסת יהודים ולהבטיח להם הגנה מאפליה על רקע גזעי או דתי.[4]
לאור כישלון תוכניתו, נשאר ברגלס בארצות הברית, התאזרח בה, והתגורר בניו יורק עד מותו בשנת 1963.
הערות שוליים
- ^ American Jews: Their Lives and Achievements ; a Contemporary Biographical Record, 1947, p. 172
- ^ 2.0 2.1 Mark Gayn, Journey from the East, A. A. Knopf, 1944, pp. 245-248
- ^ Pamela Rotner Sakamoto, Japanese Diplomats and Jewish Refugees , Praeger, 1998, pp. 84-85
- ^ Marcia Reynders Ristaino Port of Last Resort, Stanford University Press, 2003, pp. 117-118
