בית מלון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חדר במלון

בית מלון (או בקצרה: מלון) הוא מוסד המספק לינה בתשלום לטווח קצר. המתקנים הניתנים בחדר במלון עשויים לנוע בין מזרן באיכות צנועה בחדר קטן ועד לסוויטות גדולות. מלונות קטנים במחירים נמוכים יותר עשויים להציע רק את השירותים והמתקנים הבסיסיים ביותר לאורחים. מלונות גדולים יותר, במחיר גבוה יותר עשויים לספק מתקנים נוספים לאורחים כגון בריכת שחייה, טרקלין עסקים, שירותי שמרטפות, מתקני כנסים ואירועים, מגרשי טניס או כדורסל, אולם התעמלות, מסעדות, וספא.

חדרי המלון ממוספרים בדרך כלל (או נקראים בשמות כאשר מדובר במלונות עם מספר חדרים מועט ובצימרים) כדי לאפשר לאורחים לזהות את החדר שלהם. חלק מהמלונות מציעים ארוחות, בין אם זאת ארוחת בוקר בלבד, כמו שקורה בחלק ניכר מהמלונות, או חצי פנסיון (כולל ארוחת ערב) ופנסיון מלא (3 ארוחות ביום), מצב הקיים בעיקר במלונות נופש ובמלונות יוקרתיים. ביפן, מלונות כמוסות מספקים חדרים זעירים המתאים רק לשינה ולמתקני רחצה משותפים. המבשר של המלון המודרני היה הפונדק של אירופה של ימי הביניים. במשך תקופה של כ-200 שנה מאמצע המאה ה-17 שימשו פונדקים כמקום לינה למטיילי דרכים. פונדקים החלו לתת מענה ללקוחות עשירים יותר באמצע המאה ה-18. ומלונות כפי שאנו מכירים כיום החלו להופיע בעולם המערבי החל מסוף המאה ה-18. מלונות התרבו ברחבי מערב אירופה וצפון אמריקה בתחילת המאה ה-19, ומלונות יוקרה החלו להופיע בחלק המאוחר של המאה ה-19.

פעולות המלון משתנות בגודל, בתפקוד, במורכבות ובעלות. רוב בתי המלון וחברות האירוח הגדולות קבעו סטנדרטים בתעשייה כדי לסווג סוגי מלונות. מתקן יוקרתי של מלון בשירות מלא מציע שירותים יוקרתיים, חדרי אירוח בשירות מלא, מסעדה, ושירות אישי ברמה הגבוהה ביותר, כגון קונסיירז', ושירות חדרים. מלונות בוטיק הם מלונות עצמאיים קטנים יותר, שאינם ממותגים, שלעיתים קרובות מכילים מתקנים יוקרתיים. בתי מלון קטנים עד בינוניים מציעים כמות מוגבלת של שירותים באתר. ישנם מלונות בסיסיים יותר המציעים אירוח בסיסי עם מעט שירותים. מלונות שהות ממושכת הם מלונות קטנים עד בינוניים המציעים אירוח לטווח ארוך יותר בשירות מלא בהשוואה למלון מסורתי.

מוטל הוא מלון קטן בגודלו עם גישה ישירה לחדרים בודדים ממגרש החניה. מספר בתי מלון נכנסו לתודעת הציבור דרך התרבות הפופולרית, כמו מלון ריץ בלונדון. חלק מהמלונות בנויים במיוחד כיעדים בפני עצמם, למשל המלונות הגדולים בלאס וגאס ואתרי נופש. סוכנויות נסיעות רבות מציעות "חבילת נופש", הכוללת חדר במלון במשותף עם שירותי תיירות נוספים, דוגמת כרטיס טיסה, אפשרות השכרת רכב, כרטיס כניסה לאירוע בידור/ספורט וכדומה.

נכון לשנת 2017, בית המלון הגבוה בעולם הוא JW מריוט אשר נמצא באיחוד האמירויות הערביות והמתנשא לגובה 335 מטרים. המלון נפתח בשנת 2012.

סוגי בתי מלון

קיימים סוגים רבים של בתי מלון. ניתן למיינם על פי קריטריונים שונים.

מלון עסקים

מלון עסקים מאופיין בכך שקהל היעד העיקרי שלהם הוא אנשי עסקים שמגיעים למטרות עבודה. מאפיינים של מלונות עסקים זה מיקומם באזורי תעסוקה שאינם בהכרח אזורים תיירותיים, ובניגוד למלונות נופש, עיקר הפעילות שלו הוא בימי חול ולא בסופי שבוע ובחופשות. הריהוט בלובי מותאם לכך שישמש לעבודה. וכך גם החדרים מותאמים לאנשים שמגיעים בעיקר בגפם.[1]

מלון נופש

מלון נופש או ריזורט (מאנגלית Resort) הוא מתקן לינה בשירות מלא, המיועד בעיקר לנופשים וממוקם בדרך כלל במקומות בהם מגיעים לרגיעה או בילוי, כגון חופי ים, אגמים, ואתרי סקי. ההבדל בין מלון 'פשוט' למלון נופש טמון במגוון השירותים והשירותים המוצעים. מלון נופש כולל בדרך כלל פעילויות בידור ופנאי, מה שמבדיל אותו ממלונות עירוניים בקנה מידה קטן יותר, צימרים או מלונות בוטיק. מלונות נופש מתפקדים למעשה כמוסדות עצמאיים, המספקים את רוב צרכיו של הנופש בזמן שהוא נשאר במקום: מלבד לינה אתרי הנופש מספקים 3 ארוחות ביום, בריכות שחייה (שלעיתים כוללות מגלשות מים), מופעי בידור, מועדונים, ומרכזי קניות. לכן מלונות הנופש מאוד פופולריים בקרב משפחות. חלק ממלונות הנופש יכולים לפעול על בסיס עונתי (כמו מלונות באתרי סקי הפועלים בחורף בלבד, או מלונות בחופי הים הפועלים רק בקיץ) במקום כל השנה. במקרים שבהם אתר הנופש ממוקם רחוק מהעיר, אתר הנופש מספק את כל התשתית הדרושה (זהו 'כפר' בעצמו).[2]

מלונות בשדות תעופה

מלונות הנמצאים בסמוך לנמלי תעופה. מופיעים בעיקר בשדות תעופה גדולים עם יותר מ-30 מיליון נוסעים בשנה בהם יש אחוז גבוה של נוסעים במעבר. מלונות מהסוג הזה מכוונים בדרך כלל לקהל או של אנשי עסקים, של אנשי צוות אוויר, או לנוסעים אשר יש להם המתנה ארוכה בין טיסות הדורשת לינה. מלונות מסוימים עשויים לספק שירותי הסעה ("שאטלים") בין המלון לשדה התעופה. מחיר השהייה בחלק ממלונות בנמלי התעופה מתומחר לפי שעה, ולא לפי לילה כמקובל ברוב המלונות.[3].

בתי מלון עירוניים

בתי מלון במרכזי הערים משמשים נוסעים עסקיים ותיירים כאחד. לעיתים קרובות תיירים מעדיפים מלון במרכז העיר, קרוב לאטרקציות תיירותיות בעיר. בעוד שהנוסע העסקי יזדקק גם למיקום הנוח אך עשוי להזדקק למלון עם מתקנים רלוונטיים[3].

מלונות יוקרה

מכוונים לקהל לקוחות עתיר ממון. הם מספקים מסעדות וטרקלינים יוקרתיים, שירות מלא, שירותי קונסיירז' וגם מתקני אוכל פרטיים.

שירותים מקובלים במלון

תלי דלת "נא לא להפריע" ("Do not disturb") על ידית דלת בבית מלון.

השרות הבסיסי שכל מלון (להוציא מלון כמוסות) מספק לאורחיו הוא חדר ללינה ובו מיטה מוצעת, ריהוט בסיסי וחדר רחצה. רוב בתי המלון מספקים שירותים נוספים, אשר נועדו להנעים את שהותם של האורחים בהם. בהתאם לסוג, כמות ואיכות השירותים הנוספים, נקבעת רמת המלון ודרגתו. ככל שהמלון מספק רמת שירות גבוהה יותר - הוא עשוי לגבות תשלום גבוה יותר בעבורם. במלונות מסוימים, עשויים להיות חדרים בעלי רמות שונות של אבזור ושירותים הניתנים לאורחים: החל מהרמה הבסיסית של לינה וארוחת בוקר בלבד, עד לסוויטות או חדרים מפוארים, בעבורם נדרשים המתארחים לשלם מחירים גבוהים במיוחד.

המלונות רבים מספקים שירותים, אשר נועדו להנעים את שהותם של המתארחים בו. שירותים אלה עשויים להיכלל במסגרת עלות השהייה הבסיסית של האורח בחדר, או "שירותי אקסטרה" - הניתנים בתמורה לתשלום נוסף.

השירותים במלון מתחלקים לשלושה סוגים:

  • שירותים המסופקים על ידי המלון והנכללים בדרך כלל במסגרת עלות השהייה בחדר:
    • מיני בר או מקרר קטן, לאחסון מוצרי מזון של האורח, הדורשים קירור. עם זאת, אין האורח יכול להשתמש במוצרים מטעם המלון, אשר נמצאים בתוכם זה מכבר, טרם הגעתו.
    • מקלחת, שירותים ותמרוקים שונים.
    • טלוויזיה עם חיבור לרשת הכבלים או הלוויין.
    • כספת לאחסון חפצי ערך.
    • חיבור לאינטרנט.
  • שירותים המסופקים על ידי המלון ואשר אינם נכללים במסגרת עלות השהייה בחדר; ניתנים בתמורה לתשלום נוסף בלבד:
  • שירותים העשויים להיכלל במסגרת עלות השהייה בחדר, או להינתן בתמורה לתשלום נוסף:
    • ערכת קפה הכוללת: קומקום חשמלי ומצרכים להכנת קפה ותה.
    • קבלת חבילות ודברי דואר בשם האורח. לעיתים, עשויים מלונות לקבל חבילות גם טרם הגעת האורח למלון.
    • בריכת שחייה, באם קיימת במלון.
    • סידור החדר והחלפת מצעים בכל יום.
    • חדר כושר.

דירוג בתי מלון

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – דירוג מלונות

מחירם של בתי מלון מצביעים על איכות ומגוון השירותים המוצעים על ידם. בעקבות העלייה העצומה בתיירות ברחבי העולם במהלך העשורים האחרונים של המאה ה-20, הסטנדרטים, במיוחד אלו המתייחסים לתקנים מינימליים, השתפרו בהרבה. נקבעה מערכת דירוג, על מנת לאפשר השוואה נאותה בין בתי המלון. השיטה הנפוצה ביותר היא שיטת הכוכבים, במסגרתה נמדדת איכות בתי המלון על פי סקלה של אחד עד חמישה כוכבים. ככל שמספר הכוכבים גדול יותר, כך האיכות גבוהה יותר.

מאז שנות ה-2000, החלו בתי מלון לזכות בדירוג לא פורמלי באמצעות ביקורות גולשים, לדוגמה באתר TripAdvisor. ככל שגבר השימוש בפלטפורמות אינטרנטיות להזמנות של בתי מלון, כך גם גברה השכיחות של כתיבת ביקורות באינטרנט על ידי אורחי המלון. בעוד שדירוג הכוכבים המסורתי עסק בעיקר בשירותים ובמתקנים שבית המלון מציע, ביקורות גולשים עוסקות בעיקר במענה על ציפיות ומשמשות מעין "בקרת איכות" בעבור בתי המלון. ביקורות הגולשים יצרו אפוא דרך חדשה בעבור המלונות להבין טוב יותר את הצרכים של הלקוחות שלהם.[4] מחקר ישראלי של ד"ר נירה יקואל ופרופ' עליזה פליישר מהחוג לניהול מלונאות ותיירות של האוניברסיטה העברית, בחן את ההשפעה של ביקורות גולשים על מחיר המלונות ב-Booking.com בפריז, לונדון, וברצלונה.[5] הממצאים הראו קשר חיובי מובהק בין ביקורות הגולשים ובין מחיר המלון: לקוחות עשויים לשלם יותר עבור מלונות המקבלים ביקורות גולשים טובות.

דירוג בכוכבים בישראל

בשנת 2014, החזיר משרד התיירות את דירוג המלונות באמצעות שיטת הכוכבים, לפי הסטנדרט האירופי (HotelStars.EU), אולם באופן התנדבותי שאינו מחייב את בתי המלון להצטרף אליו. במקביל, נאסר השימוש הלא רשמי בדירוג בכוכבים ונעשו מאמצים רבים לשכנע את בתי המלון לקבל את הדירוג החדש. אך נכון ל-2015 ללא הצלחה רבה, כיוון שמלונאים רבים מתנגדים לדירוג הכוכבים החדש בטענה שהוא מיותר, ושכיום הסטנדרט הקובע הוא ביקורות גולשים.[6]

בתי מלון בישראל

הקמת מתקן אכסון מלונאי בישראל מאושרת רק על קרקע בעלת ייעוד למלונאות או במגרשים שאושרו לשימוש זה, בהליכים סטטוטוריים מתאימים. מתקני אכסון תיירותיים לסוגיהם נדרשים לענות על כל הדרישות הסטטוטוריות, בין היתר בנושאי תכנון ובניה, בטיחות, בריאות, שוויון עבור בעלי מוגבלויות, תקנות לפי חוק השוויון, תקנות שירותי תיירות, תקנות איסור הלבנת הון (אגרות לעניין נותני שירותי מטבע), תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר), רישוי עסקים, תנאי תברואה נאותים בבריכות שחיה, התקנת מקומות חניה, מטבחים, שרותי כיבוי אש, תקנות פיקוד העורף, תקנות בזק, שמירה על ניקיון, דיוק ואמת בפרסום לגבי המתקנים והשירותים הניתנים, מחיר ותשלומים נוספים, מדיניות ברורה לגבי ביטולי הזמנות ועוד.[7]

על פי נתוני התאחדות המלונות בישראל, היו בישראל בשנת 2020 55,693 חדרי מלון: מתוכם כ-11,091 בירושלים, 10,987 באילת, כ-8,768 בתל אביב-יפו, 4,581 בטבריה, 4,054 בעין בוקק, 2,082 בנתניה, ו-1,601 בהרצליה ו-1,593 בחיפה[8].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הדס שפר, מצאו נישה: בתי מלון עסקיים, באתר כלכליסט, ‏16 בינואר 2014
  2. ^ Patrick L, man, Resort Hotel Definition / Meaning, Xotels (ב־American English)
  3. ^ 3.0 3.1 Types of Hotels / Classification of Hotel by type, setupmyhotel.com
  4. ^ UNWTO (2014). Online Guest Reviews and Hotel Classification Systems
  5. ^ Yacouel, N., & Fleischer, A. (2012)., The role of cybermediaries in reputation building and Price premiums in the online hotel market ,, Journal of Travel Research, 51(2)
  6. ^ רינה רוזנברג קנדל, בתי המלון בישראל קיבלו רגליים קרות: מסרבים לדירוג בשיטת הכוכבים, באתר TheMarker‏, 11 ביוני 2015
  7. ^ משרד התיירות הישראלי תקנים פיזיים לתכנון וסיווג מתקני אכסון תיירותי.
  8. ^ מלונות תיירות וחדרים ביישובים נבחרים, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ‏2020


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0