יעקב גרטי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב גרטי
לידה 18 באוקטובר 1938
ביירות, לבנון הגדולה
פטירה 7 באוקטובר 2025 (בגיל 86)
ענף מדעי בוטניקה
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים (בוגר)
אוניברסיטת תל אביב (מוסמך, דוקטור)
מנחה לדוקטורט מרגלית גלון
מעסיק אוניברסיטת תל אביב

יעקב גַרטי (Garty;‏ 18 באוקטובר 19387 באוקטובר 2025) היה בוטנאי ישראלי, פרופסור לבוטניקה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' וייז באוניברסיטת תל אביב, שהתמחה בחקר חזזיות ובפרט בחזזיות כביואינדיקטורים ((אנ') מַחְוָונים ביולוגיים) לזיהום והשפעתו של זיהום אוויר על הפיזיולוגיה של החזזית.

ביוגרפיה

גרטי, בנם של וילי גולדנטל ופְלורֵט גרטי[1] (לבית לוי), יוצאת בולגריה,[2] נולד בסתיו 1938 בביירות[1] שבלבנון, וב-1943, בגיל חמש, הגיע עם אמו לארץ ישראל. המשפחה התיישבה במושבה רעננה, שם למד בגן ילדים ובבית הספר העממי (כיום בית הספר מֶגֶד),[3] ולאחר מכן למד חקלאות בבית הספר החקלאי "מקוה ישראל" (1952–1956). עם סיום לימודיו, התגייס לצה"ל ביולי 1956 ושירת עד ינואר 1959. עם שחרורו למד בשנים 1959–1961 ביולוגיה וחקלאות בבית המדרש למורים, מורות וגננות ע"ש שיין בפתח תקווה וקיבל תעודת הוראה. בשנים 19621965 למד לתואר בוגר בחקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנים 1969–1972 למד לתואר מוסמך בבוטניקה באוניברסיטת תל אביב (אותו סיים בהצטיינות[4]). התזה, שכותרתה הייתה "סקר פלוריסטי והכרת האקולוגיה של החזזיות בצפון ומרכז חצי האי סיני", נעשתה בהנחיית מרגלית גלון. משנת 1972 ועד 1979 המשיך ללמוד באותה האוניברסיטה ובהנחייתה של גלון לתואר דוקטור בבוטניקה. הדיסרטציה שלו הייתה בנושא "חזזיות כאינדיקטורים לזיהום אוויר".

במהלך לימודיו, שימש בשנים 19711977 כעוזר הוראה, ובשנים 19781980 כמדריך. לאחר סיום הדוקטורט, נסע למחקר פוסט-דוקטורט במחלקה לגאומיקרוביולוגיה באוניברסיטת אולדנבורג שבגרמניה המערבית לחודשים יולי–אוקטובר 1979, ובביולוגיה בתחנת המחקר מקמרדו שבאנטארקטיקה לחודשים נובמבר–דצמבר באותה השנה. לאחר שובו לישראל שימש כחוקר במחלקה לבוטניקה ובמכון לחקר שמירת הטבע (INCR) באוניברסיטת תל אביב מ-1980 עד 1984. באפריל 1984 התמנה למרצה בכיר, וביולי 1988 קיבל קביעות. בנובמבר 1993 קודם לדרגת פרופסור חבר, ובספטמבר 2005 התמנה לפרופסור מן המניין.

גרטי היה חבר האגודה הבין-לאומית לחקר החזזיות (International Association for Lichenology,‏ IAL) מ-1973 ועד למותו, האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה (1973), האגודה הישראלית למדעי הצמח (1986), האגודה הישראלית לחקר חמצן ורדיקלים חופשיים (2000), וחבר כבוד של האגודה האיטלקית לחקר החזזיות (Societa Lichenologica Italiana) מ-2002 ועד למותו.

גרטי השתתף בקביעות בתוכנית "שלושה שיודעים" ששודרה ברדיו כאן תרבות, ובערוץ הטלוויזיה כאן 11, שם עסק בנושאים רבים: סוקולנטים ("קקטוסים"), שרכים, שרפים וענברים, חזזיות ועוד.

נפטר ב-7 באוקטובר 2025. הותיר אחריו אישה, רחל, וארבעה ילדים. התגורר בגני עם.

ספריו

  • מרגלית גלון, יעקב גרטי, חזזיות ישראל: (מדריך מאויר); צילם: עמיקם שוב, תל אביב: עם עובד, תש"מ 1979.
  • יעקב גרטי, צמחי תרבות; חריזה: יהודה אטלס; ראש הפרויקט: רות סטרול-נוביק; צילומים: אייל ברטוב [ואחרים], תל אביב: רמות; מרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי – בית הספר לחינוך – אוניברסיטת תל אביב ('הספרייה של מבט לגן'), תשס"ט 2009.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב גרטי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Who's who in Science and Engineering, 2008, p. 584.
  2. יעל גרטי, נחטפים במהירות: כעכי שומשום, באתר ynet, 31 במאי 2009.
  3. לאה קליין, ספר הזכרונות של גן מלכה, כיוון חדש, 193 (יולי 2013), עמ' 3; לאה קליין, פרופסור יעקב גרטי מציג תערוכת ציורים, כיוון חדש, 202 (אפריל 2014), עמ' 10.
  4. מוסמכים חדשים באוניברסיטת תל-אביב: מדעי החיים: בוטאניקה, דבר, טור 2, 7 ביוני 1973.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יעקב גרטי41976538Q16131690