האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה (ע"ר) היא אגודה מקצועית בעלת יסודות בני ארבעים שנה של שיתוף פעולה בין אנשי אקולוגיה ומדענים בתחומי הסביבה. חוסנה וייחודה של האגודה עומד על בסיס חבריה הכולל את מרבית אנשי המדע בתחומי האקולוגיה והסביבה בישראל, חלקם חוקרים ואנשי אקדמיה וחלקם אנשי מקצוע מובילים במגזר הציבורי, העסקי והאזרחי.
מטרות
מטרותיה העיקריות של האגודה הן:
- קידום התחום של מדעי הסביבה והאקולוגיה בישראל;
- חיזוק מעמד הקהילה המדעית בקרב הציבור;
- הגברת המודעות הציבורית לתחומי מדע אלה ולחשיבותם לאיכות הסביבה;
- יצירת חיבורים בין אנשי מדע למקבלי החלטות;
- והבאת ידע מדעי בפני קובעי מדיניות הסביבה בישראל.
היסטוריה
האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה מקיימת פעילות רצופה מאז 1970, במהלכן קיימה עשרות כנסים, פרסמה אלפי מחקרים, ותרמה רבות להכרה וליוקרה של תחומי המדעים הללו. לאגודה חשיבות ויוקרה לאומיים ועולמיים שמקורם בגודלה, בחשיבות המחקרים המוצגים בה ובתחום הרחב שחברי האגודה עוסקים בהם. לאורך השנים נעה האגודה בין רצון להשפיע על סדר היום הציבורי ועל קביעת מדיניות וזאת על ידי הבעת עמדות בסוגיות סביבתיות, ובין מדיניות שלפיה אין לקבוע ולפרסם עמדות כאגודה, מתוך רצון לשמר מגוון דעות כמקובל באקדמיה.
תחילת דרכה של האגודה בשנת 1970 בפגישה שזימן פרופ' עזרה זוהר (אז רופא בבי"ח תל השומר, מומחה לתזונה וקצין רפואה ראשי בצה"ל לשעבר) בביה"ח תל השומר בהשתתפות אנשים שיש להם עניין בנושא האקולוגיה והסביבה לדון בדבר הקמת האגודה. מייסדי האגודה היו בעיקר חוקרים מתחומי האקולוגיה, ההנדסה, המים ותחומי סביבה אחרים, אשר החלו מגלים את הקשרים המחקריים והישומיים בין תחומים אלו, ונזקקו לבמה לצורך החלפת ידע מדעי. בין מייסדי האגודה בלטו היושב ראש הראשון של האגודה- פרופ' עזרה זוהר, פרופ' לב פישלזון, פרופ' זאב נווה, פרופ' מיכאל ורבורג, פרופ' יעקב תדמור ופרופ' הלל שובל.
האגודה הוקמה על רקע של חוסר שביעות רצון מפעילות גופי שמירת הטבע הגדולים בישראל של אותם שנים ומהגישה האקדמית לנושא שמירת טבע. באותן שנים הגישה הרווחת הייתה הגישה הרומנטית של שימור הטבע מפני פיתוח, שקיבלה ביטוי טיפוסי בהעמדת שמורות טבע כחזות הכל, תוך הפרדה המוחלטת בין האדם (החי מחוץ לשמורות) לטבע (המתקיים בתוכן). האגודה קמה על מנת להנחיל את התפיסה כי יש קשר אמיץ בין הגישה האקולוגית לגישה החברתית ולעודד התייחסות לאדם ולחברה במערכת השיקולים בנוגע לניהול מערכות טבע. היו אלה ימי הבראשית של התנועה הסביבתית בארץ, עת הוקמו גם "השרות לשמירת איכות הסביבה" (1973), לימים המשרד לאיכות הסביבה, וארגון חיים וסביבה (1974), לימים ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים.
בעת הקמתה של האגודה היה ויכוח חריף בין המדענים בעלי הגישה האקולוגית הקלאסית (שעניינה התפתחות אקוסיסטמות) לבין מדענים שגישתם הייתה תואמת למה שמוגדר היום סביבה (המונח "סביבה" במשמעות environment עוד לא היה מקובל אז). הפשרה הייתה קביעת שמה של האגודה - "האגודה הישראלית לאקולוגיה" ולנושאים האקולוגיים הוקדשו במפגשים המדעיים מושבים נפרדים. לקראת סוף שנות ה-70 תחילת שנות ה-80, החלו לפעול במסגרת האגודה יותר ויותר חוקרים מתחומי האקולוגיה והביולוגיה, שלפני כן מצאו מסגרות אחרות לקיום מפגשים מדעיים. שילוב זה בין חוקרים מתחומים רחבים כל כך הביא לשגשוגה של האגודה. רב התחומיות של חברי האגודה הביאה לרצון לבטא זאת גם בשמה הרשמי על מנת להבהיר כי האגודה עוסקת לא רק באקולוגיה אלא גם במדעי הסביבה. בשנת 1984 החליטה אספת חברי האגודה, לאחר דיון דרמטי וסוער, להוסיף את הביטוי "ומדעי הסביבה" לשמה- האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה. יושבת הראש הנוכחית של האגודה היא פרופ' מיכל גרין ומנכ"לית האגודה היא ד"ר נטע ליפמן.
פרויקטים עיקריים
כתב העת "אקולוגיה וסביבה"
האגודה מוציאה לאור את "אקולוגיה וסביבה - כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה". כתב העת משמש אכסניה בין-תחומית למאמרים ומחקרים בעברית העוסקים בסוגיות סביבתיות עכשוויות בישראל ובמה למפגש ולדיון ציבורי בין הקהילייה המדעית, קובעי מדיניות, אנשי ממשל וארגונים סביבתיים בנושאים סביבתיים המעסיקים את הציבור בישראל.
הגיליון הראשון יצא בינואר 2010 ומדי שנה רואים אור ארבעה גיליונות חדשים של כתב העת.
הוועידה השנתית למדע ולסביבה
לאורך שנות קיומה קיימה האגודה כינוסים רחבי היקף בכל שנה, אשר הם ליבת הפעילות של האגודה. האגודה הניחה תשתית להצגת מחקר מדעי - בכנסי האגודה, ולפרסום המחקר - בחוברות התקצירים הנלוות. לאורך השנים הייתה זאת במה מרכזית, ולאורך שנים רבות אף הבמה היחידה, להצגת בעברית של מחקר מדעי סביבתי שבוצע בישראל. בעידן הפרה-אינטרנט זה היה אף המקום היחידי בו ניתן היה להציג מחקרים, להתעדכן בחידושי המחקר בתחומים השונים וליצור מחקר רב תחומי.
פעילות ייחודית בנוף הישראלי, היא קיום כנסים בינלאומיים באופן סדיר, כל 3-4 שנים, החל משנת 1981, בהשתתפות 600-800 איש, מתוכם 100-200 חוקרים המגיעים מחו"ל, חלקם חוקרים מהטובים בעולם.
זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
במאי 2014 השיקה האגודה סוכנות ידיעות למדע ולסביבה - "זווית" - שמציעה לכלי התקשורת בישראל כתבות, ראיונות ומידע נוסף בנושאי מדעי הטבע והאקולוגיה.
ממשק - תוכנית יישום מדע בממשל
תוכנית ממשק אמונה על חיזוק שיתוף הפעולה וקידום הדו-שיח בין הקהילה המדעית ובין קובעי המדיניות הציבורית בישראל (להמשך קריאה בנושא). ממשק חרתה על דגלה להיטיב את התמיכה המדעית שבבסיס גיבוש מדיניות ציבורית בעלת היבטים סביבתיים בישראל, באמצעות שילוב ידע מתחום מדעי הסביבה והאקולוגיה בתהליכי קבלת ההחלטות וביישומו בגופי הממשל.
רשת מומחי הסביבה של ישראל
האגודה מבקשת לתת מענה לצורך הגדל והולך במידע זמין בעברית אודות חוקרים ומחקרים בתחומי הסביבה והאקולוגיה. מידע זה דרוש לטובת חיזוק שיתוף הפעולה הבין תחומי, רישות קהילת החוקרים ואנשי המקצוע, ויצירת קשר ישיר למקבלי ההחלטות, ארגוני הסביבה והציבור הרחב הזקוק לידע זה בעבודתו. מאגר המידע יחיד מסוגו, היקפו ונגישותו בארץ, ובשל חשיבותו, זמין לכול.
קישורים חיצוניים
- אתר "אקולוגיה וסביבה"- כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה
- "זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"
- ממשק- תוכנית יישום מדע בממשל
