יעקב קליין (כימאי)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. יעקב קליין (נולד ב-1949[1]) הוא פרופסור מן המניין במחלקה לחומרים ופני שטח במכון ויצמן למדע. חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. לקליין הישגים מחקריים פורצי דרך במדע הטְרִיבּוֹלוֹגְיה (אנ') (חֵקֶר תהליכי שחיקה מכנית). בזכות מחקריו על תכונות של חומר מעובה רך, מדעי הפולימרים ומדע פני השטח (אנ'). שיטות עבודתו המדעית אומצו על ידי מעבדות מחקר רבות ברחבי תבל.[2]
ראשית חייו וקריירה
קליין נולד בתל אביב-יפו, ישראל וסיים בית ספר תיכון באנגליה. לאחר שירותו הצבאי בצה"ל בשנת 1970, חזר קליין לאנגליה ולמד לתארים ראשון ושני באוניברסיטת קיימברידג'. את עבודת התזה כתב בהנחיית הפיזיקאי דוד תבור, חלוץ מדע הטריבולוגיה. קליין קיבל מלגת מחקר ולאחריה מלגה בסנט קתרינס קולג' בקיימברידג' בין 1976 ל-1984. הוא השלים פוסט-דוקטורט במחלקה לחקר פולימרים במכון ויצמן בין השנים 1977–1980, ולאחר מכן עבד כמתרגל (University Demonstrator) במחלקה לפיזיקה בקיימברידג' וכמדען בכיר במכון ויצמן. בשנת 1984 מונה לפרופסור חבר במכון ויצמן ובשנת 1987 לפרופסור מן המניין. הוא עמד בראש המחלקה לחקר הפולימרים של המכון בשנים 1989–1991. בין השנים 1998–2000 היה יו"ר המועצה המדעית של מכון ויצמן.
באוקטובר 2000 קליין עזב את המכון לתקופה קצובה, ומונה לראש המעבדה לכימיה פיזיקלית ותאורטית באוניברסיטת אוקספורד. בשנת 2007 חזר למכון ויצמן. הוא עמית באקסטר קולג' באוקספורד.
במהלך הקריירה שלו, קליין היה מרצה אורח בקליפורניה-סנטה ברברה, אוניברסיטת פרינסטון, בית הספר הפוליטכני הפדרלי של לוזאן, École Superieure de Physique et Chimie Industrielle, אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת צ'ינגחווה ואוניברסיטת בייהאנג.
קליין שימש יועץ מדעי לתאגידי ענק בינלאומיים שונים, בהם: פרוקטר אנד גמבל, קודאק, יוניליוור ואקסון מוביל.[2]
תרומתו למדע
על פי קורות חייו ”מחקריו הבסיסיים של פרופ' קליין החלו בפיזיקה של פולימרים, שבהם הוכיח לראשונה את תנועתם הנחשית של פולימרים סבוכים. כמו כן חקר כיצד מולקולות שונות וננו-חלקיקים הספוחים בפני שטח משנים את יחסי הגומלין בם, שלהם השפעה מכרעת על יציבותן של תפזורות. במאה ה-21 קליין מתמקד בחקר החיכוך (טריבולוגיה) ברמה הננומטרית; הוא גילה את תופעת סיכת המִיּום, שהיא הבסיס לתהליכי חיכוך וסיכה במערכות מימיות, ובעיקר בגוף החי, למשל במפרקים ובעיניים.”[3]
קליין חיבר, או היה שותף לכתיבה של יותר מ-290 מאמרים שהתפרסמו לאחר ביקורת עמיתים, וכיהן במועצות המערכת של מספר כתבי עת מדעיים.
עיטורי כבוד ופרסים
הוא היה פרופסור לכימיה ע"ש ד"ר לי, באוניברסיטת אוקספורד (2000–2007). קליין הוא עמית של החברה המלכותית לכימיה (2001) והוא גם עמית של החברה האמריקנית לפיזיקה (2003)[4] ושל המכון לפיזיקה הבריטי (2004).
קליין קיבל את פרס הפיזיקה הפולימרית מהאגודה האמריקאית לפיזיקה (1995),[5] ואת פרס החומר הרך והכימיה הביו-פיזיקלית של החברה המלכותית (2011).[6] הוא זכה במדליית הזהב של טריבולוגיה ממכון מהנדסי מכונות (IMechE) בשנת 2012, הפרס החשוב ביותר בתחום הטריבולוגיה בעולם.[7][8] פרסים בולטים נוספים כוללים את פרס החומר הנוזלי של האגודה הפיזיקלית האירופית (2017), פרס רוטשילד (2020), ופרס אירווינג לנגמייר של האגודה האמריקנית לפיזיקה (2021). בשנת 2013 נבחר לאקדמיה האירופית.[9] הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2016.
הערות שוליים
- ^ "Prof. Jacob Klein".
- ^ 2.0 2.1 Professor Jacob Klein - 2012 Tribology Gold Medal
- ^ פרופסור יעקב קליין - קורות חיים, אתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, דצמבר 2016
- ^ "APS Fellow Archive". APS. נבדק ב-15 בספטמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Polymer Physics Prize". www.aps.org (באנגלית). נבדק ב-2023-08-07.
- ^ "Soft Matter and Biophysical Chemistry Award". Royal Society of Chemistry (באנגלית בריטית). נבדק ב-2023-08-07.
- ^ "IMechE Tribology Gold Medal Laureates | Institution of Mechanical Engineers". www.imeche.org. נבדק ב-2020-12-22.
- ^ Tribology Gold Medal. International Tribology Council
- ^ Jacob Klein. Academia Europaeea - The Academy of Europe
קישורים חיצוניים
- דף הבית של פרופסור יעקב קליין באוניברסיטת אוקספורד
- עמוד הבית של פרופ' קליין במכון ויצמן
