יעקב רייפמן
יעקב רייפמן (ביידיש: רייפמאנן; א' בניסן תקע"ח, 7 באפריל 1818 - י"ד בחשוון תרנ"ה, 13 בנובמבר 1894) היה חוקר אוטודידקט ומחבר פורה, היסטוריון של היהדות ומלומד עברי. דמות אניגמטית שנעה על קו התפר שבין חדש לישן, חבר החברה הגבוהה של תנועת ההשכלה היהודית ושומר תורה ומצוות.
ביוגרפיה
נולד ב-7 באפריל 1818, לצבי הירש ורחל רייפמן, בכפר וואגוב (לאגאוו) (אנ') הסמוך לאפטא. בשנת תקפ"ב (1822), בעקבות שריפה שכילתה את ביתם ורכושם, עקרו בני המשפחה לעיר אפטא, עיר הולדתו של אביו. בין השנים תקפ"ד-תקצ"ג למד אצל דייני אפטא, אך שיטת הלימוד שהייתה כמקובל בבתי המדרש בפולין, בדרך הפלפול, ובמעבר בין סוגיות לסוגיות, לא מצאה חן בעיניו; הוא העדיף לימוד מסודר לפי סדר דפי המסכת בצורה שיטתית ובשלמות. הוא הפך לאוטודידקט וניסה להתקדם בלימודיו בכוחות עצמו. אפטא היהודית הייתה עיר בעלת אוריינטציה חסידית, ורייפמן הצעיר שלא אהב את הגישה, עזב את משפחתו ונסע ללובלין.
למרות גילו הצעיר (15 או 16) ניסה להקים בלובלין בית ספר מודרני, אך נתקל בהתנגדות של הקהילה החסידית המקומית שמנעה ממנו את תוכניתו. בעקבות אותו אירוע ניהל מלחמה מתמדת מול אנשי החסידות בכל המקומות אליהם הגיע במשך חייו. הוא נישא לטשרנה מיימון בתו של יוסף מיימון משברשין (אנ') הסמוכה ללובלין, ועבר לגור שם. בתקופה שלאחר נישואיו השתלם בפילוסופיה יהודית והתכתב עם גדולי תנועת ההשכלה היהודית ורבנים המקורבים לתנועה.
הוא פרסם מרעיונותיו ומחקריו בכל כתבי העת של תנועת חכמת ישראל, והציג את עצמו כמקורי וביקורתי, אך קומם עליו הן את השמרנים והן את הרפורמים, השמרנים ראו בפתיחותו לביקורת "יותר מפתחה של מחט", והרפורמים ראו בו עדיין את איש בית המדרש הישן. הוא גם ספג ביקורת על עצם תקפות מחקריו וטיעוניו, שד"ל כתב לו: ”מתון מתון ידידי, שקול דבריך במאזני צדק, ואל תמהר לכתבם על ספר, ואחר כתיבתם אל תמהר לשלחם החוצה, אבל שים עיניך עליהם כאילו איש אחר כתבם, אז תצרפם כצרוף כסף, וכל ההשערות החלושות תחרים, וכל הסברות המיוסדות על אבני תוהו תזרה הלאה, אז תחכם”.[1] אך למעשה היה חבר מקובל בין חברי חכמת ישראל, וניהל תכתובות עם כל המי ומי בחברה זו: שי"ר, יש"ר, שד"ל, גייגר, יוסט, חיות, שטיינהיים, פירסט, קירכהיים, זק"ש, ריב"ל, שזח"ה, בובר, ועוד רבים וטובים.
למרות כישוריו וקשריו, לא מצא רייפמן מי שיעסיק אותו בצורה מכובדת, וחי במשך שנים בעניות מחפירה. רבי אלעזר הורוויץ מחבר שו"ת "יד אלעזר", ויל"ג, ניסו לסדר לו תפקידים שונים ללא הצלחה. יש התולים את אי הצלחתו בכך שלא היה מקובל על החברה, ולא מצא את מקומו בשסע שבין הישן לחדש. מקורבו המשורר י.ל. פרץ תיאר את עולמו המלא סתירות, ואת דיכאונו וחרטותיו: ”את הרושם הקשה ביותר עושה עלי יעקב רייפמן. אדם המוצא שיבושים בתנ"ך, יותר ממה שאנו מוצאים ראשי תיבות ב"פרי מגדים", ואין הוא נוטל את ידיו מתוך נטלה שנסדקה שפתה, ולובש טלית קטן הרי אני בא אליו באחד הימים הוא איננו בבית, ואני מוצא על השולחן פיסות נייר מתגלגלות... חומר לאוטוביוגרפיה שלו... אני מעיין ומוצא שנולד האיש פעמיים: פעם ביום הכיפורים, יום שבו כל דג מפרפר מאימה, וכנסת ישראל מתמוגגת בדמעות, מלאה תשובה וחרטה; ופעם השניה, לידה קשה מזו, בתשעה באב, בשעה שכנסת ישראל מהלכת קדורנית, והיא עטופה שחורים ומנהמת כיונה. אני עומד ומעיין בזה, והנה עומד הוא, היהודי גבה הקומה מגודל השיער השחור, ומנהם מתוך נחת רוח, והרי הוא מחייך ושואל: ומה בעיניך? יפה כתבתי? ואין הוא מסתפק בזה... חייב הוא לקרוא לפנינו שיר משלו. הוא, עש הספרים שאינו נותן לפתוח אשנב בחדרו והוא נושם תמיד אופל ואבק הספרים, רואה פתאום בחלומו- כרם...”.[2]
משפחתו
לרייפמן נולד בן יחיד בשם נתן, עליו כתב: תחת הון ועושר ומעדני תבל ומחמדיה אשר הִשָׁנִי אלוקי, נתן לי בן רב תושיה ובקי גדול בתלמוד ובפוסקים ראשונים ואחרונים, ואחרוני אחרונים, והוא מורה הוראה בלובלין ומהולל לאביר מורי הוראה וירא ה' מרבים. שמו נתן, ומלבדו אין לי עוד לא בן ולא בת, ואך הוא הנו חבלי וחלקי בחלד, ואך בו לבדו כל שעשועי". אשתו של רייפמן נטתה אחרי החסידות, והתייעצה עם הרבי מלובלין רבי לייבלה, אם להרחיק את בנה מבעלה הנוטה להשכלה. הרבי שאל אותה אם בעלה נוטל את ידיו בכל בוקר, ומשהשיבה בחיוב, השיב שאין חשש באשר ליראת השמים שלו ואל לה להרחיק את בנו ממנו.[3] ואולם לפי עדות אחרת, בנו לא ישב שבעה אחרי פטירתו, כדינם של היוצאים לתרבות רעה ו"פורשים מדרכי ציבור".[4]
רייפמן נפטר חסר כל ומשפחתו ידעה חרפת רעב[5].
כתביו
- תבנית הבית (זולקווא תר"ד) - שש שאלות ותשובות בעניינים תורניים
- פשר דבר (ורשה תר"ה) - 22 עניינים שונים בתלמוד הבבלי והירושלמי
- תולדות רבנו זרחיה הלוי (פראג תרי"ג)
- קול מבשר (פראג תרי"ט) - ספר מקדים לקראת מהדורה מדעית של "הלכות גדולות"
- חוט המשולש (פראג תרי"ט) - שלושה עניינים: א. ידיעת חכמי התלמוד בשפות שונות. ב. תולדות המשלים היהודיים. ג. הערות על "מבחר הפנינים"
- ארבעה חרשים (פראג תר"ך) - ניתוח של ארבעה ספרים: א. בן סירא. ב. ספר חסידים. ג. סדר התפילה. ד. שאילתות דרב אחאי משבחא
- משלוח מנות (פראג תר"ך)
- מועדי ערב (וילנא תרכ"ג)
- תעודת ישראל (ברלין תרכ"ח)
- קן צפור (ברלין תר"ל)
- מה לך נרדם (איידטקוהנען תרל"ג)
- אמרות יעקב (איידטקוהנען תרל"ג)
- שדה ארם (ברלין תרל"ה) - מחקרים על תרגום אונקלוס
- אור בקר (ברלין תרל"ז)
- מנחת זיכרון (ברסלאו תרמ"א)
- חובת האב לבנו (פטרסבורג תרמ"ב)
- רוח חדשה (פרסבורג תרמ"ה)
- אהל יששכר: תולדות ר' יששכר הכהן בעל ספר "מתנות כהונה" וקורות ספריו (פרעמישל תרמ"ז)
- סנהדרין (ברדיטשוב תרמ"ח)
- דרכי המתרגמים הארמים באוריהם (סט. פטרסבורג תרנ"א)
- עיונים במשנת הראב"ע, בעריכת נפתלי בן מנחם (ירושלים: מחברות לספרות, תשכ"ב)
בשנת תש"ן יצאו בניו יורק, כל ספרי יעקב רייפמאן מהדורת צילום בשני כרכים, הכוללים את כתביו שבדפוס ומאמרי הערכה שכתבו אחרים אודותיו.
- מאמרים
- מפענח נעלמים (תרמ"א-תרמ"ג), סדרת מאמרים במאסף "אוצר נחמד"
- תולדות רבנו בחיי, בתוך: אלמה, תרצ"ו, עמ' 69–101
לקריאה נוספת
- יהודה אריה קלוזנר, י.ל. פרץ ויעקב רייפמאן, "העבר", טז (תשכ"ט), 131–140
- יהודה אריה קלוזנר, "מודעה" של ר’ יעקב רייפמאן, "קריית ספר", מה (תש"ל), 623–626
- משה אונגרפלד, "חכמת המסכן": על ר’ יעקב רייפמן, הפועל הצעיר מא, 17 (תשל), עמ' 23–24
- דב הימן, התכתבות ר’ יעקב רייפמן ובני דורו, "סיני", קיב (אב-אלול תשנ"ג), עמ' קצג-רכ
קישורים חיצוניים
- עליו
- מאיר הרשקוביץ, תתן אמת ליעקב, הדרום, יח, ניו יורק תשכ"ד, עמ' 35–78, באתר היברובוקס
- מ. סולם, מאיר הילדסהיימר ומאיר הרשקוביץ, מילואים ל"תתן אמת ליעקב", הדרום, כא, ניו יורק תשכ"ה, עמ' 142–171, באתר היברובוקס
- מאיר הרשקוביץ, "ונספחו על בית יעקב", הדרום, כב, ניו יורק תשכ"ו, עמ' 142–146, באתר היברובוקס
- רייפמן, יעקב, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- חיים כהן, יעקב רייפמן, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- יעקב רייפמן, באתר הספרייה היהודית הווירטואלית (באנגלית)
- מכתבים ליעקב רייפמן, באוסף הספרייה הלאומית הרוסית
- על כתביו ומכתביו
- מאיר הרשקוביץ, "והקשרים ליעקב" (מכתבים מרבי יעקב רייפמן), הדרום, כג, ניו יורק תשכ"ו, עמ' 126–150, באתר היברובוקס
- מאיר הרשקוביץ, הערות על "מגילת אסתר" ועל "תרגומי אסתר" להחכם ר’ יעקב רייפמאן, הדרום, כה, ניו יורק תשכ"ז, עמ' 195–204, באתר היברובוקס
- חיבוריו
- פשר דבר, ורשה, תר"ה, באתר היברובוקס
- מאמר חוט המשולש, פראג, תרי"ט, באתר היברובוקס
- קול מבשר - מנשר מקדים למהדורת ספר הלכות גדולות, פראג, תרי"ט, באתר היברובוקס
- תולדות אבי משפחת רפאפורט, וויען, תרל"ב, באתר היברובוקס
- מנחת זכרון, ברסלאו, תרמ"א, באתר היברובוקס
- פשר דבר, ורשה, תר"ה, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ מתוך: אגרות שד"ל, אגרת 341, עמ' 829.
- ^ י. ל. פרץ, מצוטט אצל ישראל לוין לתולדות היהודים בזמושץ, בתוך: זאמושץ בגאונה ושברה, תל אביב, תשי"ג, עמ' 65–66.
- ^ נחמן שמן, לובלין: שטאט פון תורה, רבנות און חסידות, טורונטו 1951. עמ' 424 הערה 11, מצוטט אצל הרשקוביץ, תתן אמת ליעקב (להלן "קישורים חיצוניים"), הערה 171.
- ^ מ. סולם, מילואים ל"תתן אמת ליעקב" (להלן "קישורים חיצוניים").
- ^ חיים נח מלניק, הצופה בארץ רוסיה; א. הר"ר יעקב בכרך ז"ל, המגיד, 7 בינואר 1897.
