רבי יהודה לייב איגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יהודה לייב איגר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהודה לייב איגר
לידה תקע"ו
פטירה כ"ב בשבט ה'תרמ"ח (בגיל 72 בערך)
לובלין
מקום קבורה לובלין
מקום מגורים לובלין
רבותיו רבי מנחם מנדל מקוצק, רבי מרדכי יוסף ליינר
חיבוריו "תורת אמת", "אמרי אמת"
אב רבי שלמה איגר
אדמו"ר ה־הראשון
תרי"ד – כ"ב בשבט התרמ"ח
תלמידו רבי צדוק הכהן מלובלין ובנו רבי אברהם איגר מלובלין ←

רבי יהודה לֵייבּ אֵיגֶר (כונה רבי לֵייבַּלֶ'ה; תקע"הכ"ב בשבט תרמ"ח, 1888) היה נכדו של רבי עקיבא איגר ותלמידם של רבי מנחם מנדל מקוצק ורבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצא, בעל "מי השילוח". בשנת תרי"ד החל לכהן כאדמו"ר בלובלין. מייסדה של חסידות לובלין.

ביוגרפיה

נולד בפוזנא (כיום פוזנן בפולין), לרבי שלמה איגר רבה של קאליש ופוזנא, בנו של רבי עקיבא איגר, ולבתו של הרב ישראל הירשזון מוורשה. נישא לבתו של רבי עזריאל גרטשטיין מלובלין, ובמשך שנים אחדות היה סמוך על שולחן חותנו.

כדרך אבותיו, גם ר' לייבל'ה היה ממתנגדי החסידות. בהשפעת אחדים מחסידי לובלין נסע, לרבי מנחם מנדל מקוצק והפך לתלמידו. כאשר עזב רבי מרדכי יוסף ליינר את הרבי מקוצק, פרש יחד איתו והיה נוהג לנסוע אליו. עם פטירת רבי מרדכי יוסף ליינר, הכתירוהו החסידים לאדמו"ר, והיו באים להסתופף בצלו. אחר פטירתו מילאו את מקומו חברו רבי צדוק הכהן מלובלין ובנו רבי אברהם איגר מלובלין.

צאצאיו

בנו רבי אברהם אייגר (תר"וכ"ב בטבת תרע"ד), החל לכהן כאדמו"ר בלובלין לאחר פטירת אביו. ספרו "שבט מיהודה" על התורה נדפס לאחר מותו.[1]

  • בתו, קיילה נחמה, בזיווג ראשון נישאה לרבי שאול ידידיה אלעזר טאוב, האדמו"ר ממודז'יץ (בנם הוא רבי שמואל אליהו טאוב) התגרשו ובזיווג שני לרבי ירמיה קאליש מאופולה.
  • רבי שלמה איגר (תר"לה' בתמוז ת"ש), האדמו"ר מלובלין. לאחר פטירת רבי מאיר שפירא מלובלין כיהן במשך תקופה מסוימת כמנהל ישיבת חכמי לובלין.[2] ספרייתו נחשבה לאחד האוספים התורניים הגדולים בפולין. לאחר כיבוש פולין על ידי הצבא הגרמני ברח לוורשה ושם נפטר. בלווייתו השתתפו אלפים.
  • רבי אלתר עזריאל מאיר איגר. (תרל"גה' בתמוז תש"א) כיהן כאדמו"ר בפילוב וממנה עבר לוורשה. התפרסם כגדול בתורה. חיבר את הקונטרסים "אבני זיכרון" על הש"ס, ו"הצעת תקנת נחוצה" ו"תקנת רבים" שעסקו ביוזמתו למניעת חשש של איסור ריבית מהמון העם על ידי קביעת תקנה כללית של "היתר עסקה". גדולי הדור דנו ברעיון זה[3], אך למעשה התקנה לא התפשטה.[4]
    • בנו, רבי שלמה אלעזר איגר חתנו של הרב דוד ויינפלד[5], התמנה לאדמו"ר במקומו בפילוב נספה בשואה.
    • בן נוסף, רבי יהודה לייב איגר, היה נשוי לרחל, בתו של האדמו"ר מסוקולוב-קוצק, רבי יצחק זליג מורגנשטרן.
      • נכדו, רבי מנחם מנדל איגר, כיהן כאדמו"ר בניו יורק משנת ת"ש.

חסידות לובלין בארץ ישראל

בנו של רבי שלמה אלעזר איגר, רבי אברהם אייגר (תרע"דכ"ח בתשרי תשס"ג), עלה לארץ ישראל. החל לכהן כאדמו"ר בשנת תש"ה. התגורר בבני ברק ושם הקים לו בית מדרש. קברו בבית הקברות שומרי שבת.

האדמו"ר רבי שלמה איגר מלובלין

חתניו של רבי אברהם הם:

לקריאה נוספת

  • שמעון הירשלר, יהודה לקדשו, תל אביב תשנ"ט, חלק א'.
  • יצחק אלפסי, החסידות, מעריב, 1977, עמ' 208
  • אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות יג, ירושלים, תשי"ח, עמ' צא-קנח.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שבט מיהודה - חלק א', לובלין תרצ"ה, באתר HebrewBooks
    שבט מיהודה - חלק ב', לובלין תרצ"ה, באתר HebrewBooks
  2. ^ [1]
  3. ^ משנת אהרן חלק א' סימן כ'.
  4. ^ אבני זיכרון, לובלין תרח"צ, באתר HebrewBooks
    תקנת רבים, ורשה תר"צ, באתר HebrewBooks
    קובץ דרושים, סימן לח, עמ' 94, פיוטרקוב תרפ"ד, באתר HebrewBooks
  5. ^ חותנם של רבי אברהם ויינברג מסלונים - תל אביב ושל רבי ישראל אלתר מגור מנישואיו השניים.
  6. ^ מוטי אהרונוביץ, האדמו"ר מאמשינוב השתפך בדמעות, באתר בחדרי חרדים, 14 באוקטובר 2010
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0