רבי יעקב רקח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יעקב רקח)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יעקב רקח
שער הספר "שערי תפילה" לרבי יעקב רקח
שער הספר "שערי תפילה" לרבי יעקב רקח
לידה 1800
תק"ס
טריפולי
פטירה 2 באפריל 1891 (בגיל 91 בערך)
כ"ג באדר ב' תרנ"א
מקום פעילות טריפולי, לוב
בני דורו ר' חיים פלאג'י, ר' חיים בנימין פונטרימולי, ר' שלום עגיב
חיבוריו שלחן לחם הפנים, שערי תפילה, קול יעקב

רבי יעקב רקח (ה'תק"ס, 1800 - כ"ג באדר ב' תרנ"א, 2 באפריל 1891, טריפולי, לוב) היה ראש ישיבה, מחכמי יהדות טריפולי.

ביוגרפיה

נולד בטריפולי, לרב שלמה רקח שהיה נינו של הרב מסעוד חי רקח[1] מחבר הספר מעשה רקח על הרמב"ם. הוא סירב לשמש בתפקיד רבני רשמי מטעם הקהילה וחי חיי עוני וצמצום, לפרנסתו עבד כמנהל חשבונות בחברה גדולה.

נשא לאשה את בתו של ר' אהרון ואתורי. ובנו היה המשורר והרב רבי אברהם רקח, ורבי כמוס רקח.

אחיו היה רבי ציון חיים רקח.

ייסד את ישיבת רבי יעקב בטריפולי, בסמטת בוארץ מס' 44, והחזיק אותה מכספו האישי. בספריית הישיבה נמצאו 1000 ספרים שונים וכתבי יד יקרי ערך, בישיבת למדו מדי ערב הלכה, וביום השבת התאספו בעלי המלאכה ולמדו מדברי פרשני המקרא על פרשת השבוע. מבנה הישיבה נהרס בהפצצה אווירית בימי מלחמת העולם השנייה.

עמד בקשר מכתבים עם רבים מגאוני הרבנים בני דורו, כמו: רבי חיים פלאג'י,[2] ורבי חיים בנימין פונטרימולי, מחבר הספר פתח הדביר.

הוא המקור לאימרה: האוכל דג ביום ד"ג ניצל מד"ג, אמרה המעודדת את מנהג אכילת הדגים ביום השבת - שכן אותיות דל"ת וגימ"ל יחד בגימטריה הם שבעה, רמז ליום השביעי, על מנת להינצל מ"דין גהינם".[3]

ספריו

שער הספר "קולו של יעקב"

כאמור, חיבר רבנו ספרים רבים. להלן רשימה של ספריו:

א. שולחן לחם הפנים – ספרו המרכזי של רבינו העוסק בענייני הלכה, זהו חיבור ענק בן שבעה כרכים, חידושים וביאורים על השו"ע. הספר נקרא על שם השולחן שעמד במקדש. הדפסתו מחדש של הספר טרם הושלמה.
ב. שערי תפלה – ה'תר"ל (1870), בענייני התפילה. במהדורה מקוונת בויקיטקסט (ובמהדורה סרוקה, באתר כתבים עבריים - היברובוקס)
ג. ויגד יעקב - ה'תרכ"ו (1866) ונדפ"מ בשנת תשע"ב, הגדה של פסח.
ד. פרסומי ניסא – ה'תר"ך (1860), ענייני חודש ניסן והגדה של פסח ובסופו חידושים מאחיו ר' ציון. (במהדורה סרוקה, באתר כתבים עבריים - היברובוקס)
ה. קול יעקב – ה'תרי"ב (1852), על פרשיות השבוע. (במהדורה סרוקה, באתר כתבים עבריים - היברובוקס)
ו. קולו של יעקב - ה'תרנ"ג (1893), פירוש על פרשיות השבוע וההפטרות. (במהדורה סרוקה, באתר כתבים עבריים - היברובוקס)
ז. דרך ישר – ה'תרכ"ד (1864) ונדפ"מ בשנת תשע"ג, בעניין הנהגות האדם בכל ימי חייו.
ח. מעטה תהילה ה'תרי"ח (1858), פירוש על ספר תהילים. (במהדורה סרוקה, באתר כתבים עבריים - היברובוקס)
ט. טוב להודות - ה'תרל"ד (1874), פירוש על ספר תהלים.
י. קשורים ליעקב – ה'תרי"ח (1858) ונדפ"מ בשנת תשע"ג, קינות וסגולות.
יא. אורח מישור – ה'תרכ"ג (1863) ונדפ"מ בשנת תשע"ג, מהדורה מורחבת של הספר קשורים ליעקב.
יב. בכורים לה' - ה'תרל"ד (1874), עם הקדמה בעניין מנין המצוות.
יג. מכתב ליעקב - ה'תרל"ד (1874), ספר לחג השבועות עם הקדמה בעניין מנין המצוות.
יד. ישועות יעקב - ה'תרל"ז (1877), פירוש על ההושענות (ככל הנראה הפירוש היחיד שחובר על ידי רב ספרדי להושענות).
טו. דרך החיים – ה'תר"ך (1860) ונדפ"מ בשנת תשע"ה, ענייני מוסר וסדר לימוד לעילוי נשמה, נדפס יחד עם הספר מים חיים לרבי יעקב מימון, בסופו מעט חידושים מאחיו ר' ציון.
טז. מיני מרקחת – ה'תרכ"ג (1863), קונטרס העוסק בנושאים שונים בהרחבה, נדפס בסוף ספר "מעשה רקח" שההדירו רבינו ואחיו.
יז. מקרא מגילה - ה'תשנ"ג (1993), פירוש על מגילת אסתר.

ייתכן שספרים נוספים שחיבר אינם נמצאים בידינו ונותרו בכתב יד.

ספר שערי תפילה

ספרו שערי תפילה ראה אור בשנת תר"ל (1870), הספר דן בדיני תפילה, מנהגיה, נוסחאותיה, מקורותיה ודינים לקריאת חק לישראל. ספר זה נדפס שוב בשנת תשמ"ד במהדורה מחודשת. הספר מהווה ליקוט מקיף בעניינים בהם עסק, כך למשל בעניין הנענוע בתפילת שמונה עשרה אסף 39 פוסקים הדנים בנושא. דוגמה נוספת בעניין חתימת ברכת למינים ומלשינים אם יחתום "שובר אויבים מכניע זדים" או "שובר אויבים מכניע מינים" אסף 58 פוסקים הדנים בנושא ומכריע לחתום "ומכניע זדים". בעניין המאחר לבוא לבית הכנסת ומצא ציבור בסוף פסוקי דזמרא ואין לו מניין אחר להתפלל בו, אם יתפלל על פי הסדר או ידלג חלק מהמזמורים על מנת להתפלל עם הציבור, כאן ריכז המחבר כמאה פוסקים המכריעים לדלג ולהתפלל עם הציבור כדעת השולחן ערוך.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ בנו של ר' ברוך רקח בן ר' יצחק בן ר' מסעוד חי רקח.
  2. ^ מועד לכל חי בהשמטה בסופו, מכתבו של רבי יעקב רקח אל רבי חיים פלאג'י.
  3. ^ שלחן לחם הפנים, חלק ד, עמוד ג, סימן רמ"ב, פסקת: 'הרב': "ועל זה רמזו זכרונם לברכה: כל האוכל דג ביום ד"ג ניצול מד"ג, כי יום ד"ג רצונו לומר שבת - כי ד"ג עולה ז', ניצול מד"ג - מדין גהינם..." רמז זה הובא בעילום שם המחבר בספר בני יששכר, והרב שלום משאש תקף בספרו בחריפות את הנותנים לאימרה זו חשיבות הלכתית: "ורֹב ההמון נתעו בְּשַׁוְא - והוליכם שולל החרוז שהולידו הַפְּתָאִים, ונוסף גם הוא על שונאינו לשפוך עלינו בוז וקלון." (שאלות ותשובות מים חיים, חלק א' סימן ק"י, 'ואפריון נמטי')


תקופת חייו של רבי יעקב רקח על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0