מפרשי המקרא
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך מכיל כתיבה מנקודת מבט חילונית/אקדמית. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
פרשנות המקרא שלאחר חז"ל הם ספרי פרשנות וביאורים על סדר פסוקי התנ"ך. ספרי המפרשים נחלקים לשתי תקופות עיקריות, פרשנות הראשונים שהתחילה עוד בתקופת רבי סעדיה גאון עד רלב"ג, ותקופת האחרונים שתחילתה בתקופת רבי עובדיה ספורנו עד סוף האלף החמישי. להבדיל ממדרשי חז"ל אשר עוסקים בעיקרם בהוספת דברי אגדה ומדרשים, המפרשים עוסקים בליבון לשון הפסוקים והבהרתם, ציטוט והשוואה של דברי הגמרא והמדרשים.
הפירוש המפורסם ביותר והמקובל על כל המפרשים האחרים, הוא פירוש רש"י לתורה הכולל פירוש כמעט על כל התנ"ך, הפירוש מבוסס ברובו על מדרשי חז"ל ועוסק בהתאמתם לפשוטו של מקרא בהוספת תוספות נחוצות, ובביאור מילות הכתוב. על פירוש זה בלבד נכתבו עשרות חיבורים.
סגנון הפירוש שונה בין המחברים, לעיתים סגנון החיבור גם הושפע מרוח התקופה:
יש מהמפרשים שדבריהם עסקו גם בעומק כוונת פסוקי התורה – על דרך הפרד"ס (כדוגמת פירוש הרמב"ן), ויש מהמפרשים שנצמדו תמיד לפשוטו של מקרא גם אם הדברים לא תמיד היו בהתאמה מלאה לדברי חז"ל (כדוגמת פירוש האבן עזרא והרד"ק). בתקופת האחרונים מצויים יותר מפרשים אשר עסקו בעיקר בפירוש לפירושו של רש"י (כדוגמת המזרחי, הברטנורא והשפתי חכמים), מפרשים אשר הרחיבו יותר בדרשות עומק ותכחות מוסר (כדוגמת המהר"ל והכלי יקר), מפרשים אשר הרחיבו יותר על ענייני הסודות והרמז הטמונים בפסוקי התורה (כדוגמת האור החיים) ומפרשים אשר התמקדו גם בדקדוק כל מילה (כדוגמת המלבי"ם והעמק דבר).
בתחילת תקופת ההשכלה והרפורמה, ניסו רבים ממנהיגיהם לגעת גם בהגות פירוש התורה, חכמי ישראל שבאותה תקופה לחמו מלחמת חורמה בניסיון לשבש ולהתערב בביאור פסוקי התנ"ך. פירוש המלבי"ם על התנ"ך מבוסס על מלחמה זו (כעין מלחמת האבן עזרא במפרשי הקראים), וכן פירושם של הרש"ר הירש והרד"צ הופמן אשר את חיבורו על התורה כתב בתגובה לתנועת ביקורת המקרא שפשתה בתקופתו.
פרשנות קדומה
- פרשנות פנים מקראית
- פילון האלכסנדרוני, מצרים, (המאה ה-1)
- התרגומים - אונקלוס, ירושלמי, ויונתן בן עוזיאל
- רב סעדיה גאון (רס"ג), מצרים-בבל, ד'תרמ"ב - ד'תש"ב
פרשנות פילולוגית
- מנחם בן סרוק ד'תר"פ - ד'תש"ל בערך
- דונש בן לברט
- יהודה חיוג'
- רבי יונה אבן ג'נאח, (ד'תש"ס - ד'ת"ת)
- רבי משה אבן ג'יקטילה, (ד'ת"ת)
- רבי יהודה אבן בלעם, (ד'ת"ת)
- רבי תנחום הירושלמי (ה' אלפים)
פרשנות הראשונים
פרשני ספרד
- רבי אברהם אבן עזרא (ראב"ע), ד'תתמ"ט - ד'תתקכ"ד
- רבי שלמה בן אברהם בן פרחון, ד'תתקכ"א
- רבי משה בן נחמן (רמב"ן), ד'תתקנ"ד - ה'ל
- רבי בחיי בן אשר אבן חלוה ("רבינו בחיי"), ה'ט"ו - ה'ק
- רבי יעקב בן אשר ("בעל הטורים"), ה'כ"ט - ה'ק"ג?
- רבי יצחק עראמה ("בעל העקידה" - "עקידת יצחק"), ה'קס"א - ה'רצ"ד
- דון יצחק אברבנאל, ה'רל"ז - ה'ש"ח
פרשני צרפת
- רבי שלמה יצחקי (רש"י), ד'ת"ת - ד'תתס"ה
- רבי יוסף קרא (מהר"י קרא)
- רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם), ד'תת"ם? - ד'תתקי"ח?
- בעלי התוספות, ("דעת זקנים", "מושב זקנים", "הדר זקנים")
- רבי יוסף בכור שור
- רבי אליעזר מבלגנצי
- רבי חזקיה בן מנוח ("חזקוני")
- רבי יהודה בן אליעזר ("ריב"א על התורה")
- רבי יצחק ב"ר יהודה הלוי ("פענח רזא") נכדו של רבי שמואל מפלייזא
פרשני פרובנס
- רבי יוסף קמחי ד'תתס"ה - ד'תתק"ל בערך
- רבי משה קמחי, נפטר ב-ד'תתק"ן בערך
- רבי דוד קמחי (רד"ק) ד'תתק"ך - ד'תתקצ"ה
- רבי מנחם בן שמעון
- רבי יוסף אבן כספי, ה'ל"ט - ה'ק
- רבי לוי בן גרשום (רלב"ג) ה'מ"ח - ה'ק"ד
פרשני איטליה
- רבי ישעיה מטראני (רי"ד - חיבורו: "נימוקי החומש"), ד'תתק"ן? - ה'ט"ו?
- רבי עובדיה המון (חיבורו: "עמר נקא")
- רבי מנחם רקנאטי (ה'ן - ה'ק)
- רבי עובדיה ספורנו, ה'ר"ל? - ה'ש"י?
פרשני תימן
- רבי נתנאל בן ישעיה (חיבורו:"מאור האפלה"), ה'קכ"ט
- רבי אברהם בן שלמה (חיבר פירוש מקיף ויסודי על כל הנביאים והכתובים), ה'רכ"ב
- רבי זכריה הרופא (חיבורו:"מדרש החפץ"),סביבות שנת ה'תק'"ץ.
- רבי סעדיה עדני (חיבורו:"חמדת ישראל" על כל התנ"ך נחשב לעת עתה כאבוד עם עוד למעלה מ25 חיבורים בתורה מדע ורפואה שמיעוטם נמצא, כמו פירושו על הרמב"ם),בחיבוריו מוזכרות השנים ה'ר"ו-ה'רמ"ה.
- רבי דוד בן ישע הלוי חמדי (חיבורו "אלוגיז אלמוגני"-הקצר המספיק), ה'רמ"ז.
פרשני אשכנז
- רבי יהודה החסיד (סוף האלף החמישי, תחילת האלף השישי)
פרשני אלג'יר
| מפרשי המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | שמואל בן חפני הכהן גאון • רס"ג • רבי אברהם בן הרמב"ם | |
| פרשנים פילולוגיים ספרדים | מנחם • דונש • חיוג' • אבן ג'נאח • רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה • רבי יהודה אבן בלעם • רבי תנחום הירושלמי | |
| פרשני ספרד | רבי יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | רש"י • רבי יוסף קרא • רשב"ם • רבי אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • רבי אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובנס | רבי יוסף קמחי • רבי משה קמחי • רד"ק • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | רבי יהודה החסיד | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • רבי עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | רבי נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי | |
| פרשני אלג'יר | רבי יהודה אבן קריש | |
פרשנות האחרונים
- רבי עובדיה מברטנורא, ה'ר"י? - ה'ר"ס?
- רבי אליהו מזרחי (רא"ם), טורקיה, ה'רט"ו? - ה'רפ"ו
- רבי יהודא ליווא מפראג (מהר"ל מפראג) (חיבורו: "גור אריה"), ה'רע"ב - ה'שס"ט
- רבי מרדכי יפה (חיבורו: "לבוש האורה"), פולין, ה'ר"ץ - ה'שע"ב
- רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (חיבורו: "כלי יקר"), פולין, ה'ש"י? - ה'שע"ט
- רבי ידידיה שלמה רפאל מנורצי (חיבורו: "מנחת שי"), (תחילת ה'ש"ס)
- רבי שבתי בס (חיבורו: "שפתי חכמים"), ה'ת"א - ה'תע"ח
- רבי דוד אלטשולר ובנו רבי הלל אלטשולר (חיבוריהם: "מצודת דוד", "מצודת ציון"), (ה'ש"ס - ה'ת"ס)
- רבי חיים בן עטר (חיבורו: "אור החיים"), מרוקו, ה'תס"ג? - ה'תק"י?
- רבי דוד פארדו (חיבורו: "משכיל לדוד"), איטליה, ה'תע"ח
- רבי משה סופר ("חת"ם סופר"), סלובקיה, ה'תקכ"ב - ה'תקצ"ט
- רבי שמשון רפאל הירש (רש"ר הירש), גרמניה, ה'תקס"ח-ה'תרמ"ח
- רבי מאיר ליבוש (מלבי"ם), ה'תקס"ט - ה'תרל"ט
- רבי נפתלי צבי יהודה ברלין (נצי"ב) (חיבוריו: "העמק דבר", "הרחב דבר"), ה'תרע"ז - ה'תרנ"ג
- רבי אליהו בן אמוזג (חיבורו: "אם למקרא"), איטליה, ה'תקפ"ג - ה'תר"ס
- רבי דוד צבי הופמן (רד"צ הופמן) ה'תר"ג - ה'תרפ"א
- רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (חיבורו: "משך חכמה"), ה'תר"ג - ה'תרפ"ו
פרשנויות אקדמיות, משכילים, וביקורת המקרא
- שמואל דוד לוצאטו (שד"ל), ה'תק"ס - ה'תרכ"ה
- בנו יעקב, גרמניה, ה'תרכ"ב - ה'תש"ה
- שמואל לייב גורדון, ה'תרכ"ב - ה'תרפ"ג
- משה צבי סגל, ה'תרל"ו - ה'תשכ"ח
- משה דוד קאסוטו, ה'תרמ"ג - ה'תשי"א
- נפתלי הרץ טור-סיני, ה'תרמ"ו - ה'תשל"ג
- יחזקאל קויפמן, ה'תרמ"ט - ה'תשכ"ג
- אליה שמואל הרטום, ה'תרמ"ז - ה'תשכ"ה
- אשר ויזר, ה'תרס"ד - ה'תשמ"ב
- סדרת דעת מקרא, עם פירושיהם של עמוס חכם, יהודה קיל ועוד, בהוצאת מוסד הרב קוק.
- סדרת עולם התנ"ך, פירוש מדעי חדשני, בהוצאת דוידזון - עתי.
ביאור המקרא בזמנינו
- התנ"ך המבואר, של הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).
- חומש פשוטו של מקרא, בהוצאת "לשם"
ראו גם
לקריאה נוספת
- שרה יפת, דור דור ופרשניו : אסופת מחקרים בפרשנות המקרא, מוסד ביאליק, 2008
- הרב פרופ' עזרא ציון מלמד, מפרשי המקרא, דרכיהם ושיטותיהם, הוצאת מאגנס, ה'תשל"ה, מהדורה שנייה ה'תשל"ח.
- הרב פרופ' עזרא ציון מלמד, מחקרים במקרא בתרגומיו ובמפרשיו, הוצאת מאגנס, ה'תשמ"ד. ISBN 9652235156
- שרה קמין, בין יהודים לנוצרים בפרשנות המקרא, ירושלים: הוצאת מאגנס, ה'תשס"ט.
קישורים חיצוניים
- פרופ' גרשון ברין, קוים לאיפיון הפרשנות הביזנטית, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
- יהודה איזנברג, פרשנות המקרא - אוסף חיבורים פרשניים ומאמרים בנושא, באתר "דעת"
- יחיאל צבי מושקוביץ, פרשנות המקרא בימינו, באתר "דעת"
- פרשנות המקרא הקדומה באתר לקסיקון תרבות ישראל.
- פרשנות המקרא בימי הביניים באתר לקסיקון תרבות ישראל.
