חק לישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"חֹק לישראל" (או בקיצור "חק") הוא מערך של חמישה ספרים הסודרים את חמשת חומשי התורה. הסדרה מסווגת כשיעור לימוד יומי על פרשיות התורה כסדרן.

התקנה

את תקנת הקריאה היומית "חק לישראל" יסד רבי חיים ויטאל על פי מנהג רבו האר"י כפי שכתב בהקדמתו ל"חק": ”סדר עסק התורה שהאדם חייב לקרוא בכל יום בקביעות, בסוד קביעת עתים לתורה”. מכיוון שנפסק בהלכות תלמוד תורה[1] שאדם חייב לקבוע עתים ללמוד תורה בכל יום, ולשלש את לימודו שליש במקרא, שליש במשנה, ושליש בתלמוד, תיקן האר"י סדר לימוד יומי שכולל את כל חלקי התורה.

יש שהקפידו ללמוד בסדר חק לישראל אחר תפילת שחרית בטלית ותפילין, על פי מנהג האר"י. בעוד לבעלי הבתים היה זה הלימוד העיקרי באותו יום, אצל יהודי חבאן התימנים, לא למדו גמרא או משנה כלל, אלא רק את ה"חק לישראל".

המנהג ללמוד בחק לישראל נפוץ מחד אצל יהודים יוצאי עדות המזרח[דרוש מקור], ומאידך בקרב חסידים[2]. רבי אלימלך מליזנסק העריץ את החיד"א והרבה ללמוד בספריו, ומכאן הופץ המנהג החסידי ללמוד ב"חק"[דרושה הבהרה]. רבי לוי יצחק מברדיטשוב אף הוא הפליג במעלת הלימוד וכתב בהסכמותיו כי ”מצווה גדולה להגות בו תמיד בכל יום בבוקר בבוקר לקיים מצות קביעות התורה”[דרוש מקור]. רבי יחזקאל שרגא משינאווא היה מייחס ללימוד הזה סגולות מופלאות לפרנסה, כמליצה על פי לשון הגמרא "חוק - לישנא דמזוני הוא (תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף טז עמוד א). גם בקרב אדמו"רים לימוד ה"חוק" נפוץ. רבי יואל מסאטמר העיד כי בשעת הלימוד ב"חוק" הוא שואב את התשובות על שאלות ששואלים אותו כל יום, ורבי יהושע מבעלזא סירב לקבל אורחים לפני שסיים את הלימוד ב"חוק". הלימוד היה מנת חלקם של אדמו"רי קרלין, צ'רנוביל, ויז'ניץ ועוד. כמו כן בקיצור שלחן ערוך נכתב: "מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת תּוֹרָתוֹ קֶבַע, אֶלָּא שֶׁהוּא קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה . . . אַשְׁרֵי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֹק קָבוּעַ וְלֹא יַעֲבֹר, לִלְמֹד בְּסֵפֶר "חֹק לְיִשְׂרָאֵל" דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ"[3].

מבנה ה"חק"

הלימוד מסודר לימים א-ה כסדר דלהלן[4]:

  • פסוקי התורה נלמדים מתוך פרשת השבוע. מספר הפסוקים נקבע על פי היום בשבוע: ששה בימי ראשון ורביעי, ארבעה ביום שני, וחמשה בימי שלישי וחמישי, מיוסד על פי שם 'הוי"ה', יום ראשון ששה פסוקים ויום שני ארבעה שביחד הם 'י', יום שלישי 'ה', יום רביעי 'ו', ויום חמישי 'ה', ובליל שישי 'כ"ו' פסוקים נוספים (במידה ויש בפרשה זו) בגי' של שם הוי"ה, וביום שישי מסיימים את כל פסוקי הפרשה מתחילתה ועד סופה.
הלימוד בפסוקי התורה היא בשניים מקרא ואחד תרגום, וביום שישי כל פרשת השבוע בשניים מקרא ואחד תרגום[5].
  • פסוקי הנביאים נלמדים מתוך הפטרת הפרשה (פעמים נוספים קצת פסוקים מלפניו או מאחריו), כמספר הפסוקים שנלמד בתורה.
  • פסוקי הכתובים נלמדים מתוך ספר משלי מתחילתו ועד סופו (מלבד חמשה הפסוקים האחרונים) בפרשיות בראשית-נשא, ובפרשיות בהעלותך-וזאת הברכה מתוך ספר תהלים לפי היום, דהיינו יום ראשון ספר ראשון, יום שני ספר שני וכן הלאה, כשממשיכים כל שבוע מהמקום בו עצרו בשבוע החולף.
  • פרקי המשנה נלמדים על פי היום בשבוע: ביום ראשון פרק מסדר זרעים, ביום שני מסדר מועד וכן הלאה.
  • קטע הגמרא הוא מתלמוד הבבלי של פרק המשנה שנלמדה, על פי רוב מדברי אגדה בימי ראשון אחר סיום מסכת ברכות וההמשך אל שאר מסכתות סדר זרעים שאין עליהם תלמוד בבלי, נלמדים קטעים מתוך מסכת ברכות.
  • קטע הקבלה הוא מתוך ספר הזוהר על פרשת השבוע, מלבד פרשיות מטות-דברים שבהם קטע הקבלה עוסקת בעניני חורבן הבית והגלויות, ופרשיות ראה-וילך, שבהם קטע הקבלה עוסקת בעניני מצוות תשובה, ראש השנה ויום הכיפורים, ופרשת וזאת הברכה שבהם היא עוסקת בעניני חג הסוכות.

יוסף לחק

לסדר זה הוסיף החיד"א קטעי הלכה ומוסר וקראם על שמו "יוסף לחק".

  • קטעי ההלכה בפרשיות בראשית-וירא הם משו"ע, ובפרשיות חיי שרה-וזאת הברכה הם מרמב"ם. שלא עפ"י סדר קבוע וברור, אך פעמים שזה מקושר לעניני פרשת השבוע או לעיתוי בלוח השנה.
  • קטע המוסר מלוקט מהרבה ספרי מוסר קדמוניים, ללא שום סדר ברור ומסודר, פעמים שיום אחד הוא השלמה של היום שלפניו, ופעמים שזה מקושר לעניני פרשת השבוע או העיתוי בלוח השנה (וכגון בשבועות השובבי"ם שבהם עפ"י רוב הנושא הוא תיקון פגה"ב ושמיה"ב).
עוד הוסיף החיד"א, סדר לימוד גם ליום שישי לאחר קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, הכולל:
  • פרקי משנה מסדר טהרות
  • קטעי גמרא מתוך מסכת נידה שבסדר טהרות
  • קטע זוהר מענין שבת
  • קטע ההלכה גם על פי רוב מהלכות שבת

הוספות נוספות

במהדורת חק לישראל שנדפס ע"י מכון עוז והדר במימון מפעל החק העולמי, הוסיפו הם הוספות נוספות וכדלהלן:

בנוסף לפירוש על פירוש רש"י על תנ"ך, משנה מבוארת, גמרא מבוארת, זוהר מבואר, הלכה בוארת, מוסר מבואר, ומאורי אור-ביאור על אור החיים.

כוונות ותפילות קודם הלימוד

הרב חיים ויטאל כתב כוונות שיש לכוון ותפילות שיש לומר לפני קריאת כל קטע מהתורה, נביאים, כתובים, משנה, גמרא, הלכה וקבלה.   

חק לישראל השלם

במהדורות חק לישראל השלם שבדפוס ואונליין מופיעים הפסוקים מהתורה עם פירוש רש"י, המשנה עם פירוש רבי עובדיה מברטנורה, הגמרא עם פירוש רש"י, והזוהר עם תרגום לעברית.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א', הלכה י"א.
  2. ^ עי' מגן אברהם-טריסק, ועוד
  3. ^ שלמה גאנצפריד, קיצור שולחן ערוך
  4. ^ השיעורים נערכו על פי סדר הלימוד של האר"י כמתואר בספר "פרי עץ חיים". סדר הפסוקים והפרקים כפי שנהוג היום הודפס לראשונה על ידי רבי יצחק בן ברוך שחילק את ששת סדרי המשנה לששת ימות החול, והתאים את הסדר ללימוד מהיר ומסודר.
  5. ^ ר' חיים ויטאל בהקדמתו
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0