רבי יעקב שרגא זינגר
הרב יעקב שרגא פייבל זינגר (תרנ"ט, 1899 - ט"ז בתמוז תש"ב, 1 ביולי 1942) היה רבה האחרון של אוסטרובה הפולנית, נכדם של אדמו"רי אלכסנדר וחתן רבי יוסף מאמשינוב.
ביוגרפיה
נולד לרבי יצחק מאיר, רבה של אלכסנדר לודז', חתנו של רבי שמואל צבי דנציגר בעל ה"תפארת שמואל" מאלכסנדר. בילדותו התחנך אצל סבו האדמו"ר מאלכסנדר ובגיל 11 נשלח לקאליש ללמוד אצל סבו רבי אליהו זינגר אב"ד קאליש. אצל סבו זה למד מלבד גמרא גם הלכה והוראה וכבר בבחרותו התפרסם כלמדן ותלמיד חכם. למד גם בישיבת בית ישראל. בגיל 18 התארס ליוטא, בתו של רבי יוסף קאליש, אז רבה של אוסטרוב ולימים האדמו"ר מאמשינוב ונישאו בשנת תרע"ז באוסטרוב.
בשנת תרע"ח נפטר רבי מנחם מאמשינוב, ובנו רבי יוסף נקרא למלא את מקומו. הרב יעקב פייבל עזב יחד עמו לאמשינוב שם ישב ושקד על לימודו בהתמדה גדולה. את מקום חמיו ברבנות מילא רבי מאיר דן פלאצקי אשר נפטר בשנת תרפ"ח. שנתיים חיפשו תושבי העיר רב שימלא את מקומו ולא מצאו. באותם הימים הגיע רבי יוסף שכיהן כאדמו"ר מאמשינוב לביקור בעיר רבנותו לשעבר ותושבי העיר נזכרו בגעגועים בתקופת רבנותו ואז הועלתה ההצעה לקחת את חתנו רבי יעקב פייבל לכהן כרב וכך בט"ו בשבט תר"צ הוכתר לרבה של אוסטרוב. הרב זינגר התמסר לקהילתו וניהל את העיר בחכמה על פי עצת חותנו.
בשואה
בסוף שנת תרצ"ט החלו הנאצים להפציץ את העיר וכעבור שבוע נכנסו לעיר ומיד עם כניסתם רצחו חמישה עשר יהודים. הרב יעקב פייבל יחד עם כמה יהודים התעסקו בקבורתם והנאצים רצו להורגם בבית הקברות. בני המשפחה יללו והתחננו לנאצים והם שיחררו אותם חזרה לביתם. בראש השנה ת"ש לקחו הנאצים את הרב ואת מזכיר הקהילה והכריחו אותם לגזוז אחד לשני את זקנם ולאחר מכן התעללו בהם. הרב זינגר החליט לברוח לשטחים שהיו כבושים על ידי הרוסים אך לפני שהספיק נתפס שוב על ידי הגסטפו שדרשו ממנו להביא חמישה קילו זהב תוך 24 שעות. באותו לילה נמלט לזמברוב ומשם לסלונים (שהייתה אז כבר חלק מבלארוס בשליטת הרוסים) שם שהה אצל בן דודו רבי שלמה דוד יהושע וינברג האדמו"ר הצעיר מסלונים (חתן דודו ה"עקידת יצחק" מאלכסנדר).
בסלונים התאושש הרב זינגר והחל לדאוג לפליטי עירו ששהו בסביבה. הרב זינגר תכנן להמלט לווילנה שהייתה אז עצמאית בשלטון ליטא ושלח לשם את בנו הבכור הרב יחיאל מנחם למצוא דירה שם. בינתיים השתלטו הרוסים על וילנה ולאחר מכן בוטל ההסכם עם הנאצים ואלו האחרונים פתחו במבצע ברברוסה והשתלטו על סלונים. מיד עם הכיבוש החריבו הנאצים את העיר ורצחו יהודים רבים ביניהם רבה של העיר הרב יהודה לייב פיין. לאחר הרצחו של הרב פיין מילא הרב זינגר באופן לא רשמי את מקומו ברבנות וישב בוועד הקהל באופן קבוע, עזר בהספקה ועזרה לבני העיר והיה אחראי על ענייני הדת. בי"ד בתמוז תש"ב (29 ביוני 1942) החלו הנאצים לרצוח את יהודי העיר. הרב הסתתר עם אשתו ותשעת ילדיו אך למחרת הוצאו על ידי השוטרים הבלארוסיים ונשלחו לכלא ולמחרת בט"ז בתמוז נרצחו בשדרות צ'פלובה יחד עם יהודי העיר.
צאצאיו
בנו הבכור, הרב יחיאל מנחם (תרע"ט - ו' בחשוון תשמ"ט) שנשלח לווילנה על ידי אביו, נמלט כמו יהודים רבים יחד עם חברו יצחק טופולה לשנחאי ולאחר המלחמה היגר לארצות הברית שם נישא לרחל, אחותו של חבירו (בני הרב ישראל יעקב טופולה אב"ד סדוונא). בסוף שנות ה-80 החל לכהן כאדמו"ר מאלכסנדר ארצות הברית.
קישורים חיצוניים
- הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יעקב שרגא זינגער הי"ד", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 50, באתר HebrewBooks
- ספר יזכור לקהילת אוסטרוב עמ' 28, בספריית העיר ניו יורק.
