סלונים

סלונים
Сло́нім
מדינה	בלארוס
וובלסט	גרודנו
ראיון	סלונים
תאריך ייסוד	נזכרת לראשונה בכתובים ב-1252
שטח	46 קמ"ר
קואורדינטות	53°06′N 25°19′E / 53.100°N 25.317°E
	(למפת בלארוס רגילה) מינסק פינסק ברסט הומל גרודנו מוהילב ויטבסק אוקראינה פולין ליטא לטביה רוסיה סלונים

ערך זה עוסק בעיר בבלארוס. אם התכוונתם לפירושים אחרים, ראו סלונים (פירושונים).

כיכר השוק ורחוב פאראדנה (Paradna), נראים על גבי גלויה ישנה

סְלוֹנִים (בבלארוסית: Сло́нім; ברוסית: Сло́ним; בפולנית: Słonim; בכתיב יידי: סלאָנים) היא עיר במחוז משנה סלונים, במחוז גרודנו שבבלארוס. העיר נמצאת בצומת הנהרות שצ'ארה ואיסה, 143 ק"מ מדרום-מזרח לעיר גרודנו. בשנת 2005 מנתה העיר כ-51,500 תושבים.

סלונים נזכרת לראשונה בכתובים בשנת 1252 כ-"אוּסְלוֹנִים", ושלוש שנים מאוחר יותר כ-"וְסְלוֹנִים". לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה העיר בתחום הרפובליקה הפולנית השנייה.

בית הכנסת בסלונים

הקהילה היהודית בסלונים

בעיר סלונים התקיימה עד השואה קהילה יהודית ותיקה וגדולה. במאה ה-19 כיהנו בה כרבני העיר רבי דב בעריש אשכנזי בין השנים ה'תקצ"ה - ה'תר"ד שהשתייך למחנה המתנגדים, וכן רבי יעקב משה מסלונים נכדו של הגר"א עד שנת ה'תר"ט. אחר כמה שנים שלא כיהן בה רב, הגיע לכהן בה הרב יהושע יצחק שפירא, שכונה "ר' אייזל חריף" בשנת ה'תרי"ג, שהשתייך אף הוא למחנה המתנגדים, ובד בבד התבססה בעיר חצר חסידית הקרויה על שם העיר – חסידות סלונים.

בין מלחמות העולם נמנו בעיר כ-16,000 יהודים, כמחצית מתושביה, והתקיימה בה פעילות של המפלגות הציוניות, של אגודת ישראל ושל הבונד, תוך פעילות של מספר בתי ספר עבריים, והוצאה לאור של עיתונים יהודיים. הפעילות הציבורית היהודית בעיר נאסרה עם כיבושה בידי הסובייטים בספטמבר 1939. בתקופה הסובייטית הגיעו לעיר אלפי פליטים יהודים ממערב פולין, ומספר יהודיה הגיע לכ-22,000.

בשואה

אנדרטה לזכר נספי השואה מקהילת סלונים, בבית העלמין קריית שאול בתל אביב

ערך מורחב – גטו סלונים

ב-26 ביוני 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכבשה העיר בידי הגרמנים, ואלו החלו מיד בביצוע מעשי שוד ורצח בקרב יהודיה. בתחילת יולי הוטלו על יהודי העיר גזירות שונות, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב והחרמת רכוש.

ב-24 ביולי 1941 רצחו הגרמנים כ-1,250 גברים ונערים יהודים מהעיר ביער הסמוך לכפר פייטרלוויצ'ה, ובהם רב הקהילה יהודה פיין. לאחר מכן הוקם בעיר יודנרט, אשר נצטווה להעביר לשלטונות תשלומי כופר, ובמקרה אחד הוצאו להורג עשרה מחברי היודנרט ובני משפחותיהם.

בסוף אוגוסט 1941 רוכזו יהודי העיר בגטו שהוקם בה, בו נרצחו מעת לעת מאות יהודים. ב-14 בנובמבר 1941 שולחו קרוב ל-10,000 מיהודי הגטו שבעיר בסמוך לכפר צ'פיילוב ונרצחו בו בבורות ירי.

בדצמבר 1941 צומצם שטח הגטו שבעיר, והוא הוקף בגדר תיל. עם הבאת יהודים נוספים לגטו, הגיע מספר יושביו לכ-15,000 איש, ומאות מיושביו הועברו למחנות עבודה. בתקופה זו פעלה בגטו קבוצת מחתרת יהודית, אשר אגרה נשק.

מה-29 ביוני ועד ה-15 ביולי 1942 נערכה בגטו שבעיר אקציה המונית, בה פשטו עליו שוטרים מקומיים וליטאים, תוך הצתת בתים על יושביהם. בין 8,000 ל-10,000 מיהודי הגטו נלקחו לאתר פייטרלוויצ'ה, ונרצחו בו. במהלך האקציה הצליחו להימלט מהגטו שתי קבוצות של חמושים יהודים, אשר חברו לפרטיזנים ביערות הסביבה.

כ-1,000 יהודים שנותרו בגטו שבעיר לאחר האקציה הגדולה נרצחו עד דצמבר 1942.

בכפר ליד סלונים פעל אדם שטארק שהוכר כחסיד אומות העולם וגם כ"קדוש" נוצרי.