יצא ידי חובה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יצא ידי חובתו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הניב החז"לי יצא ידי חובה (ובקיצור: יצא), מבטא מצב שבו האדם נפטר מחובה הלכתית מכיון שקיים אותה, לפחות ברמה מינימלית. להבדיל מאדם שלא יצא ידי חובתו כי לא קיים אותה במלואה, בין אם משום שקיים אותה באופן חלקי, ובין אם (כפי שקורה ברוב המצבים בהם נאמר הביטוי[1]) מכיוון שניסה לקיים אותה באופן לא נכון.

ניב זה משמש, בין השאר, בכלל הידוע שטבע רבי יוסי: "כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ עמוד ב). במקרה זה, הניב בא לבטא מצב בו ברכה שנאמרה באופן שונה מהאופן בו תוקנה על ידי החכמים, אין לה כל ערך הלכתי כדי לפטור את המברך מברכה.

לפעמים עשוי הביטוי "לא יצא ידי חובתו" לבטא מצב בו האדם קיים מצווה כל שהיא, אך לא קיים את חובתו ההלכתית במלואה. כך למשל קובע רבי שניאור זלמן מלאדי, בספרו שולחן ערוך הרב,[2] כי מי שלומד תורה מבלי להוציא את המילים מפיו, לא יצא ידי חובת מצוות תלמוד תורה שעליה נאמר "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע, א', ח'), ולמרות שהוא עצמו קובע[דרוש מקור] שבאופן שלא יכול הלומד להוציא מפיו את מילות הלימוד, הוא פטור מלעשות זאת והוא מקיים גם כך את מצוות תלמוד תורה, כמו בשעת הרהור בדברי תורה, - באופן שהאדם יכול להוציא את המילים מפיו ואינו עושה כך – הוא לא קיים את חובתו ההלכתית במלואה.

דוגמא נוספת: במשנה בפסחים[3] אמר רבן גמליאל כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו פסח מצה מרור וכו' וכותב הרמב"ן בחיבורו מלחמת ה'[4] שאין הכונה שצריך לחזור ולאכול אלא שלא קיים את המצווה כהלכה.

בימינו נפוץ הביטוי "לצאת ידי חובה" במובן של קיום חובה הלכתית או אחרת באופן מינימלי בלבד ובלא חשק, רק על מנת להיחשב פטור ממנה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך משמע בספר מלחמות ה' במסכת ברכות ח' ע"ב ד"ה ואנן
  2. ^ הלכות תלמוד תורה, פרק ב', הלכה י"ב
  3. ^ דף קט"ז עמוד א'
  4. ^ ברכות דף ח' ד"ה ואנן
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0