רבי יצחק אבולעפיה (פני יצחק)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות רבנית ריקה.
הרב יצחק אבולעפיה (ה'תקפ"ד, 1824 - ט"ז באדר ב' ה'תר"ע, 27 במרץ 1910) היה דיין בטבריה ורב ואב בית דין בדמשק, והחכם באשי של וילאייט סוריה. מחבר סדרת ספרי השו"ת "פני יצחק".
ביוגרפיה
נולד בשנת ה'תקפ"ד בדמשק[1] לאורו (או אורה)[2] ולרב משה אבולעפיה, בנו של הרב חיים ניסים אבולעפיה. אביו התאסלם לאחר שעבר עינויים קשים בעלילת דמשק ושימש בה כעד נגד היהודים (ראה שם). הוא עבר להתגורר עם סבו בטבריה ולאחר מכן בירושלים. למד בישיבות ירושלים, ובשנת 1842 (ה'תר"ב) עם מלאת לו 18 שנים התמנה כחבר בית הדין בטבריה ועבר להתגורר בה.
בשנת 1870 (ה'תר"ל) התמנה כרב ואב בית הדין של דמשק. בדמשק היו לו מאבקים רבים עם עשירי קהילתו, ועם הרב גאגין. מאוחר יותר מונה לחכם באשי של וילאייט סוריה שמרכזה בדמשק[3].
בסוף ימיו חזר לירושלים. הוא נפטר ביום ראשון ט"ז באדר ב' ה'תר"ע, 27 במרץ 1910, ונקבר בטבריה.
דרכו בפסיקת הלכה
פסק ההלכה שלו משנת 1904 שבו התיר לקראית להינשא ליהודי ב"קבלת חברות" (התחייבות לקיום ההלכה הרבנית) בלבד, בלי הליך גיור[4], עורר פולמוס גדול בעולם ההלכה ונתקל בהתנגדות קשה של רבני ירושלים הספרדים, בראשם של רבי שלמה אליעזר אלפנדרי, רבי יעקב שאול אלישר ורבי אהרן בכור אלחדיף[5]. הרב יוסף ידיד הלוי מצפת העביר את תמיכתו לצד רבני ירושלים למרות שבתחילת הדרך פסק אף הוא להיתר[6]. הפולמוס הסתיים כאשר חזר בו גם הרב אבולעפיה מן ההיתר המעשי[7][8].
כתביו
- לב נשבר, פלפולים. איזמיר ה'תרל"ח
- סדרת "פני יצחק"
- פני יצחק - חלק א, ליוורנו ה'תרל"א
- פני יצחק - חלק ב, ליוורנו ה'תרמ"ו
- פני יצחק - חלקים ג-ד, איזמיר ה'תרמ"ז
- פני יצחק - חלק ה, איזמיר ה'תרנ"ח
- פני יצחק - חלק ששי, ירושלים ה'תרס"ג
לקריאה נוספת
- תולדות רבינו המחבר בתוך "פני יצחק" מהדורת תשע"ח, עמ' ה-טז.
קישורים חיצוניים
- חזקיה שבתי, דרשת הספד עליו, בתוך: דברי חזקיהו – חלק א, שו"ת, חידושי סוגיות ודרושים, ירושלים, תרצ"ה. עמ' קטז-קכ
- גיא ברכה, נגד הזרם ועמו: חייו ומאבקיו של הרב יצחק אבואלעפיה, החכם באשי של יהודי דמשק, עת־מול גיליון 219
הערות שוליים
- ^ הרב יצחק אבולעפיה (פני יצחק), באתר כארז בלבנון
- ^ ככל הנראה, ראו ד"ר יוחאי בן- גדליה, הסיפור שלא סופר: גבורתן של הנשים בעלילת דמשק, באתר הספרנים, 1 בינואר 2018
- ^ "בין ניכור לאחוה", עמוד 23, הערה 9
- ^ בסוף ספרו "פני יצחק" ח"ו
- ^ דעות האוסרים מובאות בארוכה בספרו של האחרון, שו"ת "מפי אהרן", אבן העזר סימן כא.
- ^ שו"ת ימי יוסף, ח"א אבן העזר סי' א.
- ^ להרחבה על פרשייה זו, ראו: שלמה אליעזר מרגליות (עורך), גדולי ארץ ישראל על כת הקראים, ירושלים תשל"ה.
- ^ הרחבה על הפרשה בקובץ "בין ניכור לאחוה" (מעמוד 23)
| הקודם: | רבנים ראשיים של דמשק | הבא: הרב יוסף דנא |
