יצחק בר-יצחק
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. יצחק בר-יצחק היה[1] פרופסור אמריטוס לאוירונאוטיקה בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון.
חייו
בר-יצחק נולד במטולה, גדל בהרצליה והתגורר בחיפה. בשנת 1955 התגייס לצנחנים ובמהלך שירותו השתתף בפעולות התגמול ובמלחמת סיני. למד בטכניון לתואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת חשמל ועשה את עבודת הדוקטורט בהנדסת חשמל באוניברסיטת פנסילבניה (1971). בר-יצחק היה מחזיק הקתדרה על שם Sophie and William Shamban בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון בין השנים 1971 – 2006. הוא היה מחלוצי "תורת הניווט האינרציאלי הרתום" (Strapdown inertial navigation), ופרסומיו בנושא כוללים פריצות דרך ידועות ומצוטטות. מיד לאחר סיום הדוקטורט הוא עבד בתוכנית אפולו של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א (NASA). שם השתתף בפיתוח "אלגוריתם הניווט" של רכב הנחיתה על הירח. כמו כן היה בר-יצחק בין החוקרים המובילים בעולם בתחום קביעת מצב זוויתי של חלליות, שהיא בעיה קריטית בתחום של בקרת רכבי חלל. בתחום זה שיתף פעולה באופן הדוק עם חוקרי מרכז החלל Goddard של NASA, ושיתוף פעולה זה הניב פרסומים רבים וקידם באופן משמעותי את מצב הידע בתחום. על המצאותיו, רעיונותיו המקוריים ותרומותיו למדע ולטכנולוגיה זכה בר-יצחק בהכרה בינלאומית רחבה ובפרסים חשובים רבים. הוא היה Fellow של American Institute of Aeronautics and Astronautics ,AIAA, ושל Institute of Electrical and Electronics Engineers ,IEEE. הוא זכה בפרסים מ- NASA, המשתמשת בשיטות שפיתח מזה שנים רבות, וכן קיבל מאגודת IEEE את פרס Kershner היוקרתי על תרומותיו החלוציות בתחום ניווט האינרציאלי, ואת ה- Third Millennium Award.
בטכניון קיבל דרגת פרופסור בשנת 1984 ושימש כראש המעבדה האווירונאוטית ואחר כך היה דיקן הפקולטה. שימש כנשיא האיגוד הישראלי לבקרה אוטומטית. בשנת 2004 הוענק לו פרס קרשנר (Kershner Award) של האגודה הבינלאומית של מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה (IEEE).
לדעת מארגני הכנס הנ"ל (ראו הערות שוליים):
פרופ' בר-יצחק היה לא רק חוקר מבריק, אלא גם פעיל ומוביל בקהילייה המדעית והטכנולוגית בארץ ובעולם. בין השאר, חבר ועדת המערכת של כתב העת היוקרתי Journal of Guidance, Control, and Dynamics של אגודת AIAA. הוא יעץ לתעשייה הביטחונית המקומית, כולל התעשיה האוירית לישראל, הרשות לפיתוח אמצעי לחימה – רפא"ל (שם מילא תפקיד מפתח בפיתוח יכולת הרשות בתחום הניווט האינרציאלי), התעשייה הצבאית, ועוד. בטכניון היה בין חברי הסגל הבכיר המובילים
,[2]
היה יו"ר הכינוס הישראלי השנתי ה-40 למדעי התעופה וחלל.[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
