יצחק מברך את יעקב (חוברט פלינק)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק מברך את יעקב
מידע כללי
צייר חוברט פלינק
תאריך יצירה 1638
טכניקה וחומרים קנבס, צבע שמן
ממדים בס"מ
רוחב 141 סנטימטר
גובה 117 סנטימטר
נתונים על היצירה
מספר יצירה SK-A-110

יצחק מברך את יעקב הוא ציור משנת 1639 מאת הצייר ההולנדי חוברט פלינק. היצירה מוצגת ברייקסמוזיאום שבאמסטרדם ומתארת את הסצנה המקראית שבה יצחק מעניק את ברכתו לבנו יעקב, אשר מתחזה לעשו. פלינק, שהיה תלמידו הראשון של רמברנדט, הושפע מסגנונו, והציור משקף את המאפיינים הבולטים של הבארוק ההולנדי, תוך שימוש בטכניקות אור וצל ליצירת דרמה חזותית.[1]

תיאור היצירה

הציור מציג את הרגע שבו יצחק מברך את יעקב, בעוד רבקה עומדת לצידם. הסצנה מוארת באור רך המדגיש את הדמויות המרכזיות, בעוד הרקע נשאר כהה ומסתורי. יצחק יושב על מיטתו, עיניו עצומות, וגופו נתמך בכרים לבנים. ידו האחת מונחת ברכות על ידו של יעקב, בעוד ידו השנייה מרחפת מעל ראשו בתנועת ברכה. בגדיו של יצחק מרושלים, מה שמרמז על מצב בריאותו הרופף אך גם מוסיף נופך של כבוד ומעמד.[2]

יעקב נראה דרוך ונרגש לקבל את הברכה. ידיו עטופות בכסיות עור עיזים כדי להטעות את יצחק, ואילו רבקה נוטה קדימה ומפצירה ביצחק להעניק את הברכה. פניה מביעות שילוב של דאגה ונחישות, ורמז לקשר החזק בינה לבין בעלה. הבעת פניו של יצחק משדרת יראת כבוד וריכוז עמוק, בעוד אור רך מבליט את זקנו הלבן, המעניק לו מראה סמכותי וקדוש.[1][2]

ניתוח אמנותי

פלינק מעניק לפרשה המקראית פרשנות הרמונית ואידילית, תוך הדגשת ערכים משפחתיים ומוסריים. בניגוד לאמנים אחרים שתיארו את הרגע כמלא מתח ומרמה, פלינק בוחר להציג את הברכה כמעמד אינטימי ומלא חסד. השפעתו של רמברנדט ניכרת במיוחד בשימוש החזק בקיארוסקורו (ניגודי אור וצל) המדגישים את הפנים והמחוות הרגשיות של הדמויות. הקשר בין יצחק לרבקה מוצג כחיובי וללא ניכור, בהתאם למסורת ההולנדית של המאה ה-17, שבה יצחק ורבקה נתפסו כזוג לדוגמה. הציור משקף גם את ההעדפה של בני המעמד הבורגני באותה תקופה לתמונות המדגישות ערכי משפחה ונאמנות.[2]

הקשר התרבותי והפרשני

בפרשנות היהודית, פרשת ברכת יצחק נתפסת לעיתים כמורכבת מבחינה מוסרית, בשל המרמה הכרוכה בה. לעומת זאת, בעולם הנוצרי התפתחה מסורת פרשנית המדגישה דווקא את החסד וההשלמה שבתהליך הברכה. פלינק מצטרף לגישה זו, ומתאר את יעקב כרך לבב המקבל את ברכתו ללא כל רמז למרמה או אשמה. בכך משתקפת הגישה ההולנדית הרואה באירוע טקס העברה בין-דורי, שבו ברכת האב מוענקת לבנו מתוך קבלה ושקט נפשי.[2]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצחק מברך את יעקב בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 "rijksmuseum.nl". נבדק ב-2013-05-13.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 יעל מאלי, אמנות כפרשנות: פרשת השבוע בראי האמנות, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2017, עמ' 67–68
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יצחק מברך את יעקב (חוברט פלינק)40613569Q13107392