יצחק שנקר
יצחק שנקר (22 באוגוסט 1889 - 13 באוקטובר 1948) היה רופא יהודי פולני - אוסטרי. מראשוני הכירורגים בחיל הרפואה. מעוטר עיטור לוחמי המדינה.
קורות חיים
הוא נולד בקרקוב ולמד רפואה, והשתלם בכירורגיה בבית הספר האוניברסיטאית בווינה. במלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא האוסטרי בדרגת סרן וזכה לאותות הצטיינות על הצלת פצועים.
ב-1927 חזר לקרקוב והתמנה למנהל המחלקה הכירורגית של בית החולים היהודי. ב-1929 התחתן ונולדו לו בן ובת.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הפולני ולאחר תבוסת פולין הצליח להגיע לעיר צ'רנוביץ שהייתה אז בשליטת הרוסים. הוא גויס לחיל האוויר הרוסי ושימש כמנתח ראשי בדרגת סגן-אלוף. בתפקיד זה ניתח את לברנטי בריה שסבל מדימום בקיבה. משפחתו הוגלתה על ידי הרוסים להרי אורל. כאשר כבשו הגרמנים את האזור הוא הוגלה לטרנסניסטריה, שם הצליח להקים מרפאה ובה חדר ניתוח פרימיטיבי והציל מאות פצועים. כאשר כבשו הרוסים את האזור הוא גויס שוב כמנתח צבאי ובתפקיד זה ניתח והציל את חייו של המרשל איבן קונייב.
בחורף 1944 הגיע לארץ ישראל בספינה כמעפיל בלתי חוקי. לאחר מעצר במחנה המעצר בעתלית, הוא שוחרר והחל לעבוד כמנתח, תחילה בבית החולים הפולני של צבא אנדרס בירושלים ואחר כך בקופת חולים כללית.
כל אותה תקופה ניסה להתאחד עם משפחתו. בהשתדלותה של אשת וינסטון צ'רצ'יל ובהתערבותו של המרשל קונייב שחב לו את חייו, קבלה משפחתו אפשרות לעלות לארץ ישראל והם התאחדו ב-1946.
שנקר התגייס להגנה אבל טיפל בחשאי גם בפצועי אצ"ל ולח"י. בהתקפת האצ"ל על יפו שימש כמנתח בבית החולים הארעי שהוקם בבית החולים ליולדות פרויד ברח' יהודה הלוי בתל אביב.
עם הקמת המדינה גויס לצה"ל והתמנה למפקד וכירורג ראשי של בית החולים הצבאי מס' 7 בצפת, שבעבר היה בית חולים לחולי שחפת (כיום שוכנת במקום המכללה האקדמית צפת).
נפטר מסרטן בגיל 59.
בנו, פרופ' יוסף שנקר הוא מבכירי הגניקולוגים בישראל, והיה מנהל המחלקה הגניקולוגית במרכז הרפואי הדסה עין כרם.
נכדיו הם: ד"ר ינון שנקר - חוקר בתחום האיידס ומנהל בחברת התרופות טבע וד"ר ערן שנקר - חוקר בתחום רפואת חלל ותעופה וסמנכ"ל מנהל רפואי בחברת קמהדע.
לקריאה נוספת
- יוסף שנקר: רופא נשים; הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2014.
קישורים חיצוניים
- ד"ר יצחק שנקר, באתר זיכרון של הר"י
- ד"ר יצחק שנקר, באתר יזכור
