ישיבת הדר

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"ישיבת" הדר
בית המדרש
מוסד לימודי המכונה ישיבה
תאריך ייסוד ה'תשס"ז
השתייכות לא משויך לאף זרם ביהדות
ראש המוסד לימודי המכונה ישיבה הרב איתן טוקר, הרב ש"י הלד, הרב אלי קאונפר ואביטל הוכשטיין
תלמידים כ-30
מיקום ניו יורק, ארצות הברית
באחריות מכון הדר

"ישיבת" הדר הוא שמו של מוסד לימודים שהוקם בעיר ניו יורק בקיץ ה'תשס"ז (2007) על ידי מכון הדר, אנשי המוסד מאמינים כי מוסדם מוגדר כ"ישיבה"[1] וממילא זו ה"ישיבה" היחידה שבה לומדים יחד גברים ונשים[2][3][4]. המוסד אינו משייך את עצמו לאף אחד מהזרמים ביהדות, אך מאפייניו דומים לאלה של הזרם הקונסרבטיבי.

במוסד לומדים במשך השנה כ-25 תלמידים ובתוכנית הקיץ כ-40 תלמידים, רוב תלמידי המוסד הם מארצות הברית אך ישנה קבוצה של תלמידים מישראל וממדינות אחרות[5].

תולדות המוסד

המוסד הוקם כהמשך להקמת קהילת הדר שבה מתנהלות תפילות שוויוניות לגברים ולנשים. הוא הוקם בידי ה"רבנים" אלי קאונפר, שי הלד ואיתן טוקר. שני הראשונים הם בעלי סמיכה לרבנות מבית המדרש לרבנים באמריקה של התנועה הקונסרבטיבית. והרבאי אלי קאונפר גם מוסמך של הרב דניאל לנדס. לרבאי טוקר, בנו של גורדון טאקר - ממנהיגי היהדות הקונסרבטיבית, דוקטורט מאותו מוסד, והוא בוגר ישיבת מעלה גלבוע ובעל סמיכה לרבנות מהרבנות הראשית לישראל. בקיץ 2007 פתח המוסד את תוכנית הקיץ הראשונה שלה, בהשתתפות 18 תלמידים ותלמידות, זאת לאחר שעמותת Bikkurim העניקה למוסד מענק הקמה לתקופה של ארבע שנים[6]. בשנת 2009 המוסד קיימה בפעם הראשונה תוכנית שנתית בהשתתפות 22 תלמידים ותלמידות.

דרכו של המוסד

המוסד מכריז על דרכו ביצירת עולם יהודי המחויב כביכול להלכה ולמצוות, ועולם לימודי השואף לשנות את העולם בבחינת "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה"[7]. המוסד איו משייך את עצמו אף לא לאחד מהזרמים ביהדות ומעדיף להגדיר את עצמו כ'מקום לימוד תורה יהודי'[8].

המוסד שואף לשוויון מלא בין גברים לנשים, בדומה לזה הקיים בחברה הכללית, ולהחדרה של עיקרון פסול זה אל תוך עולם התורה והמצוות בחיי היום יום. התפילות במוסד מתקיימים גם הם ללא הפרדה בניגוד להלכה היהודית.

צורת הלימוד במוסד

המוסד משלב לימוד תורה בסגנון עולם הישיבות, בתוספת כלים מעולם האקדמיה, מתוך אמונה כאילו שמירה על מסורת והתחדשות חיוניים שניהם לקיומם של חיים יהודיים בעלי משמעות והשפעה. לחלקם הגדול של אנשי הצוות יש סמיכה לרבנות וגם תואר אקדמי.

צורת הלימוד המסורתית כוללת את חלוקת היום לסדרים ולימוד עצמי בחברותא. הכלים שמובאים מהאקדמיה כוללים עיסוק כתבי יד, למידה של השכבות השונות בתלמוד (רובד תנאי, רובד אמוראי וכו') ואפשרות למחשבה ביקורתית כלפי מקורות קדומים יותר.

היחס למגדר במוסד

המוסד מאמין כי לא צריך להיות הבדל בין גברים לנשים בכל הנוגע לתכנים הנלמדים בלימודי היהדות, כשם שאין הבדל בין המינים בתכנים הנלמדים באוניברסיטאות השונות, ולכן בני שני המינים לומדים ביחד במשך כל שעות היום והסדרים השונים. בנוסף, רבני המוסד מביעים עמדות רב כיוונית לדוגמה אי שיתופן של נשים מתפקידים שונים בתפילה היא לדבריהם אופציה הלכתית לגיטימית, אבל קיימת אופציה הלכתית נוספת - יצירת במה בה גברים ונשים יכולים להשתתף באופן שווה במטלות הציבוריות השונות, ובכללן מניין[9].

העולם שמסביב

אחד מהמאפיינים הבולטים של המוסד הוא הרצון להשפיע על העולם היהודי הרחב יותר, ולא רק על תלמידי בית המדרש. לצורך כך קיימות במוסד מספר תוכניות:

שלוחה ישראלית

בשנת 2016 הקימה "ישיבת" הדר שלוחה ישראלית. ראשית הפעיל המוסד תוכניות קיץ לבוגרי ישיבות הסדר ובוגרות מדרשה בקיבוץ עין הנצי"ב ובקיבוץ סעד ולאחר מכן הוקמה שלוחה בירושלים המפעילה תוכניות לקהל הרחב ולבוגרי תוכניות המוסד וכן תפילות שוויוניות. בשנת 2018 עברה השלוחה הישראלית ליד הרב ניסים בשכונת רחביה. בעוד המוסד בניו יורק מתאפיין בצוות אשר כמעט כולו למד והוסמך בעולם היהודי-ליברלי הרי שבשלוחה הישראלית ישנן הרצאות של רבנים דתיים-לאומיים לצד רבנים קונסרבטיביים.

קהל היעד של המוסד

קהל התלמידים מאופיין בעיקר בשני סוגים של תלמידים:

  • תלמידים ותלמידות שמגיעים מרקע שוויוני לחלוטין (לעיתים קרובות מהתנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית), מתוך רצון להעמיק את הידע שלהם עם מקורות העם היהודי, בדגש על הספרות התורנית, כמו גם רצון ליטול חלק פעיל יותר בקיום מצוות.
  • תלמידים ותלמידות שמגיעים מרקע אורתודוקסי[10]), המבקשים להמשיך בשמירת מצוות תוך ביטול ההבחנה המגדרית.

לקריאה נוספת

  • Empowered Judaism, Rabbi Elie Kaunfer. Jewish Lights 2010

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בהקשר זה: מוסד שבו עיקר הזמן מוקדש ללימוד תורה בחברותא בבית המדרש
  2. הישיבה השוויונית הראשונה נמצאת במכון פרדס שהוקם בשנת 1972. מאמר באנגלית מתוך הJewish Standard
  3. הצהרת הישיבה על עצמה וייעודה
  4. מאמר באנגלית בForward נכתב "Hadar, America’s first full-time, egalitarian yeshiva"
  5. חלק מהמדינות שמהן הגיעו תלמידים: אנגליה, אוסטרליה, קנדה.
  6. באתר העמותה
  7. בבלי קידושין דף מ', עמוד ב'
  8. ראיון עם הרב שי הלד אתר Kavvanah ספטמבר 2011
  9. דבריו של רבאי טוקר בעניין התשובה המלאה באתר של המוסד.
  10. מאמר שמתאר תלמידי ישיבה יוניברסיטי המגיעים ללמוד במקום http://www.newvoices.org/community?id=0058
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0